בלעדי
הפיקוח על הישיבות קרס: הקנסות שהוטלו על אלו שלא עמדו בביקורת - אפסיים
היקף ההפחתות מתקציבי ישיבות שלא עמדו בביקורת של משרד החינוך מהווה רק אלפית מכלל תקציבי הישיבות, כך עולה מנתוני משרד החינוך שנמסרו לבקשת כלכליסט. מדי שנה נקנסות רק 26 ישיבות מתוך יותר מ־2,000. התנועה לחופש המידע: "אין פיקוח ואין כל בקרה"
כלל הפחתות התקציב בעקבות ביקורות שליליות בישיבות שמבצע האגף למוסדות תורניים במשרד החינוך, האחראי לתקציב הישיבות, עומד בממוצע על כפרומיל בלבד מתקציב הישיבות. כך עולה מתשובת משרד החינוך לבקשת מידע שהגישה התנועה לחופש המידע עבור כלכליסט.
מדי שנה מתבצעות בממוצע 26 הפחתות בעוד מספר הישיבות הפועלות בארץ הוא כ־2,000. כלומר, רק מעט יותר מאחוז אחד מהישיבות נקנסות בעקבות הביקורת. השיעור הזעום נובע מהצורך של האגף למוסדות תורניים במשרד החינוך לתמרן בין הדרישה למינהל תקין לבין ההתנגדות החריפה לביקורות מצד הרבנים והפוליטיקאים החרדים.
על פי משרד החינוך, היקף ההפחתות השנתי שהוטלו על מוסדות בין השנים 2000 ל־2024 נע בין 300 אלף שקל ל־2.55 מיליון שקל. התנודות הגבוהות נובעות ממגפת הקורונה ומהמלחמה. כך, למשל, ב־2023 הוטלו הפחתות בהיקף של 650 אלף שקל בלבד בגלל המלחמה. לפי משרד החינוך, לעתים הקנסות מוטלים רק בשנה שאחרי הביקורת.
הפיקוח מגיע פעם בשנה
בביקורות שנערכות בדרך כלל פעם בשנה בכל ישיבה בודקים נוכחות של כל התלמידים הרשומים בה. אם נמצא שמספר התלמידים בפועל נמוך ממספר הרשומים – תיערך ביקורת נוספת. אם גם הביקורת השנייה תהיה שלילית, יבוצע קיזוז מתקציב הישיבה.
היקף ההפחתות הממוצע הוא 1.47 מיליון שקל בלבד בשנה מתוך תקציב ממוצע של 1.34 מיליארד שקל כך שהוא מהווה 1.2 פרומיל ממנו. ב־2022 נרשם מספר ההפחתות הגדול ביותר, ל־34 ישיבות, אבל ככל הנראה הוא כלל הפחתות גם מביקורות שליליות מ־2021 שבה נרשם מספר ההפחתות הנמוך ביותר, 11 בלבד. ייתכן שהנתון הושפע גם מכך שבאותה שנה המפלגות החרדיות לא היו בקואליציה.
את ההפחתה הגבוהה ביותר ספגה המדרשה לבנות של מוסדות אור תורה סטון הדתית לאומית – 529 אלף שקל ב־2022. אלא שהמוסד קיבל את הסכום בחזרה לאחר ששכנע את משרד החינוך שמדובר בהיעדרויות מוצדקות.
במקום השני מוסדות מרגניתא דאברהם, המשתייכים לזרם הליטאי, עם הפחתה של 430 אלף שקל ב־2022. באותה שנה מוסדות אלה קיבלו מהאגף למוסדות תורניים 5.6 מיליון שקל וב־2024 קיבלו תמיכה של 6.9 מיליון שקל. בולטת העובדה שבין עשר ההפחתות הגדולות, יש שני מוסדות של חסידות צאנז, שאותה ייצג בכנסת עד לפרישת יהדות התורה מהקואליציה הח"כ לשעבר משה שמעון רוט שאף היה יו"ר ועדת האתיקה. לאגודת מוסדות קהילתיים צאנז הופחתו 305 אלף שקל ב־2022. לכולל צאנז ירושלים הופחתו 187 אלף שקל ב־2020.
"אפילו למשרד החינוך, שתומך במוסדות התורניים במיליארדי שקלים, אין פיקוח ואין כל בקרה עליהם ועל המתרחש בין כותליהם", אמר מנהל תחום מידע בתנועה לחופש המידע אורי סולד. "אין המדובר רק בהתנהלות בלתי תקינה במוסדות החינוך החרדיים, אלא כעת נחשף שגם משרד החינוך מועל בפיקוחו על הנעשה בכספי המסים".
מקבלים התראה על ביקורת פתע
בדיון בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת בנושא חוק ההשתמטות, שהתקיים בחודש פברואר, הביע מנהל האגף למוסדות תורניים עמוס ציאדה שביעות רצון מהיקף הביקורות בישיבות. עם זאת טען שהיה עדיף אם היתה אצלו באגף מחלקה לביקורות שאנשיה מכירים את השטח. "המבקרים מגיעים למוסד עם הרשימות ומזהים את התלמידים אחד אחד", אמר. "יש כללים איך מתייחסים לביקורות ויש קנסות. רוב המוסדות מתנהלים בהגינות ואין פערים. ב־2024 ביצענו 2,316 ביקורות. מתוכן נכשלו 38 מוסדות והפחתנו תמיכה. ב־2023 היו מוסדות שנשללה מהם התמיכה בכלל".
הבעיה היא לא רק הביקורת הבודדת שנערכת פעם בשנה אלא העברת המידע בין מוסדות על כך שהפקחים הגיעו לעיר, מה שמאפשר לאסוף תלמידים או מי שיתחזו להם ועוד תרגילים (למשל, תלמיד שיזדהה בשמם של כמה תלמידים תוך ניצול הקושי של חילונים לזהות חרדים). אחת הסיבות לדלות הביקורות בישיבות היא הלחץ הכבד שמפעילים פוליטיקאים חרדים כמו יו"ר ועדת הכספים לשעבר משה גפני בכל פעם שהביקורות מתגברות.
אירוע מכונן בעניין זה היה ב־2011 כשהחרדים יצרו משבר סביב העובדה שפקחים העזו להפסיק שיעור בישיבת בית שמעיה בבני ברק כאילו זה לא בדיוק הרעיון של ביקורת פתע. המשמעות של המתנה לסוף השיעור היא שיש זמן להזעיק לישיבה תלמידים או מתחזים. מנהיג דגל התורה אז הרב יוסף שלום אליישיב טען שמדובר ב"רדיפת עולם התורה".
את הצורך בביקורות הרבה יותר הדוקות בישיבות מבליטות שתי פרשיות חמורות שבהן הוצאו מהמדינה במרמה עשרות מיליוני שקלים. ב־2021 דחה בית המשפט העליון את ערעורם של 7 נאשמים מקהילת המתמידים החרדית שנידונו לעונשים של עד 5 שנות מאסר בשל הקמת רשת ישיבות פיקטיביות שהוציאה מהמדינה בשנים 2010-2006 סכום של 40 מיליון שקל במרמה. כדי שהישיבות לא ייחשפו בביקורת של משרד החינוך, הרשת הפעילה מערך מודיעים על הביקורות, כולל מערך הודעות והסעות של מתחזים, והפעילה מפעל שזייף מאות תעודות זהות. הם הורשעו ב־1,650 עבירות של זיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות.
בסוף שנות התשעים חשפה המשטרה רשת של 32 ישיבות חרדיות שעל פי החשד כמעט כל 4,500 התלמידים בהן היו פיקטיביים. על פי החשד, הרשת הוציאה מהמדינה במרמה 35 מיליון שקל רק ב־1997 (סכום ששווה היום ל־67 מיליון שקל). כשהפרשה נחשפה, ראש הרשת ברח לברזיל שעמה אין הסכם הסגרה. ברקע הפרשיות עומדת הנורמה החרדית שלפיה הוצאת כספים במרמה מהמדינה אינה עבירה חמורה במיוחד, אם בכלל.
ממשרד החינוך נמסר: "המשרד עורך כ־2,000 ביקורות בשנה במוסדות הזכאים לתמיכה לפי נוהל שר האוצר. הטיפול בממצאים נעשה בהתאם להוראות הנוהל, ובמקרים הנדרשים מופחתת התמיכה או מוטלות סנקציות. מדובר בתהליך שיטתי שמטרתו לחזק את ההתנהלות התקינה של המוסדות הנתמכים, לאתר ליקויים, לתקנם ולמנוע את הישנותם".
