דעה
לא רק מלחמות: המחיר המשמעותי שגובים נזקי מזג האוויר בתקציבי המדינות
מחקר OECD חדש מגלה: שיאי חום, שיטפונות ושריפות יער לא רק הורסים נכסים - הם פוגעים בתוצר הלאומי לטווח ארוך. אירועי מזג אוויר קיצוניים גורעים 2.2% מהתוצר בזמן התרחשותם ועוד 1.7% בחמש השנים שלאחר מכן. הנזק הכלכלי השנתי הממוצע עומד על 0.3% מהתוצר הלאומי במדינות המפותחות
"זהו", אמרתי לרעייתי אחרי 5 דקות, "צריך לחזור לבריכה - החום והלחות כאן בלתי נסבלים". כמה חם כאן בזמן האחרון? ובאירופה? וואו. ולמה כולם נלחמים בכולם? במזרח התיכון, הרוסים והאוקראינים, החות'ים, מי לא? ומה בכלל הקשר בין שני הנושאים?
אז זהו, למלחמות מתמשכות ולחום המעיק - ולאירועי אקלים קיצוניים בכלל - השלכות כלכליות של ממש. אך בעוד אלו של מלחמות די אינטואיטיביות ומדידות – בכל הקשור לחום ולשרב אנחנו בדרך כלל מסתפקים בהפעלת המזגן הקרוב.
ובכן, בעשורים האחרונים אירועי מזג אוויר קיצוניים הולכים ומתרבים, נהיים תכופים וקשים יותר. שיאי חום נשברים מדי שנה – ולא רק בקיבוץ גלגל שבבקעה... (לפני שנה נשבר שם שיא חום של 22 שנים ונמדדו 48 מעלות והשנה נשבר השיא שוב והגיע ל-49.7 מעלות).
מחקר חדש מבית היוצר של הארגון לפיתוח ושיתוף פעולה כלכלי (OECD) מזכיר לנו כי לאירועים הללו, החונים תחת הכותרת "התחממות גלובלית", השפעות מאקרו-כלכליות, שעדיין אינן מובנות דיין. החדש במאמר הינו שימוש במסד נתונים חדש, רחב היקף, המספק ראיות על ההשלכות הכלכליות של אירועי מזג אוויר קיצוניים במדינות ה-OECD. מדובר בשריפות יער, רעידות אדמה, בצורות, שיטפונות, טמפרטורות קיצוניות וסערות.
התוצאות חד משמעיות. בין השנים 2000-2018, פגעו זעזועי מזג אוויר מהותיים בתוצר ובמדינות של מדינות הארגון וכן בהתניידות האוכלוסין שלהן. הפגיעות הינן ישירות ועקיפות, בזמן התרחשותן וזמן ארוך אחר כך.
לפי המחקר, אירועי מזג האוויר החמורים ביותר גורעים 2.2%, בממוצע, מהתוצר המקומי הגולמי האזורי (נדגמו 1,600 אזורים ב-31 מדינות, ללא ישראל), כשהם מתרחשים, אך גם לאחר 5 שנים נמשכים הנזקים ומצטברים ל-1.7% נוספים.
לשם השוואה, נשוב להקשר המלחמתי. בנק ישראל אומד שנכון להיום התוצר בפועל קטן בכ-4% מכפי שיכול היה להיות אם המגמה שקדמה למלחמת חרבות ברזל והאירועים שבאו בעקבותיה הייתה נמשכת. אם כך, נזק של 2.2% בשל אירועי מזג אוויר אינו בטל בשישים.
ממצא מרתק נוסף מהמאמר הינו גיאוגרפי: אסון חמור, המתרחש בעד 100 ק"מ מאזור נתון, גורע עוד 0.5% תוצר וכפי שמציינים החוקרים, מדובר ברבע מעוצמת ההשפעה הישירה.
לפי הנתונים, כשמסתכלים על כל מדינות הארגון (שכמובן שונות זו מזו במידת יכולתן להתמודד עם אירועי אקלים), נגרעות, בממוצע, מדי שנה, 3 עשיריות תוצר מהתוצר המצרפי, כשהשפעות ההמשך מהוות מחצית מכך.
אין ספק, נתונים המצביעים על תופעה מתמשכת, מצרפית, שמצריכה מדיניות כלכלית – חברתית סדורה. כאמור, המדגם שימש לצורך המחקר היה עד שנת 2018 וסביר להניח כי ההתחממות הגלובאלית רק החריפה מאז.
אז מה עושים? החוקרים מצאו כי הבעיה אולי רוחבית, אך הפתרונות פרטניים יותר. לדבריהם, היכולת של לעמוד בפני אסונות ולהתאושש מהם משתנה משמעותית מאזור לאזור. כך, אזורים עשירים יותר, מגוונים כלכלית יותר ובעלי ניידות אוכלוסין גבוהה יותר גם עמידים יותר. כך גם לגבי אזורים במדינות בעלות מרחב פיסקאלי רחב יותר.
וכאן אנו חוזרים לנושא הקשר בין מזג אוויר למלחמות. ככל שההוצאות הצבאיות תהיינה קטנות יותר, כך תוכלנה ממשלות ורשויות לשחרר תקציבים גדולים שיסייעו לשיפור יכולת ההתגוננות מול אירועי מזג אוויר קשים.
ואם תרצו עוד עדות לקשר נסיים עם השיר האלמותי של סי היימן : מלחמות, כבר לא קורות בחורף; אפילו לנו קצת קר בשביל לשנוא.
רונן מנחם כלכלן שווקים ראשי בנק מזרחי טפחות
