איך מושכים חברות בינ"ל והיכן מטמינים את העפר: המטרו יוצא לדרך
השלב הראשוני של פרויקט הענק יוצא לדרך וכבר נתקל במהמורות לא פשוטות: חברות בינלאומיות חוששות להגיע וישנו קושי רב לגייס אלפי עובדים זרים שיידרשו; פינוי והטמנת עודפי עפר בכמויות חסרות תקדים עלולים לתקוע את כבישי המדינה; ואיך מתמודדים עם ההפקעות והצורך לבנות מיגון אקוסטי?
אחרי שנים של דחיות, המטרו נכנס כעת לשלב הראשוני של הקמתו. השלב הזה כולל בעיקר הפקעת שטחים, גיוס עובדים זרים וניסיון ליצור התעניינות בקרב חברות בינלאומיות לכניסה עתידית לפרויקט, בעת שישראל מצויה בתקופה כה רגישה ביטחונית וגיאו־פוליטית. כמו כן השלב הראשוני כולל בחינת היעדים שאליהם יפונה העפר שייחפר בכמויות חסרות תקדים, וגם מיגון לרעשים שמהם צפויים לסבול תושבי גוש דן. כלכליסט מגיש תמונת מצב עכשווית לפרויקט הענק שעלותו הכוללת נאמדת ב־150 מיליארד שקל, שצפוי, אם אי פעם יסתיים, להפוך שוב את חייהם של תושבי גוש דן למשך שנים עד להבשלתו המתוכננת.
באוגוסט 2024 אושר חוק המטרו, זאת בניסיון להאיץ את מימוש הפרויקט שנדחה כבר כמה פעמים ולהתמודד עם האתגרים הכלולים בהקמתו. לפי הערכות זהירות, הקו הראשון צפוי להיפתח רק לקראת 2040. פרויקט המטרו כולל שלושה קווים, 150 ק"מ של מסילות תת־קרקעיות ו־109 תחנות, שעל פי הצפי ישרתו כ־2 מיליון נוסעים ביום. אך עד שהנוסע הראשון יצטרף לנסיעה צריכה מנהלת המטרו להתמודד עם כמה אתגרים משמעותיים שכצפוי מושפעים מהמצב הביטחוני ומעמדה של ישראל בעולם.
מחסור עצום בעובדים
נת"ע היא הגוף המרכזי שאחראי על תכנון והקמה של חלק ניכר ממערכת המטרו בגוש דן, אך לא כולה. לפרויקט צפויים להצטרף גם חברת נתיבי ישראל, חברת נתיבי איילון, חברות זרות וחברות ישראליות פרטיות.
בנת"ע פועלים במרץ לגייס חברות בינלאומיות לפרויקט תחת חששות מהמצב הביטחוני. בחודש שעבר טסה משלחת מטעם החברה להודו להציג את המיזם, במטרה לעודד את ההודים להיכנס לתחום ולנטרל את התלות הישראלית בסינים בכל הנוגע לפרויקטים ענקיים בתחום התחבורה בישראל. בין היתר פנו מטעם נת"ע ורשות המטרו גם לחברות בדרום קוריאה ואירופה וערכו עבורן מצגות רשמיות ופורומים מקצועיים בהם הוצג המטרו בישראל כפרויקט התשתיות הגדול ביותר שמתבצע היום בעולם וכי השתתפות בו תמצב את החברה בחזית התחום.
עם זאת, ברשות המטרו מודים כי נאלצו להתמודד עם חששות מפני המצב הביטחוני בארץ וחוסר היציבות במזרח התיכון ובתמורה ניסו נציגי הרשות להבטיח לחברות הזרות שהביעו עניין, ובראשן חברות הודיות, כי המדינה מתחייבת ל"מתווה חלוקת סיכונים הוגנת ושקופה בין המדינה לקבלנים", על פי הגדרת רשות המטרו.
עם זאת, ניסיון קודם הוכיח שכשהטילים עפים העבודות נעצרות וכך קרה גם בפרויקט החישמול של הרכבת כשהחברה הספרדית שמבצעת אותו עזבה את ישראל באוקטובר 2023 ורק לאחר חודשים ארוכים שבה לפעילות.
ברשות המטרו מבינים כי למצב הגיאו־פוליטי השפעה רבה על התקדמות העבודות, בין היתר בעקבות הקושי לגייס עובדים זרים. על פי הערכה הקמת המטרו תדרוש עשרות אלפי עובדים זרים לאורך כל שנות ההקמה. בחודשים האחרונים הרשות ונת"ע קיימו דיונים עם מגוון משרדי ממשלה במטרה לקדם את הסוגיה, ביניהם רשות האוכלוסין, משרד האוצר וגם משרד ראש הממשלה. למאמצים צורפה גם ועדת המנכ"לים בעניין עובדים זרים בראשות מנכ"לית משרד ראש הממשלה, דרורית שטיינמץ, כאשר ברשות מבקשים להתאים את המכסות וההיתרים הרגולטוריים לצרכים המיוחדים של המטרו. זאת על רקע המחסור החמור בעובדים זרים במדינה ואזהרות משרד הכלכלה כי כבר היום חסרים עשרות אלפי עובדים זרים בישראל.
המצב הביטחוני בישראל מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" הוביל למחסור חריף בעובדים זרים לא רק בענף הבנייה אלא גם בניקיון, סיעוד וחקלאות. החשש הגובר לביטחונם האישי, לצד מגבלות תעופה וביטולים של הסכמים עם מדינות שיחסיהן עם ישראל הידרדרו כדוגמת טורקיה, גרמו לאלפי עובדים לעזוב את הארץ או לוותר על עבודה בישראל. גם עצירת הכנסת עובדים פלסטינים לישראל על מנת לעבוד בענף הבנייה הובילה לאובדן של 80 אלף עובדים.
ממשלת ישראל מנסה להתמודד עם המשבר באמצעות גיוס עובדים ממדינות חלופיות ואישורי כניסה מזורזים, אך הפער בין הדרישה לבין ההיצע כל הזמן קיים. במשרד הכלכלה יודעים לספר שבכל פעם שמאושרת מכסה חדשה החברות הישראליות מנצלות אותה עד תומה. יש להניח שבמצב הנוכחי גיוסם של עשרות אלפי עובדים זרים לפרויקט המטרו יהיה בין האתגרים הגדולים של הרשות, כאשר כל מחסור יוביל לעיכובים בעבודות ודחייה בפתיחת הקווים.
הפקעה ב־10 מיליארד שקל
במהלך 2024 נשלחו כ־21 אלף הודעות הפקעה לבעלי קרקעות על תוואי המסילות. ההפקעות יבוצעו בערים חולון, בת ים, אור יהודה, קריית אונו וראשון לציון, גבעתיים, תל אביב ופתח תקווה. בסך הכל המדינה צפויה להפקיע קרקעות בשווי של כ־10 מיליארד שקל.
במקביל, ברשות המטרו מקדמים גם מיגון אקוסטי של דירות על תוואי המסילות שנועד לצמצם את נזקי הרעש לתושבים. מדובר בהסקת מסקנות מהקמת המקטע הדרומי של נתיבי איילון בשנת התשעים, אז לא נעשו עבודות מיגון ראויות, מה שהוביל לגל של תביעות ואף בג"ץ נגד המדינה ופעולות המיגון נעשו באיחור של כמעט 15 שנה.
ברשות המטרו מנסים למנוע את הבעיה מראש ולכן במהלך השנה אישרה רשות המטרו לנת"ע לפרסם מכרז לביצוע המיגון, בהיקף של כ־3 מיליארד שקל. נבחרו כ־30 קבלנים שיבצעו את העבודות ב־27 אלף דירות ב־90 אתרי עבודה שונים. העבודות כוללות עבודות שיפוץ מבנים, התקנת בידוד, הוספת מערכות מיזוג ועבודות נוספות כאשר הקבלנים התחייבו להשיב את הדירות למצבן המקורי. בנוסף, בנת"ע יקימו מנהלות שמטרתן להיות גורם מקשר בין הקבלנים לדיירים.
במסגרת העבודות צפויים להיווצר מעל 30 מיליון מטרים מעוקבים של עודפי עפר שבמטרו מגדירים ככמויות חסרות תקדים שהטמנתם היא לא פחות מאתגר לאומי שידרוש התגייסות של כמה חברות. כדי להיערך למשימה בוצע מיפוי של מחצבות ואתרי הטמנה בעיקר במרכז ודרום ישראל שמסוגלים להתמודד עם הכמות. ברשות טוענים כי שילוב של כמה אתרים יאפשר פיזור עומסים, ניצול הקרקע לשימוש חוזר בבנייה ותשתיות, וגם צמצום היקפי ההטמנה.
בנוסף, ברשות מנסים למצוא דרכים לצמצם את מספר המשאיות שישנעו את העפר ופנו לרכבת ישראל במטרה ליצור שיתוף פעולה על מנת לשלוח את עודפי העפר ברכבות לאתרי פינוי ובכך להפחית את העומס בכבישים. במקביל, נת"ע בוחנת הקמה של מערכת דיגיטלית לניהול ובקרה של צי המשאיות, שמטרתה מעקב בזמן אמת אחרי פינוי העפר, מהזיהוי והשקילה, ועד ליעד הפינוי. בימים אלו מבוצע פיילוט לניהול דיגיטלי במסגרת עבודות קידום זמינות בדיפו סגולה של קו M2, והוא כולל מצלמות GPS, וחיבור למשקלים לניהול פינוי עשרות אלפי מטרים מעוקבים של עודפי עפר שנוצרו באתר.
מהרשות נמסר כי הפיילוט בסגולה יהיה בסיס להטמעת המערכת בכל אתרי המטרו בעתיד.
