סגור
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בפגישה עם מנהלי הבנקים
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (צילום: דוברות משרד האוצר)

פרשנות
הסודות שמסתיר האוצר בתקציב

"הסיכומים התקציביים" שבהם מפורטות ההתחייבויות לסעיפים השונים - הם תקציב המדינה האמיתי, אז מדוע מסתירים אותם מחברי הכנסת והציבור תחת מעטה של חשאיות? אולי עתירת התנועה לחופש המידע וכלכליסט ישנו את המצב

"בלי חשיפת הסיכומים התקציביים, ההצבעה היא למעשה על תקציב פיקטיבי", צייץ חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' בחשבון הטוויטר שלו באוגוסט 2021 אחרי העברת התקציב בממשלה ולפני שהוא עבר בכנסת. לא מדובר בציוץ סתמי, אלא במכתב ארוך ומנומק המסתיים בדרישה מפורשת לחשוף את הסיכומים התקציביים גם בפני הציבור כולו.
"אבקשכם לוודא שהסיכומים התקציביים המפורטים יונחו על שולחן הממשלה ויובאו לידיעת השרים ויפורסמו לציבור לכל המאוחר מיד לאחר אישור התקציב בממשלה".


מאז חבר הכנסת סמוטריץ' הפך לשר האוצר, והוא ניצב בפני המבחן שהוא הציב בעצמו. האם עכשיו הוא יורה לאנשי אגף תקציבים לחשוף את הסיכומים התקציביים? יש להדגיש, סמוטריץ הח"כ לא הבין עד תומם את מהותם של הסיכומים התקציביים, וסבר כי הם רק עדכניים יותר. אך למעשה, הסיכומים התקציביים הם "התקציב האמיתי", שכולל התחייבויות תקציביות ומבניות שחברי הכנסת והציבור לא מודעים אליהם בזמן העברת התקציב. כמו גם התחייבויות להעביר כספים נוספים במהלך השנה במסגרת העברות תקציביות, וכוללים סיכומי עומק על צעדי מדיניות אשר עמדו בבסיס ההסכמות בין אגף תקציבים לבין משרדי הממשלה השונים.
בימים אלו מעבירים פקידי אגף תקציבים טיוטות של סיכומים תקציביים למנכ"לים של משרדי הממשלה, הסיכומים הללו ייחתמו רק בליל התקציב שיתקיים בחמישי הבא, אך כנראה יישארו חסויים לשאר חברי הממשלה, לחברי הכנסת, לפקידי החשב הכללי, וכמובן לציבור הרחב. סוגיית חשיפת הסיכומים התקציביים נמצאת כעת בדיון בביהמ"ש המחוזי בירושלים. התנועה לחופש המידע ו"כלכליסט" עתרו לחייב את אגף תקציבים לחשוף את הסיכומים התקציביים, לכל הפחות אחרי שהתקציב עובר בממשלה ובכנסת, מכיוון שהם סופיים, כפי שנכתב בסיכום התקציבי: "הסיכום מהווה מענה סופי ומוחלט לדרישות משרד התחבורה לשנים 2022-2021".
אך נציגי הפרקליטות ואגף תקציבים התנגדו באופן חריף לחשיפת הסיכומים. לדברי איתי טמקין, סגן הממונה על התקציבים, "הסיכום התקציבי לא סופי בשום שלב, ואני גם לא מתייחס אליו ככזה", ולדברי עו"ד יעקב פונקלשטיין המייצג את המדינה הסיכומים הם "עבודות אישיות של הרפרנטים", "מידע שלא קרם עור וגידים", ו"צבר של רעיונות ברמת מגומרות שונה בעלי אופי פנימי".
מספר מנכ"לים בממשלה היוצאת אמרו ל"כלכליסט", כי התיאור הזה של הסיכומים התקציביים הוא שגוי, יותר מאחד מהם השתמש בדימוי שלפיו "הסיכום התקציבי הוא כמו תנ"ך", מנכ"ל אחר אף אמר "סיכום תקציבי של אגף תקציבים זה יותר טוב מערבות בנקאית".
המאבק על הסיכומים התקציביים הוא לא רק מאבק על שקיפות מול הציבור והכנסת, אלא גם מאבק על אופן ניהול התקציב במדינה ועל כוחו של אגף תקציבים. מיכל עבאדי־בויאנג'ו, החשבת הכללית במשרד האוצר לשעבר, ניצלה בזמנו את ועדת קוצ'יק שבחנה את מבנה משרד האוצר בכדי לתקוף במילים חדות את מה שהיא כינתה "מוסד הסיכומים התקציביים". לדבריה, "הפרקטיקה הנוהגת הינה שהמערכת הממשלתית מתנהגת כאילו הסיכום התקציבי עבר בכנסת, לעתים זמן רב לפני שהוא אושר. סיכומים אלו מייצגים תקציב 'צל', בפעילות לא שקופה שלא מאפשרת בקרה אמיתית, מקשה על אגף החשכ"ל לנהל את ביצוע התקציב בצורה מיטבית".
ל"כלכליסט" נודע כי העתירה המתנהלת בבית המשפט והחשיפה התקשורתית של אירוע הסיכומים התקציביים הביאו כבר עכשיו לנהלים חדשים בעבודת אגף תקציבים בהקשר זה. אך בשלב זה נראה כי גם שינויים אלו לא יביאו את השקיפות המצופה בתקציב המדינה.