רבולוט לא תספיק: מה באמת חסר לתחרות בין הבנקים בישראל
ב־10 בנובמבר העניק בנק ישראל לרבולוט רישיון בנקאי מותנה. כדי להבין איזו תחרות היא עשויה להביא לישראל, צריך להבין ממה היא מרוויחה.
לפי הדוחות הכספיים של קבוצת רבולוט לשנת 2025, יתרות הלקוחות, הכוללות גם כספים במוצרי חיסכון והשקעה, הסתכמו בכ־50 מיליארד ליש”ט. תיק האשראי עמד על 2.2 מיליארד ליש”ט, וכ־76% מההכנסות הגיעו מעמלות, מנויים ושירותים, ולא מהכנסות ריבית. אצל הבנקים בישראל התמונה שונה: ב־2025 כ־75% מהכנסותיהם נבעו מריבית נטו.
ההבדל הזה מלמד היכן עשויה להתחיל התחרות. רבולוט בנתה את המותג שלה על מט”ח, העברות לחו”ל וכרטיסי תשלום בינלאומיים. בתחומים האלה היא עשויה להוזיל עלויות לצרכן הישראלי, גם אם ימשיך לנהל את חשבון הבנק שלו במקום אחר.
אבל התחרות על חשבון העו”ש העיקרי, שאליו מועבר השכר וממנו מתנהלת הפעילות הפיננסית השוטפת, מורכבת יותר. אירלנד היא מקרה מבחן: לפי סקר משרד האוצר האירי מאוקטובר 2026, כמעט מחצית מהצרכנים משתמשים ברבולוט, אבל רק 6% מנהלים בה את חשבון העו”ש העיקרי שלהם. השיעור אמנם הוכפל בתוך שנה, אך הפער בין שימוש בשירותים פיננסיים לבין מעבר לבנק עיקרי עדיין משמעותי.
מבחינת הבנקים בישראל, המשמעות היא שגם בלי לאבד לקוחות, הם עלולים לאבד הכנסות מעמלות. המרת מט”ח, העברות לחו”ל ותשלומים בינלאומיים הם שירותים שאפשר להעביר למתחרה בלי להחליף בנק. כך, חלק מההכנסות שהבנק מפיק מהלקוח עשוי לעבור לרבולוט, בעוד שהחשבון והאשראי נשארים בבנק הקיים.
בשוק התשלומים המקומי רבולוט פוגשת מציאות שונה. הישראלים כבר משתמשים בביט ובפייבוקס להעברות כספים ולתשלומים, ובאפל פיי ובגוגל פיי לתשלום בטלפון. אלא שהארנקים הדיגיטליים נשענים על כרטיסי האשראי הקיימים, וגם אפליקציות התשלום עדיין אינן מחליפות את כרטיסי האשראי כאמצעי תשלום מרכזי. לכן השאלה אינה אם רבולוט תציע עוד דרך נוחה לשלם, אלא אם תצליח להציע חלופה כלכלית משתלמת יותר לשירותים שהצרכן מקבל כיום מהבנקים ומחברות כרטיסי האשראי.
אלא שהתחרות על העמלות היא רק חלק מהתמונה. האתגר הגדול יותר של בנק חדש הוא גיוס הכסף שישמש אותו למתן אשראי. לבנקים הוותיקים יש יתרון משמעותי: לקוחות רבים מחזיקים אצלם כספים בחשבונות העו”ש, שעליהם הבנק אינו משלם ריבית. בנק חדש, שעדיין לא צבר בסיס לקוחות דומה, עשוי להידרש להציע ריבית גבוהה כדי למשוך אליו פיקדונות.
הדוגמה של וואן זירו ממחישה זאת. ב־2025 שילם הבנק ריבית ממוצעת של כ־3.8% על פיקדונות נושאי ריבית. במילים פשוטות, בנק שנדרש לשלם יותר כדי לגייס כסף מתחיל את התחרות על מתן אשראי עם עלות גבוהה יותר. לכן קל יותר להתחרות על עמלות מאשר על פעילות האשראי והפיקדונות של הבנקים הוותיקים.
אלעד מלכה
וכאן נכנס תפקיד הרגולטור. בנק ישראל פעל להבאת רבולוט והקל על כניסת שחקנים נוספים. מתן הרישיון לקבוצה בינלאומית רווחית הוא הישג, אך כדי שהתחרות תעמיק נדרשים גם תנאים שיאפשרו לבנקים חדשים להתחרות על פיקדונות ואשראי.
בישראל עדיין אין ביטוח פיקדונות סטטוטורי. החוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות מ־2026 מחייב את שר האוצר ונגיד בנק ישראל לבחון, תוך שנה מכניסתו לתוקף, את הצורך בהסדר כזה. ביטוח פיקדונות עשוי לחזק את אמון הציבור בבנקים חדשים ולהקל עליהם למשוך כספי לקוחות.
גם המעבר בין בנקים ממחיש את האתגר. מחקר של בנק ישראל מצא שרפורמת “מעבר בקליק” מ־2021 העלתה את שיעור המעבר השנתי בין בנקים מ־0.6% ל־1.4%. זו אמנם יותר מהכפלה, אבל המשמעות היא שגם לאחר הרפורמה, כמעט 99% מהלקוחות אינם מחליפים בנק בכל שנה. לצד זאת, המחקר מצא שגם לקוחות שלא עברו בנק נהנו מירידה במרווח הריבית על המינוס. כלומר, עצם האפשרות לעבור יצרה לחץ תחרותי, אך רוב הלקוחות עדיין נשארים בבנק שלהם.
רבולוט עשויה להוזיל שירותים ולשחוק חלק מהכנסות הבנקים מעמלות, גם בלי להפוך לבנק העיקרי של לקוחותיה. זה הישג תחרותי בפני עצמו. אבל כדי שהתחרות תגיע גם לליבת הבנקאות, לא מספיק לאפשר לבנק חדש להיכנס. צריך לאפשר לו להתחרות גם על מקורות המימון ועל מערכת היחסים הפיננסית המלאה עם הלקוח.
אלעד מלכה הוא סמנכ״ל יצוא חברה להשקעות
