פרשנות
תקציב 2026 עדיין בגדר נעלם כי נתניהו עוד לא החליט אם זה משתלם לו
תקציב 2026 אמור להיות מונח על שולחן הכנסת בעוד שבועיים, אלא שהוא תקוע במגרש הפוליטי. החרדים לא יתמכו בתקציב בלי חוק השתמטות, ונתניהו בוחן האם משתלם לו לחוקק חוק כזה תמורת עוד כמה חודשי שלטון בשנת בחירות
הכניסה למשרד האוצר נראתה אתמול בצהריים כפי שנראתה בשנתיים האחרונות, מוצפת באוהלי מחאה לשחרור החטופים, להחלפת נתניהו, וקריאה להגדלת התקצוב עבור הלומי קרב. דגלי ארה"ב וישראל שעדיין הציפו את רחוב קפלן הירושלמי היו סמל קטן וכמעט לא מורגש לדרמות שאירעו בימים האחרונים ושמו את כולנו בפרק חדש לגמרי בסיפור האימה שנקרא “ממשלת ישראל ה־37”. גם הפקידים הבכירים באוצר, בדומה לרוב האזרחים, טרם הפנימו לגמרי מה בדיוק קורה ומה השלב הבא. "אחרי החגים", "אחרי המלחמה", ו"אחרי החטופים", הגיעו כאילו בהפתעה וברגע אחד. כולם יודעים שמבחינה חוקית תקציב 2026 אמור להיות מונח על שולחן הכנסת בעוד שבועיים. כולם יודעים שזה לא יכול לקרות. כולם יודעים שאלו היו עיכובים מכוונים של נתניהו שלא הסכים להיפגש אפילו לדיון אחד על התקציב, וכולם גם יודעים שבהתחשב באירועים הדרמטיים שעברו ועוברים עלינו, אף אחד לא יכול להקדיש תשומת לב ציבורית לדחיית התקציב עד כה, צריך להסתכל קדימה.
ומה קורה קדימה? במשרד האוצר אומרים כבר שבועות וחודשים שתקציב המדינה ל־2026 מוכן למדי, הוא לא כולל רפורמות דרמטיות, אחרי הכל זו שנה שצפויה להיות שנת בחירות. אפילו שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודה בתדרוך לעיתונאים שהיכולת שלו להוביל רפורמות בשנת בחירות מועטה. אז אילו רפורמות על הפרק? הרפורמה בתכנון משק החלב: לפתוח את שוק החלב לייבוא בצורה חופשית, זאת למרות שלא נרשמו תלונות קיצוניות על מחסור בחלב בחגים אף שכמעט ולא היה ייבוא, ולמרות ימי החג הרבים. מנגד, היה מחסור בשמנת מתוקה מפוקחת.
סמוטריץ' ירצה לקדם מהלכי חקיקה נוספים של מאבק בהון השחור, ולקדם את החקיקה של ההקלות לפתיחת גופים פיננסיים שיתחרו בבנקים. אבל גם התקציב הדל הזה לא מתקדם בינתיים.
היעדר ההתקדמות של התקציב נעוץ בכלל במגרש הפוליטי. החרדים לא יסכימו לתמוך בתקציב שלא יכלול חוק השתמטות לבני ישיבות. נתניהו מצידו עד כה לא הציג אפילו את העקרונות לחוק כזה. על פני השטח, היה אפשר לצפות שהאוצר ימשיך לקדם את התקציב גם בלי חוק השתמטות, וכשיתקעו, יפנו לנתניהו שיפתור את המשבר. אלא שמדובר במשימה בלתי אפשרית. אי אפשר לקדם את תקציב המדינה באמת בלי שהחרדים רתומים. תהליך תקציב המדינה בנוי על מעין משחק פוקר שמשחק האוצר עם כל אחד מהמשרדים. כל משרד רוצה לסגור תקציב ורפורמות ברגע שהוא מבין שבאמת הולך להיות תקציב, לאף אחד לא שווה לסגור תקציב כשהוא לא יודע בכלל האם יהיה תקציב.
נתניהו עצמו לא משחרר רמזים ברורים, האם הוא מעוניין בתקציב לשנת 2026 או לא מעוניין, והסיבה לכך גם ברורה. אם נתניהו ישדר כבר כעת שהוא מתכוון לא להעביר תקציב, הוא עלול להפיל את הממשלה שלו מוקדם יותר ממה שהוא מעוניין, שכן ייתכן שהחרדים או הדתיים יבחרו לפרוש כדי להראות את "נחישותם" למצביעים שלהם. צריך לזכור שהעברת תקציב 2026 מביאה לקואליציה הנוכחית כמה חודשי שלטון נוספים בלבד, שכן הבחירות בכל מקרה צפויות להתקיים בסוף אוקטובר. ובמקרה שאין תקציב, הבחירות יהיו בסוף יוני. כך שספק רב האם כדאי לנתניהו לחוקק חוק גיוס שעשוי לפגוע בו בבחירות כדי להעביר תקציב שלא מביא לו הרבה חודשי שלטון.
סמוטריץ' ירצה להראות שהוא מנסה בכל כוחו לקדם את תקציב 2026. שר האוצר לא רוצה להיות מואשם בכך שהוא זה שטירפד את תקציב 2026. מצד שני, הוא יתקשה מאוד לתת לחרדים את כל מבוקשם כשהוא נמצא ממש בגבול אחוז החסימה ויש בקרב המצביעים שלו קהלים שכבר זועמים על היחס שלו לחרדים בסוגיות תקציביות ולאומיות.
האתגר המיידי של שר האוצר הוא לסיים את סאגת המינוי של הממונה על התקציבים. עד כה הוא לא הצליח למנות את מהרן פרוזנפר לתפקיד הבכיר, זאת מכיוון שוועדת המינויים סבורה כי הוא לא עשה די כדי למנות אשה לתפקיד. ככל הידוע לכלכליסט, סמוטריץ' וסביבתו נחושים מאוד להעביר את מינויו של פרוזנפר. הם סבורים כי כעת – אחרי שסמוטריץ' הציג בצורה ברורה שהוא ריאיין נשים לתפקיד – הרי שבג"ץ צפוי לעמוד לצידם. לכן, ההערכה היא כי הם ינסו למנות את פרוזנפר בממשלה בניגוד לעמדת ועדת המינויים.
בעוד במשרד האוצר נמצאים עדיין בורטיגו, ולא יודעים בדיוק מה יעלה בגורל תקציב 2026, הרי שתחומי הפעולה הכלכליים ברורים למדי, והם לא מפתיעים. בגזרת תקציב הביטחון, מעוניינים באוצר להגדיר בצורה ברורה מה יהיה הזינוק בתקציב הביטחון בשנים הבאות, מה יהיו נורמות הפיקוח על תקציב הביטחון, ואולי חשוב מכל – מה יהיה מבנה כוח האדם בצה"ל, ומה יהיה מבנה השכר בצבא. האירוע הזה כולל סוגיות רבות דוגמת פנסיות גישור, היקף ימי מילואים, ימי חצי־מילואים, וכדומה. באוצר גם סבורים כי סוגיית גיוס החרדים נמצאת עדיין על השולחן מבחינה כלכלית, שכן אי גיוס חרדים יביא לגיוס מילואמינקים בהיקף רחב יותר, ולכן גם שם האוצר צפוי להמשיך ולהיות סמן ימני הקורא לגיוס אמיתי של חרדים מחד, ולא לנקוט בסנקציות המעודדות אי תעסוקה והשכלה מאידך.
=מבחינה פיסקלית, למרות שעל הנייר נראה שאפשר להיכנס לתקציב בצורה רגועה יותר, כי המלחמה הסתיימה, הרי שהפקידות המקצועית באוצר תדרוש בצדק לצמצם את הגירעון בצורה משמעותית ב־2026 כדי שיחס חוב־תוצר יתחיל לרדת. הטענה של האוצר תהיה ש”אנחנו כבר שלוש שנים מספרים לעולם שאחרי המלחמה נסתדר ונצמצם את החוב”. עכשיו, “אחרי המלחמה” הגיע. מצד אחד, העובדה שיש צורך באחריות פיסקלית עשויה להישמע מתסכלת מאוד לחברי הממשלה, שכן אחרי שנים של קיצוצים בכל המשרדים (חוץ מצרכי מלחמה) גם שנת הבחירות צפויה להיות שנת הידוק חגורה. אך מאידך, הידוק החגורה יהיה מינימלי לעומת שנים קודמות, שכן הצמיחה החזויה ל־2026 היא גבוהה במיוחד. באוצר העריכו אותה ב־5.1% (לא מתכננים בינתיים לעדכן כלפי מעלה) ובבנק ישראל ב־4.7%, כך שלא מדובר באתגר באותו סדר גודל. לא יהיה צורך ביצירת מסים חדשים או בביטול פטורים, אלא יהיה די בקיצוצים נקודתיים ורוחביים, וצעדי הגברת אכיפה סמליים.
אמש אגף הכלכלן הראשי פירסם מסמך ובו הוא קורא לביטול הטבת המס על קרן ההשתלמות. מדובר במחקר שהוכן לפני זמן רב, וגורמים באוצר אמרו שפירסום המסמך כעת, בדיוק לקראת תקציב 2026 לא מלמד שבאוצר מאמינים שיהיה אפשר להביא פגיעה בקרנות השתלמות בתקציב 2026. למעשה, כמעט ואין צורך בהבהרה זו, ממשלה בשנת בחירות, שלא הצליחה לסגור משרדים מיותרים, לא תצליח ואפילו לא תנסה לפגוע בקרנות ההשתלמות. כך שהפרסום של הכלכלן הראשי, אכן נעשה בראיה צופה פני עתיד, ראיה הצופה את “היום שאחרי” – היום שאחרי ממשלת ישראל ה־37.
