מי יטפל ביוקר המחיה? 50% מהח"כים החדשים יהיו ללא רקע כלכלי
עם התגבשות רשימות המועמדים לכנסת מתבררות שתי מגמות מדאיגות: מספר זעום של מועמדים בעלי רקע כלכלי, לצד עשרות ח"כים חדשים וחסרי ניסיון פרלמנטרי. התוצאה עלולה להיות כנסת שתתקשה להתמודד עם יוקר המחיה והגירעון
ככל שמתבהרות רשימות המועמדים לקראת הגשתן לוועדת הבחירות המרכזית ב־7–8 בספטמבר, עולות שתי מסקנות עגומות. ראשונה: למעט מפלגותיהם של נפתלי בנט וגדי איזנקוט, כמעט שאין מועמדים חדשים בעלי רקע כלכלי שיוכלו להוביל סדר יום של מלחמה ביוקר המחיה – הן בממשלה והן בכנסת.
המסקנה השנייה: הכנסת הבאה צפויה לאבד חלק ניכר מהניסיון הפרלמנטרי שלה. רבים מחברי הכנסת הוותיקים צפויים להתמנות לשרים, כך שהעבודה השוטפת בוועדות ובפיקוח על עבודת הממשלה תוטל במידה רבה על חברי כנסת חדשים וחסרי ניסיון.
המשמעות היא שגם אם מערכת הבחירות תהיה רצופה בהבטחות להוזלת מחירים, להרחבת השירותים החברתיים ולהגדלת התקציבים – ספק אם יהיו די אנשי מקצוע בכנסת שידעו לתרגם את ההבטחות הללו למדיניות כלכלית אחראית ולמצוא את מקורות המימון הדרושים.
1 צפייה בגלריה


לירן אבישר בן־חורין (מימין) וקרן טרנר. בין המועמדות לכנסת עם ניסיון כלכלי וניהולי
(צילומים: ריאן פרויס, נועה לוצקי ברות )
בעיה נוספת היא המחסור במועמדים חדשים בעלי רקע כלכלי וניהולי, שיוכלו להוביל שינוי אמיתי בסדרי העדיפויות של הממשלה. במקום המשך חלוקת כספים קואליציוניים והרחבת תקציבי משרדים מיותרים, נדרשת מדיניות שתתמקד בהפחתת יוקר המחיה ובהגדלת הפריון והצמיחה.
במפלגות הוותיקות – הליכוד, יש עתיד, העבודה (או בשמה החדש, הדמוקרטים), הציונות הדתית, יהדות התורה, ש"ס, המחנה הממלכתי והסיעות הערביות – כמעט שלא נוספו מועמדים חדשים בעלי זיקה כלכלית משמעותית.
לעומת זאת, במפלגות החדשות שעשויות לעבור את אחוז החסימה לפי הסקרים, ניתן למצוא כמה שמות בולטים. איזנקוט צירף את הממונה לשעבר על התקציבים באוצר, שאול מרידור, ואת מנכ"לית משרד העבודה לשעבר, תאיר אפרגן. גם ח"כ אורית פרקש הכהן, לשעבר מנכ"לית רשות החשמל ושרת המדע, נחשבת מועמדת טבעית לתפקיד שרה.
יו"ר ביחד נפתלי בנט צירף שלוש מנכ"ליות לשעבר בשירות המדינה: קרן טרנר, לשעבר מנכ"לית משרד התחבורה; לירן אבישר בן־חורין, לשעבר מנכ"לית משרד התקשורת; ומיכל נגרי, לשעבר מנכ"לית עיריית רעננה. מדובר ברענון של המערכת הפוליטית באמצעות מועמדים בעלי ניסיון ניהולי וציבורי. עם זאת, מדובר עדיין במספר קטן של מועמדים בעלי רקע כלכלי, דווקא בתקופה שבה הממשלה הבאה תידרש לקבל החלטות קשות לצמצום הגירעון ולהקלת יוקר המחיה.
כמו כן, לכנסת הבאה עשויים להיכנס בין 40 ל־50 חברי כנסת חדשים. עיקר התחלופה צפוי במפלגות ישר, ביחד והדמוקרטים.
גם במפלגות הוותיקות צפויים חילופי דורות. בליכוד צפוי נתניהו לשבץ במקומות הריאליים מועמדים שלא כיהנו בעבר בכנסת. במקביל, בש"ס, ביש עתיד ובציונות הדתית מסתמן גל של פרישות.
לכך מצטרפת העובדה שרבים מחברי הכנסת הבכירים, הן בקואליציה והן באופוזיציה, צפויים להתמנות לשרים אם מפלגותיהם יהיו חלק מהממשלה. כך, למשל, נעמה לזימי, יאיר לפיד, אביגדור ליברמן ואחרים.
גם במפלגות הקואליציה הנוכחית – הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, הציונות הדתית ועוצמה יהודית – כמעט כל השרים מבקשים להמשיך בתפקידם גם בקדנציה הבאה, למעט אופיר סופר שהודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים.
התוצאה היא שכנסת שבה רבים מן הח"כים יהיו חדשים תצטרך לאייש גם את תפקידי המפתח בוועדות הכנסת, בעוד רוב חברי הכנסת המנוסים יכהנו בממשלה.
למעט תפקיד יו"ר הכנסת, ארבעה תפקידים נחשבים ליוקרתיים במיוחד: יו"ר ועדת הכספים, יו"ר ועדת הכנסת, יו"ר ועדת החוקה ויו"ר ועדת החוץ והביטחון.
לתפקיד יו"ר ועדת הכספים מוזכרים משה גפני, ינון אזולאי וולדימיר בליאק. משה טור־פז מוזכר כמועמד לראשות ועדת החינוך, מירב בן ארי לראשות ועדת הכנסת, ואילו דוד ביטן עשוי להמשיך לעמוד בראש ועדת הכלכלה אם התפקיד יישאר בידי הליכוד.
גם ראשות ועדת החוץ והביטחון וראשות ועדת החוקה צפויות להינתן לחברי כנסת ותיקים שלא יתמנו לשרים. אולם ברוב הוועדות האחרות צפויים לעמוד חברי כנסת חדשים.
לכך יש להוסיף את האתגר הפוליטי: אם גוש השינוי ירכיב את הממשלה, הוא ייאלץ להתמודד באופוזיציה עם שרים ותיקים ומנוסים, בהם יריב לוין, גדעון סער, ישראל כ"ץ וחיים כץ. מנגד, אם הליכוד ירכיב את הממשלה, יישבו באופוזיציה איזנקוט, בנט, לפיד, ליברמן ויאיר גולן. לאחר שכיהנו בתפקידי שרים בכירים, ספק אם יסכימו לכהן כראשי ועדות.
נמשכות העברות הכספים
למרות פגרת הבחירות ועדת הכספים תכונס מחר על מנת לאשר שורה של העברות תקציביות בתוך משרדי הממשלה, חלקן בעלות זיקה פוליטית. חברי הכנסת ולדימיר בליאק ונאור שירי (יש עתיד-ביחד) פנו ליועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק וליועצת המשפטית של ועדת הכספים שלומית ארליך בבקשה לבטל את הדיון הנוסף בוועדת הכספים בנושא העברות תקציביות, שנקבע בניגוד להחלטת ועדת הכנסת וללא אישור מפורש של ועדת ההסכמות. לדבריהם, ערב פיזור הכנסת החליטה ועדת הכנסת כי ועדת הכספים תקיים דיון אחד בשבועיים הראשונים של הפגרה כדי לאשר פניות תקציביות. הדיון אכן התקיים בשבוע שעבר במשך 11 שעות שבהן אושרו 19 מבין הפניות שהוגשו.
פנייה דומה הגישו חברות הכנסת נעמה לזימי ואורית פרקש הכהן. לטענתן, "מטרת המחטף הזה ברורה – הזרמה מיידית של כספים קואליציוניים בהיקף של מאות מיליוני שקלים למטרות סקטוריאליות".





























