האמברגו על יצוא נשק לישראל עובר לשלב המעשי - והמסוכן
גרמניה היא ספקית הנשק השנייה בגודלה של ישראל וההצהרה על הפסקת האספקה של ציוד שיכול לשמש במלחמה בעזה יכולה לפגוע קשה בכוחות הלוחמים. למשל – מה יקרה אם לא נקבל מנועים לטנקים? תעשיית הנשק המקומית יכלה לאלתר פתרונות, אבל גם לה יש גבולות. בינתיים היצוא הישראלי לא נפגע, אבל לא לעולם חוסן
ביחס ישיר להתארכותה ולהסתבכותה של המלחמה בעזה, כך גם מתארכת רשימת המדינות האוסרות על יצוא ביטחוני לישראל. אל הרשימה הזאת הצטרפה בסוף השבוע גרמניה, כשהקנצלר שלה פרידריך מרץ הצהיר כי מדינתו לא תספק לישראל אמצעים ביטחוניים שיכולים לשמש את צה"ל בפעילויותיו ברצועה. אמברגו נשק על ישראל אינו דבר שזר לה, במיוחד מאז שבעולם הבינו שראש הממשלה בנימין נתניהו משתמש במלחמה בעזה למען הישרדותו הפוליטית.
אם הגבלות על אספקת נשק ממדינות כמו איטליה, קנדה, הולנד או אוסטרליה התקבלו בארץ בשוויון נפש מסוים ונתפשו כקרבן שראוי להקריב תמורת החופש להחריב את עזה, מההגבלות של קנצלר גרמניה ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להתעלם. ולראיה – מניית אלביט מערכות הגיבה אתמול בירידה חדה של 5.8%. פרט להיותה מידידותיה הקרובות היחידות שנשארו לה בעולם, גרמניה היא ספקית הנשק השנייה של ישראל, אחרי ארה"ב. ההצהרה הגרמנית באה בתגובה להחלטת הקבינט מיום שישי להרחיב את המלחמה ולכבוש את עזה, למרות האזהרות השונות, מהמרמטכ"ל ועד לבעלות ברית בעולם.
3 צפייה בגלריה
קנצלר גרמניה פרידריך מרץ. עד כמה הוא נחוש לאכוף את האמברגו
(צילום: John MACDOUGALL/AFP)
במערכת הביטחון מקפידים על שתיקה ביחס להצהרה הגרמנית ומותירים את המגרש למדינאים ולדיפלומטים, בתקווה שלכל הפחות ירככו את הסנקציות. בשיחה שנתניהו קיים בסוף השבוע עם מרץ הוא הצטדק וניסה למכור את המסרים והסיסמאות שהוא מוכר לבייס הפוליטי וטען ש"גרמניה מתגמלת את טרור החמאס".
נשק בחצי מיליארד יורו
מרץ נחשב ידיד של ישראל. כשהמפלגה הנוצרית־דמוקרטית שבראשה עומד ניצחה בבחירות לפני כחצי שנה והוא נבחר לקנצלר, מרץ הביע נכונות להזמין את נתניהו לביקור רשמי במדינתו – למרות צו המעצר שהוציא נגדו בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. עוד לפני כן מרץ ביקר ביישובי עוטף עזה אחרי 7 באוקטובר, ומחה על מהלכיו של קודמו אולף שולץ, שצמצם את מספר רישיונות היצוא של נשק גרמני לישראל במעין "חרם שקט". לפי הערכות, מתחילת המלחמה בעזה ועד אמצע השנה גרמניה סיפקה לישראל אמצעי לחימה וציוד ביטחוני בכמעט חצי מיליארד יורו. כ־30% מהיבוא הביטחוני של ישראל נעשה מגרמניה כשרובו הגדול, 65% נעשה מארה"ב. גרמניה היא ספקית הצוללות וחלק מכלי השייט המשמשים את חיל הים הישראלי.
ארבע ספינות הסער 6 שהחלו לשמש את חיל הים כבר בחודשיה הראשונים של המלחמה יוצרו במספנות TKMS בגרמניה, לאחר שנרכשו כמה שנים לפני כן בכ־430 מיליון יורו. באמצע 2023, וחודשים אחדים לפני פרוץ המלחמה, ישראל הזמינה מטיסנקרופ הגרמנית שלוש צוללות חדשות בכ־3 מיליארד יורו והן אמורות להימסר לה בעשור הבא.מעבר לכך, לגרמניה יש מעורבות קריטית במערך היבשה של צה"ל. MTU הגרמנית היא המתכננת, המפתחת והיצרנית של מנועי טנקי המרכבה והנגמ"שים איתן ונמ"ר. כלים אלה מיוצרים בידי צה"ל ומשרד הביטחון במסגרת מינהלת הרק"ם והטנקים (מנת"ק) והמנועים שלהם מיובאים מארה"ב, לאחר שנשלחו אליה מגרמניה, לעבודות גימור. ישראל רוכשת אותם בארה"ב באמצעות כספי הסיוע הביטחוני והמשך זמינותם לתעשיית המשוריינים בארץ תלויה רבות במידת הנחישות של גרמניה לאכוף את האמברגו שעליו הכריזה. אם הקנצלר ירצה אמברגו נשק מלא על ישראל, מנועים אלה לא יצאו את שערי מפעלי MTU.
זמינותם של מנועים אלה קריטית לצה"ל, שמפעיל את הטנקים והנגמ"שים שלו כבר שנה ו־10 חודשים ואלמלא המלחמה המתארכת כולם היו נכנסים כבר מזמן לטיפולי שיקום ואחזקה יסודיים במתקני מנת"ק. בחלק מהמקרים אנשי מנת"ק מצליחים לשקם ולהביאם למצב של "כמו חדש" אך לעיתים תכופות אין מנוס מהחלפת מנוע.
את מחיר האמברגו הגרמני ישלמו, בין השאר, החברות הביטחוניות שנאלצות להמציא חלופות ופתרונות לכל ספק זר שסוגר לישראל את הדלת. מכלולים מסוגים שונים וחומרי גלם הדרושים לייצור של מערכות נשק בארץ מיובאים מתעשיות בגרמניה והחברות הישראליות יידרשו כעת לשוב ולאלתר חלופות. ככל שהמלחמה מתמשכת ואיתה רשימת המדינות שמחרימות את ישראל הן נאלצות לחפש ספקים חליפיים בעולם, לעיתים במחירים גבוהים יותר או לפתח יכולות ייצור עצמאיות. עד כה התעשיות הביטחוניות גילו יכולות מרשימות בהעמדת פתרונות יצירתיים להיעדר מכלולים ואמצעים שכבר אינם בהישג ידן, אגב קדחת הייצור חסרת התקדים שבה הן עסוקות מסביב לשעון כדי לספק נשק לצה"ל ובו זמנית, לספק גם ללקוחותיהן בעולם.
אספקה עצמית של תרכובות
האלתורים הישראליים שנגזרו עד כה מגלי האמברגו כללו החלטה במשרד הביטחון להקים עם אלביט מערכות מרכז לאומי לייצור תרכובות כימיות וחומרי נפץ, שישמשו את כלל התעשיות הביטחוניות. אל מול ההגבלה שהטיל הנשיא האמריקאי לשעבר ג'ו ביידן באספקת פצצות כבדות, ישראל הגיבה באמצעות פיתוח פצצות דומות – גם כן בידי אלביט. מספנות ישראל קיבלה הזמנה חסרת תקדים של מיליארדי שקלים לייצור ספינות קרב עתידיות לחיל הים.
3 צפייה בגלריה
ספינות סער 6, מתוצרת גרמניה. 4 ספינות שנרכשו ב־430 מיליון יורו הגיעו בתחילת המלחמה
(צילום: אלעד גרשגורן)
אלא שגם ליכולות אלה, כמו גם לחזון "העצמאות בייצור" של משרד הביטחון, יש גבולות. התעשיות המקומיות לא מסוגלות לייצר מנועים לטנקים ולמשוריינים, כפי שאינן יכולות לייצר פצצות ענק לתקיפת מטרות המבוצרות עשרות מטרים מתחת לקרקע. בשעת מבחן, כמו בלחימה באיראן ביוני האחרון, ישראל נזקקה לסיוע אמריקאי חריג בתקיפת מתקני הגרעין שלה. בנוסף לכך שהתעשיות המקומיות מוצאות עצמן שוב ושוב מצמצמות פערים שנגרמים בשל מדיניות החוץ של ממשלת ישראל, הן פועלות כחברות עסקיות בעולם תחרותי והן נתונות לעתים תכופות לחרם, גלוי או סמוי. מנהלים בתעשיות הביטחוניות הזהירו בימים האחרונים מסנטימנט שלילי גובר כלפי ישראל, המתבטא בהאטה של עסקאות נשק עם לקוחות פוטנציאלים. בשנה שעברה היצוא הביטחוני מישראל שבר את השיא של כל הזמנים והסתכם ב־14.8 מיליארד דולר בעקבות הביקוש העצום לנשק, בעיקר מצד מדינות אירופה, על רקע המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. במערכת הביטחון התקשו להעריך אם מגמה זו תימשך גם בשנים הבאות נוכח השפל המדיני שאליו ישראל שוקעת.
אחד החששות המרכזיים בתעשיות הביטחוניות הוא שהאמברגו הגרמני ייצור אפקט דומינו שבעקבותיו מדינות נוספות, כאלה שעד כה לא טרקו דלתות לפני ישראל, ינקטו צעדים דומים. הסנקציות מצד גרמניה לא אמורות להשפיע על מימוש העסקה הגדולה ביותר בתולדות התעשיות הביטחוניות הישראליות שבמסגרתה התעשייה האווירית אמורה להתחיל לספק בקרוב את מערכת ההגנה האווירית חץ 3 לגרמניה. מדובר בעסקה רב שנתית שהיקפה כ־14 מיליארד שקל. מפקד חיל האוויר הגרמני, שביקר באחרונה בישראל, הביע עניין גם בגרסה החדשה של מערכת ההגנה חץ 4, שתע"א האיצה את פיתוחה. בכל הקשור למערכות הגנה אוויריות אל מול אימת הטילים של רוסיה אירופה מקהה את מצפונה וחסה פחות על תושבי עזה. אלא שגם ליכולות ההכלה האלה יש קצה.
