המלחמה ונזקי הפגנות החרדים ניפחו את עלות הקו הירוק בירושלים
שפיר ו־CAF דורשות מהמדינה כ־650 מיליון שקל בגין פערי עלויות בעקבות דחיית הפרויקט המתמשכת. במקביל החברות המבצעות מתמודדות עם ונדליזם יומיומי מחרדים המתנגדים להקמת הקו ונאלצות לשאת בעלויות תגבור אבטחת העבודות
אגף התקציבים במשרד האוצר מנהל מו"מ עם החברות המבצעות בימים אלה את הקמת התשתית לקו הירוק של הרכבת הקלה בירושלים – שפיר ו־CAF הספרדית – כדי להגיע להבנות בנוגע לטענותיהן על פערי עלויות של 600–700 מיליון שקל.
הפרויקט היה אמור להסתיים עד סוף 2025, אך התחיל רק באוקטובר 2025 בעקבות עיכובים שונים. העיכוב בהקמת הקו הירוק נובע ממגוון סיבות, המרכזיות הן המלחמה ומאבקים של גורמים חרדיים קיצוניים נגד הקמת הקו שלטענתם יפגע במרקם השכונות החרדיות.
המו"מ, הליך שמכונה אדנדום, הוא פרקטיקה ידועה של שינוי בחוזים גדולים, במקרה הזה הפרויקט שעלותו מוערכת בכ־5 מיליארד שקל מתעכב כשנתיים ויש לכך עלויות. לטענת שפיר ו־CAF, הן מתמודדות עם עלייה בעלויות התקורות, ביטוחים וערבויות שהתארכו, צוותי בקרה ומעבדות איכות שעבדו ותשלומים על אופרציה וצוותים ששוריינו לפרויקט. בנוסף, קיימות גם טענות לגבי עיכובים במסירת שטחים ומחסור בתוכניות מתאימות. באגף התקציבים ינסו לצמצם את המספרים, אך מכירים בכך שמיזם בסדר גודל כזה, שהוא חלק מפרויקט שאורך כעשור, מתייקר ודורש שינויים חוזיים.
העלויות של שפיר ו־CAF לא מסתיימות במדדים שעולים ועלויות נלוות. מתחילת העבודות באוקטובר 2025, החברות מתמודדות עם ונדליזם של חרדים על בסיס יומי, כיוון שהשטח בו הן פועלות, הרחובות ירמיהו ובר אילן, נחשב לרגיש במיוחד. בחודשים האחרונים תוגברה האבטחה סביב המסילה גם על ידי החברות, ששכרו אבטחה פרטית, וגם על ידי המשטרה שמתגברת את האזור.
למרות זאת, האירועים מתרחשים על בסיס יומיומי, בהם זריקת חפצים ליציקות בטון רטובות, התבצרות על כפות של טרקטורים, גניבת צינורות וציוד ובמקרה חמור שהתרחש בפברואר הצית מפגין חרדי קיצוני שופל שחנה בסמוך למקטע שברחוב ירמיהו. גם ההפגנות עצמן גורמות לנזק כלכלי – חסימות המפגינים גורמות לבזבוז של בטון, כיוון שנדרש לעשות בו שימוש בטווח זמן קצר. לא פעם ההפגנות גם גרמו לעצירת העבודות ובזבוז שעות עבודה.
החברות המבצעות נוקטות במגוון אמצעי זהירות ובנוסף לאבטחה הוחלט בסוף כל יום לפנות מאתרי הבנייה כל ציוד שניתן לגנוב. זה הופך את העבודה למסורבלת ופחות יעילה, אך מאפשר רציפות. בנוסף, את יציקות הבטון וההנדסה האזרחית שדורשת זמן ייבוש מבצעים בשעות לילה מאוחרות.
החשש המשמעותי הוא ממה שעלול לקרות בהמשך העבודות. בזמן שבעיות כמו נזק לבטון, צינור גנוב וקרשים שבורים ניתן לפתור בזמן יחסית קצר ובעלות נמוכה, המצב הזה לא יימשך לנצח. עד כה בוצעו עבודות עפר והכנה להנחת המסילות שתתרחש שבועות הקרובים, אך בקרוב יחלו עבודות שכוללות ציוד טכנולוגי יקר. העבודות כוללות הנחת מערכות מיחשוב ותשתיות רגישות, להן קל להזיק והן יקרות יותר. שפיר ו־CAF מקוות שעד אז יימצא פתרון או לפחות יופחתו אירועי הוונדליזם.
בינתיים הגישה שנוקטת המדינה היא בעיקר הישרדותית, כיוון שהאירועים כאמור מתרחשים על בסיס יומי, החברות קיבלו הוראה לתעד כל נזק ובסיום הפרויקט יתחשבנו הצדדים על ההפסדים. כבר היום המדינה משלמת מאות מיליוני שקלים על הנזק שגרמה התנגדות החרדיים להקמת הרכבת הקלה בירושלים. החל מ־2021 ועד סוף 2025 תוקצבה עלות האבטחה של העבודות על הרכבת הקלה בירושלים ביותר מ־326 מיליון שקל, שכוללים בתוכם את עלות האבטחה שהקבלן שוכר במימון משרד התחבורה וכן עלויות נוספות שנגרמות לקבלן עקב הוונדליזם.
זה לא כולל סוכם נוסף שמשרד האוצר הקצה החל מ־2021 עבור תקציב ליחידה במשטרה שכוללת 30 תקנים של אנשי יס"מ שתפקידם לשמור על עבודת הרכבת הקלה. את הסכומים האלו שילמה המדינה לקבלנים פרטיים עבור שלב אינפרא הראשון, עוד לפני שהזכיינות של שפיר ו־CAF החלה.
לכל הצדדים ברור כי גם את שפיר ו־CAF המדינה תיאלץ לפצות בגין הנזקים, ועדיין מקרי הוונדליזם בירושלים ממשיכים להתרחש ללא מפריע.
למרות הנזקים הכבדים, במבחן התוצאה שפיר ו־CAF מצליחות להתקדם והערכות הן שבמידה ולא יקרה אירוע חריג, הפרויקט יסתיים בסוף 2027, וימשך שנתיים כפי שתוכנן במקור. אך בגזרת העלויות, קשה להעריך כמה עוד נזקים עלול להגרם לפרויקט.
דווקא בגזרת העובדים הזרים נראה ששפיר ו־CAF לא מתמודדות עם המחסור שפוקד את ענף התשתיות וחברות התחבורה. השתיים מביאות עובדים זרים באופן עצמאי מסרי לנקה ותאילנד, כששפיר לבדה מעסיקה כ־1,700 עובדים באופן ישיר ועקיף בפרויקטים בתחום התשתית שלה.
