סגור
כיתה בתל אביב שנפגעה מרסיס רקטה
כיתה בתל אביב שנפגעה מרסיס רקטה

מצוקת המקלטים: לבתי ספר חסרים 26% משטחי המיגון

מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מראה שלמוסדות החינוך חסרים רבע מיליון מ"ר של מרחב מוגן לפי תקן פיקוד העורף. אלא שהתקן בעצמו אינו ריאלי ולכן הפער האמיתי העולה מהנתונים ביחס לשטחים הנדרשים הוא יותר משליש

הפער בין תקן המיגון של בתי הספר למצב בפועל עומד על 26%. ל־15% מבתי הספר אין כלל מיגון. אלא שהמצב בפועל גרוע בהרבה. זאת, משום שהתקן מתייחס לכיתות של 30 תלמידים, בעוד בפועל בבתי ספר רבים הכיתות גדולות בהרבה ואינו כולל אנשי סגל. כלומר, לפי נתוני המרכז המחקר והמידע של הכנסת (הממ"מ) ניתן לחשב שפערי המיגון הריאליים הם יותר משליש. כך עולה ממסמך של הממ"מ שיוצג היום בישיבה של ועדת החינוך של הכנסת בנושא פערי המיגון.
המלחמה האחרונה הוכיחה את החשיבות העצומה של עמידה בתקן המיגון. זאת, משום שהנחיות פיקוד העורף התירו בחלקים גדולים מהארץ את הלימודים פנים אל פנים בהתאם למצב המיגון. במוסדות רבים הונהגו לימודים חלקיים בשל מיגון חלקי.


תקן המיגון של פיקוד העורף לכיתה הוא 15 מ"ר לפי חישוב של 0.5 מ"ר לתלמיד. התקן הזה גובש על ידי ועדה שהוקמה לאחר מלחמת המפרץ הראשונה ב־1991. על פי משרד החינוך, ב־2017 חסרו 22% משטחי המיגון על פי התקן, כלומר ל־380 אלף תלמידים לא היה מיגון.
משרד החינוך העביר לממ"מ נתונים מעודכנים על 4,800 מתוך 5,500 בתי ספר. מתברר שבשש השנים האחרונות המצב לא השתפר אלא החמיר. על פי התקן, חסרים 26% משטחי המיגון שהם 236 אלף מ"ר. זה אומר שליותר מ־472 אלף תלמידים אין מיגון. יתרה מכך, מספרי התלמידים שלפיהם חושב הפער הזה חסרים. אם מתייחסים למספר התלמידים בפועל לפי נתוני המשרד, הפער עולה ל־28%, שהם 254 אלף מ"ר.
מנתוני המשרד עולה שב־15% מהמוסדות אין כלל מיגון וב־21% רמת המיכון נמוכה או חלקית. פערי המיגון הגדולים ביותר קיימים במחוז ירושלים (35%), ואחריו מחוז חיפה (33%) אף שהוא צפוי להיות מטרה מרכזית במקרה של מלחמה בצפון. במחוז תל אביב הפערים עומדים על 31%. במחוזות הצפון הדרום על 20% ובמחוז המרכז על 19%. ב־24% מהמוסדות במחוז ירושלים אין מיגון כלל, כנראה בשל הכמות הגדולה של מוסדות חינוך חרדיים וערביים פרטיים, שפועלים במבנים שלא ניבנו כמוסדות חינוך.
בעיה שנייה היא שהתקן עצמו בעייתי. מבקר המדינה העיר כבר פעמיים על כך ש"שטח המיגון האישי לתלמידים במוסדות חינוך נמוך משמעותית מתקן השטח לאדם במקלט ציבורי שקבע פיקוד העורף". שתי בעיות נוספות של התקן: הוא מניח כיתות של עד 30 תלמידים בעוד כיתות רבות גדולות בהרבה. הוא גם אינו מתייחס לאנשי צוות. ממילא נראה שהמחסור הריאלי בשטחי מיגון גדול בהרבה ועומד על למעלה משליש השטחים.
על פי המבקר, "שטח המיגון המצומצם בבתי הספר עלול שלא לאפשר שהייה ממושכת במקלטים ובכך לפגוע ביכולת לקיים בהם פעילות בעתות חירום". הוא הזהיר שפגיעה ביכולת של התלמידים לשהות בבתי הספר תפגע ביכולת של ההורים לעבוד ובתפקוד המשק בשעת חירום, כפי שאכן קרה במלחמה הנוכחית. משרד החינוך מסר לממ"מ כי פעילות השלמת מיגון נעשית באזורים סמוכים לקווי העימות או כאשר מחוזקים מבנים מפני רעידות אדמה. בעיה נוספת היא שהנתונים אינה מביאים חשבון את היכולת להגיע לשטחי המיגון בזמן ההתרעה.
עוד עולה ממסמך הממ"מ שלמשרד החינוך אין נתונים על פערי המיגון בגני הילדים. המשרד מסביר זאת המספר הגדול שלהם, כ־22 אלף. אבל בפועל למשרד יש ניסיון עשיר של הימנעות מאיסוף נתונים שאינם נוחים לו.