"הצ’אט יעץ שזה לא טוב עבורי"
כשהבינה המלאכותית מחליפה את עורכי הדין ומבלבלת את הלקוחות
אם בעבר אנשים היו מתייעצים עם חברה טובה או עם אמא לפני החלטה חשובה, היום רבים פונים קודם כל לצ’אט. הדור הצעיר כבר לא “בודק בצ’אט”. הם כבר אימצו אותה כיועצת קבועה בענייני קריירה, בדילמות רגשיות, בקונפליקטים באינטימיות, בנוסח הודעה שצריך לנסח לבן או לבת הזוג. הצ’אט GPT אצלם הפך לחלק מההתנהלות היומיומית – כמעט יועץ אישי. לכן ברור לגמרי, שכאשר מגיעים להסכם ממון טרום נישואין – גם שם יתייעצו איתו.
גם הדור המבוגר יותר אימץ את הבינה המלאכותית לחייו ונעזר בה כשמתלבטים לאן לנסוע לטייל, איך לעשות דיאטה ואיך ללמוד שפה חדשה.
גם אני ממש בעד הבינה המלאכותית, אבל מניסיוני הבעיה מתחילה כשמתייעצים רק איתו.
הצ’אט GPT לא רק עונה – הוא מגיב לאופן שבו שואלים
חשוב להבין נקודה מהותית: הצ’אט לא “פוסק”. הוא לא מחליט אם ההסכם טוב או רע. הוא מגיב לשאלה. ואם השאלה מנוסחת כך:
• “האם ההסכם הזה פוגע בי?”
• “האם יש כאן חוסר איזון?”
• “האם אני לוקחת סיכון?”
התשובה כמעט בהכרח תכלול מושגים כמו: סיכון אפשרי. צורך בבדיקה. חוסר איזון פוטנציאלי.
אין הכרח שההסכם יהיה אכן בעייתי – אלא משום שהשאלה מכוונת לחיפוש בעיה. הצ’אט מאומן לזהות תרחישים ולהציג אפשרויות. הוא לא יודע מה רצו הצדדים הוא לא מבין את מערכת האיזונים הכוללת. הוא בוודאי לא מכיר את הדינמיקה הזוגית.
אופן ניסוח השאלה יוצר את אופי התשובה וזה מקור לבלבול עצום.
מקרה טרי של הסכם ממון טרום נישואין: שני צ’אטים – שתי תשובות
לאחרונה טיפלתי בזוג צעיר לפני נישואין. כתבתי לבקשת אחד מהם הסכם ממון המחריג דירה מלפני הנישואין. הקפדתי לנסח את ההסכם באופן מאוזן, שקוף, לשמור על הוגנות ושיהיה מותאם לנסיבות של שני הצדדים. הכלה העתידית העתיקה סעיף מההסכם ושאלה את הצ’אט שלה "ההסכם מאוזן?". התשובה הייתה מלאת דגלים אדומים: “חוסר איזון”, "קיים סיכון עתידי” "תיזהרי ואל תחתמי". היא נבהלה, טענה בפני בן זוגה שההסכם חד-צדדי וכעסה עליו איך בחר להגיע אלי. מיד נוצר סחרור רגשי והצדדים החלו מתרחקים זה מזו וזו מזה.
הבינה המלאכותית מצטיינת בתבניות, אבל הסכם ממון – במיוחד טרום נישואין – איננו תבנית. הוא נוגע לפערים בין בני הזוג – פערים בנכסים, בכישורים המקצועיים, בצפי לירושות עתידיות ובתפיסות ערכיות לגבי שיתוף. אין “נכון” אבסולוטי - יש התאמה ספציפית לזוג מסוים, ברגע מסוים בחיים. סעיף שנראה מנותק מהקשרו עלול להישמע “בעייתי”, אבל כחלק ממכלול – הוא עשוי להיות מאוזן לחלוטין. אבל הצ’אט לא רואה את התמונה הכוללת. הוא רואה טקסט.
למזלם בן זוגה לא נלחץ, הוא מיומן בשימוש בצ'ט ולכן הציע ניסוי קטן – "בואי נשאל את הצ'ט שלי את השאלה ששאלת אך ננסח אותה באופן שונה". התשובה שקיבל הייתה שונה לחלוטין והבהירה שההסכם מאוזן, למעט עניין החרגת הדירה מלפני הנישואין.
אותו הסכם. שתי שאלות שונות. שתי תשובות שונות.
כשהם פנו אלי הבהרתי, שלא ניתן להתבסס על הצ'ט. כדי לתת הערות לשינוי ההסכם כדאי לפנות לעורך דין מטעמה ולבחון האם ההסכם הוגן או בעייתי וכאמור אי אפשר לבסס החלטה משפטית על תשובה אלגוריתמית אחת של בינה מלאכותית.
הבעיה האמיתית: כשלא מגיעים בכלל לעורך דין
כשמתייעצים עם עורך דין, הוא נושא באחריות מקצועית, שולט בדין ובפסיקה ובפרקטיקה של בתי המשפט. הצ’אט לא מודע לניואנסים הרגשיים ובעיקר - את הצ'ט אי אפשר לתבוע אם יעץ באופן שגוי.
אבל גם כשמגיעים לעורך דין – צריך לדעת להקשיב לו.
לקוחה שאני מייצגת פנתה אלי בכעס וביררה מדוע בהסכם לא כללתי מזונות אשה וכתובה המגיעים לה. "מדוע את חושבת שמגיעים לך מזונות אשה וכתובה?" שאלתי והיא הבהירה שהצ'ט מנה רשימת עניינים אשר מגיעים לאשה אגב גירושין.
זה שהיא עובדת, מרוויחה כספים והגירושין נעשים בהסכם ולא בהליכים בבית הדין ובבית המשפט לא רלבנטיים מבחינתה כי הצ'ט אמר שמגיע לה!
לא להילחם בבינה המלאכותית – אבל חשוב להציב גבולות
הבינה המלאכותית לא תיעלם, להפך. היא תהפוך למדויקת, זמינה ומשכנעת יותר. הדור הצעיר כבר כאמור רואה בה כתובת ראשונה כמעט לכל דילמה – רגשית, מקצועית ואישית וגם הדור המבוגר אימץ אותה בשגרת חייו. היא מקלה על חיינו וחוסכת זמן יקר שפעם התבזבז.
הבעיה איננה עצם ההתייעצות עם בינה מלאכותית - הבעיה היא הבלעדיות. כשצ’אט הופך ממקור מידע לכלי הכרעה – מתחיל הבלבול. מערכת יחסים זוגית היא מורכבת. הסכם משפטי הוא מורכב. אלגוריתם מזהה תבניות בטקסט – הוא לא מבין הקשר חיים, לא מזהה דינמיקה בין בני אדם ולא נושא באחריות לתוצאה.
ובסופו של דבר, חשוב שהלקוח ישאל את עצמו: אם משהו ישתבש – מי עומד מאחורי העצה שקיבלתי?
עורך דין מחויב בדין, באחריות מקצועית ובחובת נאמנות ללקוח. אם עורך הדין נותן יעוץ שגוי, ניתן לתבוע אותו על רשלנות מקצועית. לעומת זאת הצ’אט GPT מחויב רק לאלגוריתם.
בעידן שבו תשובות מתקבלות בתוך שניות – הערך האמיתי של ייעוץ מקצועי איננו במהירות וגם לא ביסודיות, אלא בשיקול הדעת ובהבנת הסיטואציה, הנסיבות, הדקויות וההתאמה להן. לא בוודאות מדומה – אלא בהבנה עמוקה של נסיבות החיים. כי הסכמים זוגיים לא נחתמים בין אדם לטכנולוגיה. הם נחתמים בין בני אדם – וצריכים להיבנות באחריות אנושית ואת זה הבינה המלאכותית אף פעם לא תחליף.
d&b – לדעת להחליט
