סגור
סוויס רה חברת ביטוח
סוויס רי (צילום: רויטרס)

מצמצמת חשיפה לענף הבריאות: סוויס רי הפסיקה לבטח חלק מחברות הביטוח בישראל

ענקית ביטוח המשנה השוויצרית דורשת מחברות הביטוח לשנות את מודל התמחור ומודיעה על העברת מרבית החוזים למסלול של חיסול הדרגתי (Run-off); המהלך משקף את הכשלים בענף ביטוחי הבריאות, שבו אמנם רווחיות חברות הביטוח גבוהה, אך שילוב של פיקוח מחירים הדוק ואי-ודאות גבוהה מרתיעים מבטחות משנה זרות

ענקית ביטוח המשנה סוויס רי (Swiss Re) מצמצמת את פעילותה בישראל ודורשת מחברות הביטוח המקומיות שינוי משמעותי במודל התמחור. זאת, לאחר שהחברה העבירה את מרבית חוזי הבריאות והנכות שלה למסלול של "ראן-אוף" – מהלך שלפי דיווחי החברה החודש נובע מהגדרת ישראל כ"שוק בביצוע חסר".
המשמעות אינה יציאה מיידית מהפעילות המקומית, אלא תהליך הדרגתי של ניהול הפוליסות הקיימות תוך הפסקת כתיבת עסקים חדשים בתיקים שלא הגיעו להסכמות על המודל המעודכן.
בפועל, המהלך אינו מהווה גט כריתות גורף לענף: סוויס רי הציעה לחברות הביטוח מודל של "תמחור מחדש" (Re-pricing) – מנגנון המאפשר למבטח המשנה לעדכן את התעריפים מול חברת הביטוח במידת הצורך, מבלי שהדבר יחייב בהכרח גלגול של העלויות אל הצרכן בקצה. חלק מחברות הביטוח אכן קיבלו את המתווה החדש וחידשו את הסכמי ביטוח המשנה שלהן, כך שהמעבר לראן-אוף מוגבל לאותם תיקים שבהם לא הושגו הסכמות עסקיות. במוקד האירוע עומד אי-חידוש ההסכם עם אחת מחברות הביטוח הגדולות בענף, שהצית סכסוך עסקי שהעלה את הנושא לסדר היום ותרם למיסגורו במונחים של 'הטלת פצצה'.
בשיחה עם משקיעים שנערכה ב-11 בדצמבר, הבהיר מנכ"ל סוויס רי, אנדרס ברגר: "אנחנו נמצאים בשיחות פעילות; הרגולטור חייב לאשר באופן ספציפי כיצד זה יתבצע. זוהי סיטואציה מורכבת שזקוקה לפתרון".
המהלך בישראל סומן לצד צעדים בשווקים נוספים בביצוע חסר, אולם בעוד שבאוסטרליה הוחלט על הקפאה זמנית ובדרום קוריאה על הפסקת מוצרים מסוימים, בישראל ננקט הצעד הנחרץ של העברה ל"ראן-אוף". החברה הסבירה זאת ב"צפי לתביעות גבוהות בתחום התרופות ומגמות שליליות בתביעות נכות" שחייבו את חיזוק הנחות היסוד האקטואריות.
ההשפעה של צעד זה צפויה להיות רחבה במיוחד, שכן נכון לסוף 2024, סוויס רי משמשת כמבטחת המשנה של רוב חברות הביטוח בתחום, ובכלל זה של ארבע מתוך חמש חברות הביטוח הגדולות בענף הבריאות בישראל (הפניקס, הראל, כלל ומנורה מבטחים), כאשר מגדל היא היחידה שאינה עובדת עמה בתחום זה.
כדי להבין את השלכות המהלך, יש לבחון את תפקידו של מבטח המשנה – המשמש כ"חברת ביטוח של חברות הביטוח". חברות הביטוח בישראל מגינות על עצמן באמצעות ביטוח משנה שנרכש מחברות בינלאומיות, מנגנון המפחית את החשיפה הכלכלית שלהן בתחומים עתירי סיכון. מבטחי המשנה לוקחים על עצמם חלק מהסיכון הכלכלי של הפוליסות תמורת חלק מהפרמיה, וכך במקרה של תביעות עתק, הנזק מתחלק בין כמה גופים וחברת הביטוח המקומית אינה נשארת לבד עם חשבון הפיצויים.
התהליך הנוכחי מהווה תמרור אזהרה ליציבות ענף ביטוחי הבריאות. בישראל נמכרות פוליסות במודל של הבטחות לטווח ארוך (Long Term Guarantee), בעוד שבמרבית מדינות העולם התעריפים מתעדכנים מדי שנה או שנתיים. בשנים האחרונות חלה עלייה בשכיחות השימוש בתרופות מחוץ לסל שעלותן נעה בין מיליון לשני מיליון שקל לתרופה, לצד מגמות שליליות בתביעות נכות. גורמים בענף מציינים כי מבטחי המשנה מזהים כאן "סיכון רגולטורי" – מצב שבו המפקח על הביטוח מונע את עדכון המחירים הנדרש כדי לכסות את העלויות המאמירות.
מנגד, סביר שברשות שוק ההון דוחים את הנרטיב לפיו המהלך מחייב העלאת מחירים לצרכן. עמדת הרגולטור היא שחברות הביטוח הישראליות מציגות רווחיות גבוהה מאוד; למעשה, רווחי החברות בענף הבריאות צמחו בשנת 2025 בעשרות אחוזים ביחס לשנה הקודמת. נתוני רווחיות אלו הם הסיבה המרכזית לכך שהרגולטור אינו שש לאשר העלאות מחיר, ורואה בדרישות המבטחים ניסיון לייקר את הפרמיות על חשבון הציבור בעת שמצבן הפיננסי של החברות יציב.
צמצום הפעילות הנוכחי מצטרף למהלך קודם של סוויס רי בישראל. בשנת 2024 הודיעה החברה כי היא מסיימת את תפקידה כמבטחת המשנה של קרנות הפנסיה הקטנות (מיטב, אלטשולר שחם, מור ואינפיניטי), מהלך שנומק אז בחששות מהמצב הגיאופוליטי ובעלייה בתוחלת החיים. המקרה הנוכחי משקף כשל מבני עמוק יותר: רגולציה שנועדה להגן על הצרכן בטווח הקצר על ידי הקפאת מחירים, אך עלולה להוביל בטווח הארוך להיעלמותם של מוצרים חיוניים מהמדף.