סגור
יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו
יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו (צילום: עמית שאבי)

פרשנות
פרשת מיליקובסקי: נתניהו יחזיר את הכסף - אבל הוא לא המפסיד היחיד מהחלטת בג"ץ

בית המשפט העליון בחר היום בפרשנות מחמירה - והורה לנתניהו להחזיר לעזבונו של בן דודו המנוח נתן מיליקובסקי 270 אלף דולר שקיבל למימון הגנתו המשפטית; על הדרך הוא מתח ביקורת חריפה על היועמ"שית גלי בהרב-מיארה

שניים "חוטפים" בהחלטת בג"ץ מהיום שחייבה את בנימין נתניהו להחזיר 270 אלף דולר לעזבונו של בן דודו המנוח נתן מיליקובסקי. הראשון הוא כמובן נתניהו שייאלץ להיפרד מסכום מכובד. השנייה היא היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב-מיארה. העמדה שהציגה בפרשה זו, קובעת הנשיאה אסתר חיות, אינה מעוגנת לא בחוק ולא בפסיקה. נדמה שזו אחת הביקורות הקשות ביותר שספג יועץ משפטי לממשלה מבית המשפט העליון.
כך כתבה חיות: "העמדה שהוצגה מטעם היועצת המשפטית לממשלה היא שקיימת חזקה הניתנת לסתירה לפיה מתנות הניתנות לחברי ממשלה ניתנות להם באשר הם עובדי ציבור. חזקה זו אין לה עיגון בהוראות חוק המתנות... החזקה המוצעת אין לה עיגון גם בפסיקה אשר קבעה מבחן אחר לבחינת הטעם שבגינו ניתנה המתנה. על פי המבחן שנקבע בפסיקה - יש לבדוק האם היותו של מקבל המתנה עובד ציבור הוא הטעם היחיד או למצער הטעם הדומיננטי להענקת טובת ההנאה".
כלומר, מבחן המתנה - הכסף שהעניק מיליקובסקי לנתניהו למימון הגנתו המשפטית - הוא: האם היותו של נתניהו עובד ציבור הוא הטעם היחיד או הדומיננטי להענקת טובת ההנאה.
ביחס למיליקובסקי קשה לשלול את הקשר המשפחתי כטעם דומיננטי, ובכל זאת פסל בית המשפט את המתנה. ומה שהכריע בשאלה זו היה מעורבותו של מיליקובסקי בפרשת המניות שהשיקה לפרשת טיסנקרופ והצוללות - "החזקות משותפות (לנתניהו ולמיליקובסקי – מ"ג) בשותפות שהחזיקה חלקים ניכרים מתאגיד העוסק בתוספי פלדה"; והיו גם אינטרסים כלכליים נוספים של הבן דוד נתן בישראל. "לא ניתן לומר כי ליחסים בין ח"כ נתניהו ומיליקובסקי היה היבט משפחתי בלבד", קובעת חיות.
כלומר, יש כאן מניע מעורב, גם משפחתי-אישי וגם עסקי-כלכלי. הקשר הזה נלמד מעיון בתולדותיה של משפחת נתניהו לדורותיה. לנתן מיליקובסקי (הסבא של בנימין ונתן) היו בת אחת ושמונה בנים. כולם עזבו את הארץ, למעט בנציון, אביו של בנימין, ואלישע, פרופ' בטכניון שנישא לשושנה נתניהו, שופטת בית המשפט העליון שנפטרה בשבוע שעבר. האחים היורדים, שחלקם התעשרו מאוד, סייעו לפרנסת שני האחים שנותרו בארץ הקודש ומקיימים את מצוות הציונות ובניין הארץ.
והנה, דפוס התמיכה הזה הונחל גם לילדים, ובנו של מתתיהו מיליקובסקי, נתן, המשיך לתמוך בבנו של בנציון, בנימין. ובנימין מעולם לא דחה נדיבות. לא ממיליארדרים שאינם משפחה, קל וחומר מקרובי משפחה שלגביהם ניתן להלבין את המתנות ביחסים המשפחתיים, אפילו בלי חוות הדעת של עו"ד וינרוט.
אבל, יש בעיה. לבן דוד נתן היו השקעות בישראל. בחברות ארט מדיקל, פרמיה ספיין וסטורדוט. וכמובן היתה עסקת המניות שבה רכש בנימין מנתן מניות בחברת סידריפט שבשליטת מיליקובסקי בשווי 600 אלף דולר שאותן מכר ברווח מטורף של מאות אחוזים כשגראפטק, ספקית תוספי פלדה לטיסנקרופ, השתלטה על סידריפט. בפרשה זו היועץ המשפטי לשעבר אביחי מנדלבליט קירב את נתניהו אל האש הפלילית אבל מחל לו לבסוף.
וכך, המתנה למימון ההגנה המשפטית, שיכולה היתה לחסות תחת ה"הגנה" המשפחתית, נפסלה בגלל הזיקה העסקית. גם מנדלבליט קבע בתחילה שחוק המתנות אינו חל ביחס לקבלת סיוע ממיליקובסקי למימון ההוצאות המשפטיות - "זאת, עד שנתגלו לו עובדות נוספות ביחס לקשר בין השניים אגב בחינת פרשת המניות".
וכך גם הנשיאה חיות הגיעה למסקנה זו: "לאחר שבחנתי את ההיבטים השונים הנוגעים למתן המענק ממיליקובסקי אני סבורה כי אלה מלמדים שהיותו של ח"כ נתניהו עובד ציבור היוותה הטעם הדומיננטי לנתינתו". את המסקנה הזו היא מחזקת בתכליתה ובמטרתה של המתנה – להגן על נתניהו במשפט פלילי כאשר "על כף המאזניים גם כל עולמו של הנאשם כאיש ציבור". כלומר, מתחזק הטעם הדומיננטי של היות המקבל איש ציבור, ומתחזק הקשר בין המתנה לבין שימור מעמדו שכזה.
זו בהחלט פרשנות מחמירה. אין ספק שהקשר המשפחתי קדם כאן לקשר העסקי ולמתנות המשפחתיות היתה מסורת ארוכה ומבוססת; אין ספק שהתלות הכלכלית של נתן בבנימין קלושה למרות הזיקות שתוארו; ואין ספק שהיותו של בנימין איש ציבור לא היה טעם דומיננטי במתנה הזו.
בנוסף, כאשר נאשם, וזה כולל גם את נתניהו, אמור לגייס עשרות מיליונים כדי להתגונן בשלושה תיקים במשפט פלילי מורכב - מותר היה לאמץ את הפרשנות המקלה והנדיבה. במקרה זה - להכשיר את המתנה מבן הדוד, במיוחד כשהבן דוד הזה כבר נפטר ולא ניתן יהיה לגמול לו. הדין נקב את ההר, ואת הצרור הנקוב ממילא שבכיסו של הנאשם.