משרד האוצר שם סוף לשכר הטרחה המופרז בתביעות סיעוד
ועדת השרים אישרה מודל של "מחיר קבוע" בתביעות סיעוד כדי לשים סוף לעמלות שמגיעות לכ־60 אלף שקל. עם זאת, בארגוני החולים מזהירים: המהלך יותיר את הקשישים חסרי אונים מול הבירוקרטיה הביטוחית ויוביל לוויתור על זכויות
הצעת משרד האוצר להגבלת שכר הטרחה שגובים מייצגים בתביעות לגמלת סיעוד מהביטוח הלאומי ולתגמולי ביטוח סיעודי פרטי קיבלה היום את אישור ועדת השרים המיוחדת לענייני התוכנית הכלכלית. המהלך, המקודם כחלק מחוק ההסדרים לשנת 2026, נועד להגן על מבוטחים הזכאים לגמלת סיעוד ולהגדיל את הכנסתם הפנויה על ידי צמצום הפער הקיים כיום בין היקף העבודה הנדרש בפועל לטיפול בתביעה לבין הסכומים הנגבים מהם.
הרציונל העומד בבסיס המהלך הוא הפיכתו של הליך תביעת הסיעוד לנגיש יחסית בשנים האחרונות. מאז הרפורמה בסיעוד ב־2018 ושינויי נהלים פנימיים בביטוח הלאומי, "שער הכניסה" לקבלת הגמלה הוקל משמעותית והתהליך כולל לרוב מילוי טופס בסיסי וצירוף מסמכים רפואיים – פעולה שעל פי הערכות האוצר אורכת שעות בודדות בלבד. לצד חשיבות ההנגשה, ההקלה בהליך, בשילוב פעילותן של חברות למיצוי זכויות, היא אחד הגורמים שהביאו לעלייה דרמטית בהיקף האנשים המוגדרים סיעודיים — כאשר מאז 2018 שיעור הזכאים הכפיל את עצמו — והיא חלק מהמשבר המבני שבו מצוי הענף כולו.
המשמעות הצרכנית של המהלך עבור הקשיש ומשפחתו היא דרמטית. כיום, הנוהג בשוק כולל גביית עמלות הנעות בין 15% ל־20% מהקצבה, ולעתים אף מעל 25%, מהקצבה המשולמת. בתביעת ביטוח סיעוד פרטי (דרך קופות החולים), שמעניקה תגמול של 5,000 שקל בחודש, התשלום הוא לתקופה של עד 60 חודשים, כך ששכר הטרחה לחברת מיצוי זכויות יכול לעמוד על 60 אלף שקל.
המודל החדש מבקש להעביר את השוק למחיר שקלי קבוע שיעמוד בשלב הזכייה הראשוני על 3,035 שקל בלבד – סכום המורכב מ־1,000 שקל דמי פתיחת תיק ו־2,035 שקל תשלום מותנה הצלחה. האוצר גם קבע הגבלה על דמי פתיחת תיק ותשלום במקרה של זכייה לאחר ערעור, וכן בעת הליך ייצוג מול בית דין. במקרה של ייצוג מול בית דין, ההגבלה על התשלום בעת זכייה חלה רק על גמלת ביטוח לאומי, ולא על ביטוחי הסיעוד של קופות החולים. בסך הכל, התשלום המקסימלי (במקרה של ייצוג מול ביטוח לאומי) יכול להגיע עד ל־15,550 שקל, ובסך הכל צפוי לחסוך עשרות אלפי שקלים לסיעודיים.
המהלך מהווה הרחבה ישירה של "חוק לבנת פורן" משנת 2015, שהגביל את שכר הטרחה בתביעות נכות, והוא נועד לנתק את הזיקה בין גובה הקצבה לשכר הטרחה כדי להבטיח שכל העלאה עתידית בקצבאות תגיע במלואה לכיסו של הקשיש ולא למתווכים.
מעבר למחיר, החקיקה מטילה חובות חדשות על המייצגים שנועדו להגן על הצרכן: חובת חתימה על הסכם בכתב, מסירת דף מידע המפרט את האפשרות לפנות ישירות למבטח ללא עלות, וזכות חרטה המאפשרת למבוטח לבטל את ההתקשרות בתוך שבעה ימי עבודה ללא כל חיוב.
"מייצגים מקצועיים ינטשו"
עם זאת, המהלך מעורר מחלוקת עזה. איגוד נותני שירותי הסיעוד טוען כי התקרות המוצעות הן דווקא "מופרזות בעליל" מאחר שהגשת התביעה היא פעולה טכנית שאורכת דקות ספורות, ולכן צריכה להינתן בחינם. מנגד, האגודה לזכויות החולה מזהירה כי הגבלת השכר הקיצונית תגרום למייצגים המקצועיים לנטוש את הענף, מה שישאיר קשישים חסרי אונים מול הבירוקרטיה הביטוחית ויוביל לוויתור על זכויות.
בתוך כך, בביטוחי הסיעוד של קופות החולים, כחלק מהניסיון לטפל במשבר ביטוחי הסיעוד, רשות שוק ההון העלתה את הרף הנדרש להכרה כסיעודי, כך שייתכנו יותר "מקרים אפורים", שבהם מעורבות של חברה למיצוי זכויות עשויה לסייע לתובע.
עם זאת, העובדה שמשרד האוצר, שאינו שש להתערב במחירי שוק, בחר בצעד כה אגרסיבי, מעידה על שכנוע עמוק מצידו כי המצב הנוכחי דורש טיפול שורש רגולטורי.
