פרשנות
דודי אמסלם מציג: המנגנון שיהפוך את החברות הממשלתיות לצעצוע פוליטי
הצעת חוק הג'ובים שהגיש השר דודי אמסלם משרטטת את התוכנית שתחליש את הדירקטורים ותאפשר לפוליטיקאים למנות מקורבים לתפקידי יושבי הראש. במקביל אמסלם דואג לנטרל את כוחה של הוועדה לבחינת המינויים בחברות הממשלתיות. עוד בתוכנית: קיצור הצינון הנדרש לפעילים פוליטיים הרוצים להתמנות לתפקידי מפתח בחברות אלו לחצי שנה בלבד
השר שאחראי על החברות הממשלתיות דודי אמסלם מנסה להפקיע מהדירקטורים בחברות הממשלתיות את סמכותם למנות יושבי ראש, ולספח אותה לפוליטיקאים. תזכיר לתיקון חוק החברות הממשלתיות, המכונה "חוק הג'ובים", שאמסלם הגיש בתחילת השבוע, חושף כי בכוונתו לשנות לחלוטין את שיטת המינוי הנהוגה כיום של יושבי ראש הדירקטוריון בחברות, תוך העברת מרבית הכוח לשר הממונה על רשות החברות.
במצב הנהוג כיום, מועמד לתפקיד יו"ר של חברה ממשלתית צריך להתמנות קודם לכן לדירקטור באותה חברה, ואז עמיתיו לדירקטוריון אמורים לבחור בו ליו"ר. לאחר שבוחרים בו, מינויו עובר לאישור הוועדה לבחינת מינויים בחברות הממשלתיות, שכיו"ר שלה מכהנת כיום השופטת (בדימוס) שולמית דותן, ולאחר מכן לאישור השר שאחראי על החברות הממשלתיות והשר שאמון על התחום שבו החברה עוסקת. כך, אם מדובר במינוי של יו"ר לחברה ביטחונית ממשלתית, המינוי דורש את אישורם של אמסלם ושל שר הביטחון, ישראל כ"ץ. במידה שהמינוי נעשה בחברת אנרגיה, המינוי ידרוש אישור משותף של אמסלם ושל שר האנרגיה אלי כהן.
בהצעתו, אמסלם מנסה לדלג על משוכת הדירקטורים ולבטל באופן מוחלט את מעמדם בתהליך המינוי של יו"ר. השינוי המבוקש בחוק הוסבר בצורך "לייעל את תהליך המינוי", והוא יעשה בידי השרים הרלוונטיים, בכפוף להיוועצותם שיקיימו עם הוועדה לבדיקת מינויים. מדברי ההסבר להצעה עולה כי הפקעת סמכותם של הדירקטורים בחברות הממשלתיות למנות יו"ר והעברתה לפוליטיקאים נועדה כביכול "למנוע השפעות שאינן בהכרח ענייניות, על המינוי".
עוד נטען כי "חברה ממשלתית אומנם מתנהלת כחברה עסקית אולם יש לה תפקידים ציבוריים רבים, כשהחשוב ביניהם הוא שמירה על האינטרסים הלאומיים, ולכן קיימת חשיבות רבה במינוי היו"ר בידי השרים". בנוסף, ההצעה של אמסלם כוללת את ביטול הצורך בקיום הליך תחרותי במינוי של דירקטור.
תזכיר החוק של אמסלם הוא מפת הדרכים שלו לביצור עליונותם וכוחם של הפוליטיקאים בחברות הממשלתיות. לפי הצעתו, אם השר הממונה על רשות החברות ירצה בכך, תהיה בסמכותו להאריך בשנתיים נוספות את הכהונה בת ארבע השנים של מנהל רשות החברות הממשלתיות. סעיף זה עלול להרתיע מנהלים עתידיים של רשות החברות: אם לא יהיו נאמנים למהלכיו של השר, כהונתם לא תוארך.
תיקון החוק עלול לחזק את כוחם של השרים גם מול הוועדה לבחינת מינויים בחברות הממשלתיות, בשל הכוונה להפקיע את סמכותו של יו"ר הוועדה לבחור את אנשי הציבור שיכהנו בה. אלה ייבחרו מתוך רשימה של 10 אנשים שייקבעו בידי השר הממונה על הרשות. מעמדו של יו"ר הוועדה במצב זה עובר שנמוך ומסתכם בכך שיוכל רק לייעץ לשר בנושא.
תקופת הכהונה של יו"ר הוועדה ושאר נציגי הציבור שיהיו חברים תהיה שלוש שנים, ואחריהן יהיה בסמכותו הבלעדית של השר לקבוע את הארכתה בשלוש שנים נוספות – בלי לקבל לשם כך את אישור הממשלה. יו"ר הוועדה לבחינת מינויים ייבחר בלי התייעצות עם הייעוץ המשפטי לממשלה, אלא בידי השרים. מינויים של אנשי הציבור לחברות באותה ועדה, יתאפשר בתנאי שאין להם זיקה אישית, עסקית או פוליטית לאחד מחברי הממשלה. בנוסף, תיקון החוק כולל סעיף שלפיו השר יהיה רשאי להאריך בעוד שנתיים את משך הכהונה בת חמש השנים של מנכ"ל בחברה ממשלתית.
תקופת צינון למרכז הליכוד
ההצעה שמקדם אמסלם מעגלת את ההגדרה של הזיקה האישית, העסקית והפוליטית ומצמצמת את מרחב הפרשנות שלהן באופן שעלול לייצר פתח למינוי של דירקטורים שאינם ראויים ומקצועיים. הזיקה האישית לשר משרי הממשלה מוגדרת בהצעתו של אמסלם ככזאת שמתקיימת רק במצב של קרבה משפחתית; זיקה עסקית לשר בממשלה מתקיימת רק במידה שהיו ביניהם קשרים עסקיים או מקצועיים שאינם עסקה חד-פעמית כחלק ממהלך העסקים הרגיל או שאינם חלק ממהלך העסקים הרגיל בשל אופיה או היקפה.
גם ההגדרה של "זיקה פוליטית לשר משרי הממשלה" עוברת בהצעתו של אמסלם ריכוך המתפרש ככזה שפונה אל מרכז הליכוד בהיותו "גוף בוחר" של מועמדי מפלגה לכנסת או לראשות הממשלה. לפי הצעתו, אם חלפה חצי שנה מהמועד שאדם סיים את חברותו ב"גוף בוחר", לא ניתן יהיה לפסול את מינויו לתפקיד דירקטור בשל זיקה פוליטית.
התיקון לחוק מקנה לשר שאמון על הרשות כוח רב גם בקביעת עתידו של דירקטור חדש. חצי השנה הראשונה לכהונתו של דירקטור המתמנה בפעם הראשונה לחברה ממשלתית תיחשב כתקופת ניסיון. לפי ההצעה, בתקופה זו הוא יישא בכל הזכויות, הסמכויות והחובות שמוקנות לדירקטור פרט לזכות ההצבעה והוא לא ייחשב במניין החוקי של הדירקטוריון. בגמר תקופת הניסיון ולפי שיקול דעתו של השר, הוא יוכל לסיים את כהונתו. עוד עולה מההצעה כי הוועדה לבחינת מינויים בחברות הממשלתיות תהיה רשאית לפטור מתקופת הניסיון דירקטור המתמנה לראשונה, על פי חוות דעת מרשות החברות.
התזכיר לתיקון החוק פתוח להערות הציבור עד ל-12 לאוגוסט והוגש לאחר שבתחילת פברואר האחרון הציגה הוועדה בראשות הפרופ' אסף מידני את המלצותיה בדבר השינויים הנחוצים בחברות הממשלתיות. פרופ' מידני, פרופסור מן המניין במכללה האקדמית תל אביב-יפו, מונה בידי אמסלם, שלא הסתיר אף פעם את שאיפותיו לחזק את השליטה של הפוליטיקאים על החברות הממשלתיות. העברת החקיקה ברוח התזכיר שהגיש עלולה לבטל את שיטת המינוי הנהוגה כיום לדירקטוריונים הנעשית על בסיס "נבחרת הדירקטורים", שמטרתה הייתה להבטיח מקצועיות בניהול רשות החברות.
בין הניסיונות להרחיב את מוטת השליטה של הפוליטיקאים על החברות הממשלתיות, ההצעה של אמסלם כוללת גם כמה סעיפים שאמורים לגוון את בעלי התפקידים במועצות המנהלים של החברות. הוא מציע שהדירקטוריונים ייתנו ביטוי הולם לייצוגם של תושבי פריפריה מיישובים המדורגים בירכתי המדד החברתי-כלכלי או שהם בני דור ראשון להשכלה גבוהה, כלומר מועמדים שמחזיקים בתואר אקדמי אך הוריהם אינם בעלי תואר כזה.
הצייתנות תתוגמל
התיקונים הרבים ומרחיקי הלכת כוללים גם התייחסות לצורך של רשות החברות לקבוע כללים ומגבלות שיחולו על יושבי ראש, מנכ"לים ופקידים בכירים לאחר סיום העסקתם בחברה ממשלתית ומקיימים קשרים מקצועיים או עסקיים עם חברות מתחרות. מהלך זה נועד "למנוע ניגודי עניינים ופגיעה באמון הציבור ולשמור על מידע רגיש ואסטרטגי של החברה". סעיף זה עלול להיות נפיץ בקרב בכירים שמכהנים בחברות ממשלתיות ובסיום דרכם מייעצים לחברות אחרות באותו תחום, בארץ או בעולם. פרקטיקה זו נפוצה בעיקר בתעשיות הביטחוניות.
רשות החברות אחראית על 68 חברות ממשלתיות, בהן גם חברת החשמל, רפאל, תע"א, נמל אשדוד, רכבת ישראל, מקורות ועוד, ומנהל אותה רועי כחלון. לפני כשבועיים היא פירסמה את הדוחות הכספיים שלה ל-2024 שבמהלכה ההכנסות המצרפיות של כלל החברות עלו ב-11% לעומת 2023 והסתכמו בשיא של יותר מ-102 מיליארד שקל.
את הגידול בביצועים הובילו התעשייה האווירית ורפאל, שרוכבות על גל הביקושים העולמי לנשק, וחברת החשמל, בעקבות הגידול בביקוש לחשמל לצד העלאת התעריפים.
המתווה שמציג אמסלם לחוק החברות החדש לא מתייחס כלל לאחת הבעיות המשמעותיות שמעסיקות בימים אלה את רשות החברות ואת החברה הממשלתית הגדולה בישראל, התעשייה האווירית. אמסלם הוא חלק בלתי נפרד מאותה הבעיה כשלמעלה משבעה חודשים התע"א פועלת ללא יושב ראש, כמתחייב בחוק. במהלך תקופה זו הוא ניסה למנות לתפקיד היו"ר את חבר הכנסת משורות הליכוד, השר ושגריר ישראל לשעבר באו"ם גלעד ארדן. המינוי של ארדן סוכל בידי שר הביטחון ישראל כ"ץ ברקע מאבקי הכוחות הפנימיים בליכוד. כ"ץ קידם את מינויו לתפקיד של הדירקטור לשעבר בתע"א פרופ' גבי סרוסי, אך למהלך זה אמסלם התנגד והוועדה בראשות דותן פסלה אותו.
בסוף השבוע האחרון סרוסי סיים את כהונתו כדירקטור בתעשייה האווירית, כשבחודשים האחרונים סיימו את כהונתן הדירקטוריות החיצוניות חוה שכטר שעמדה בראש ועדת הכספים של הדירקטוריון, ועדי ברשדסקי שעמדה בראש ועדת הביקורת שלו. סרוסי וברשדסקי ביקשו להאריך את כהונתם בדירקטוריון תע"א, שר הביטחון כ"ץ הסכים לכך, אך בהיעדר הסכמה מצד אמסלם, בקשתן נדחתה. מתוך מניין של 11 דירקטורים בחברה, כיום מכהנים בדירקטוריון של תע"א רק חמישה חברים, שניים מהם מונו בידי ועד העובדים.
היריבות האישית והפוליטית של אמסלם וכ"ץ מנעה בחודשים האחרונים מינוי יו"ר לתע"א באופן שחשף אותה לקנס של 1.5 מיליון שקל מצד רשות ניירות ערך אך גם מונעת מינוי של דירקטורים חדשים. "במקרה של תע"א, הפוליטיקאים בעצמם הכניסו מקלות בגלגלים כשאחד ניסה לטרפד לשני והכניסו את הדירקטוריון של תע"א לכאוס שאף אחד לא יודע איך להיחלץ ממנו", התרעם אתמול בכיר בחברה. "זה קורה בזמן הכי רגיש שיכול להיות בחברה כמו תע"א, מלחמה רב-זירתית ותוכנית הנפקה שרשות החברות מנסה לקדם".
המהלכים של אמסלם לתיקון חוק החברות, תוך קריאת תיגר על הדרגים המקצועיים, לא כוללים הצעה להקמת מנגנון שיישב מחלוקות ואי הסכמות בין שני שרים. זאת, גם כשהמקרה של תע"א ממחיש את פוטנציאל הכאוטיות הטמון במצב שבו השרים מסנדלים אחד את השני. על פי הערכות במערכת הפוליטית, עוד נכונה להצעת אמסלם דרך ארוכה. ראשית, היא עדיין פתוחה להערות הציבור וייתכן שיוגשו נגדה השגות רבות שיובילו לריכוכה. גם המערכת הפוליטית צפויה להגיב על קידום מהלך שכזה, המקנה כוח רב לשר אחד בחברות השייכות לכלל הציבור.
