סגור
Dun's 100

"בשנים האחרונות מעמד זכויות הנחקרים ירד באופן משמעותי"

כמו תמיד, פורום Duns 100 לבכירי תחום הצווארון הלבן והמשפט הפלילי שאירוע השבוע סיפק נקודת מבט מרתקת על כל מה שקורה באחד התחומים המעניינים ביותר במערכת המשפט הישראלי, תוך התייחסות לפרשיות ה'חמות' ביותר, ולסוגיות המשפטיות אשר יש להן השלכות גם על הציבור הרחב

"אנשים קוראים את מה שמעניין אותם", אמר אחד מגדולי הקופירייטרים של המאה ה – 20, ולא בכדי העיתונים, אתרי האינטרנט ומהדורות החדשות האקטואליות מדווחות השכם וערב על אירועים פליליים מגוונים ועל עבירות 'צווארון לבן' הנוגעות לאנשים מוכרים ובעלי הון. כן, תחום הצווארון הלבן והמשפט הפלילי הוא תחום סוער, מרתק, מסקרן, ומושך את תשומת הלב של האדם מהישוב, ״תחום הצווארון הלבן והמשפט הפלילי הינו תחום סוער תמידית. גם השנה היינו עדים למספר פרשיות מרכזיות מעניינות, ביניהן משפט נתניהו, פרשת פגסוס ופרשת שי אביטל, שרק השבוע התבשרנו על כך שהפרקליטות ביקשה את מעצרו", אמרה אפרת שגב, סמנכ"לית דאטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריט, במהלך פורום Duns 100, "כיום, אמון הציבור במערכת המשפט נמצא על סדר היום של המפלגות השונות לקראת הבחירות הקרבות, וזאת לצד נושאים מהותיים המצריכים טיפול מן היסוד, דוגמת הפשיעה במגזר הערבי, הגידול בתופעת הפרוטקשן ועוד".
וכך, המפגש בין תוכן מעניין מתחום הצווארון הלבן והמשפט הפלילי לבין בכירי עורכי הדין בישראל העסוקים בתחום, גרמו לכך שפורום Duns 100 לבכירי תחום הצווארון הלבן והמשפט הפלילי היה מרתק כהרגלו. עורכי הדין שעוסקים במשפטים המדוברים והמשפיעים ביותר בישראל העלו לדיון סוגיות פרטניות וכלליות הנוגעות להיבטים מגוונים בתחום העיסוק שלהם, והעידו בגוף ראשון על האתגרים בהם הם נתקלים במהלך ייצוג של האנשים המפורסמים והמובילים בישראל בשוק העסקי, במגזר הציבורי, בפוליטיקה המקומית ועוד. במהלך הפורום, שנערך ביום ג' השבוע במלון רויאל ביץ' בתל אביב, עסקו ודנו בכירי הענף בנושאים שעל סדר היום המקצועי והתקשורתי, כמו למשל חוק המידע הפלילי החדש משמעותו והחידושים בו, הגורמים המרכזיים לעומס בבתי משפט והמחיר שהציבור משלם על כך, ההתנהלות בתיקי נתניהו והקשר בין המשפט לאמון הציבור, ועוד נושאים רבים ומגוונים.
אז מה היה לבכירי הענף להגיד על הסוגיות האקטואליות והרלוונטיות בתחום?
אחת הסוגיות שהעסיקו את באי הפורום היא 'חוק פרי העץ המורעל' ומתי בסמכותו של בית המשפט לפסול ראיה שהוגשה שלא כדין. עו"ד ניר יסלוביץ, מייסד ובעלים ב'ניר יסלוביץ, משרד עורכי דין' אמר כי, "כולי תקווה כי חוק פרי העץ המורעל לא ייהפך להיות בגדר המלצה בלתי מחייבת לשופטים. הגיע העת שהמערכת השיפוטית תגיע לכלל מסקנה שאסור ששומרי החוק יהפכו למפרי החוק, כיאה לשיטת המשפט האמריקאית". גם עו"ד קובי בן שעיה, בעלים ומייסד ב'משרד עו"ד קובי בן שעיה' התייחס לשוני בין השיטה בישראל לבין זאת הנהוגה בארצות הברית בכל הקשור לחוק פרי העץ המורעל, "חוק פרי העץ המורעל המועתק מהמשפט האמריקאי הוא דומה לו ברמה הפורמלית בלבד, בפן המהותי הוא שונה לחלוטין ומשאיר שיקול דעת רחב לבית המשפט מתי לפסול ראיה שהושגה בעבירה. גישת בתי המשפט העליון בפס"ד דוואבשה בעניינו של הנאשם אוליאל, ובבג"צ אוריך, מוכיחה שבמקרים חמורים בתי המשפט לא יתנו כל מעמד לתוצרים האסורים ורק במקרים קלים כמו משפט יששכרוב הדבר יקבל ביטוי. אנחנו רחוקים מהגישה האמריקאית המגנה על זכויות החשוד לא רק בפן החקירתי אלא גם בפן העונשי כדוגמת בית המשפט הקהילתי - ערוץ חלופי לענישה - שגם בזה העתקנו את המודל אם כי לא בשלמותו אלא רק בחלקו".
בהמשך לדבריו של עו"ד בן שעיה, לגבי משפט יששרוב, אמר עו"ד אלעד רן, שותף מייסד ב'רן - תירוש ושות', עורכי דין' כי "אימוץ חלקי של דוקטרינת פרי העץ המורעל התקבל בפסק דין יששכרוב, והיא מיושמת בבית המשפט כ"דוקטרינת פסילה פסיקתית", לא מדובר בכלל פסילה גורף אלא בכלי המחייב את הפעלת שיקול-הדעת של בית המשפט. לאחרונה, "הלכת אוריך" מהווה אינדיקציה של ממש לאופן שבו בתי המשפט בישראל בוחרים להתרחק במודע מדוקטרינת פרי העץ המורעל. משכך, על המחוקק לייצר מנגנון לפסילה של ראיות שהושגו בדרך לא חוקית, דבר שלטעמי יסייע בהגברת האמון הציבורי במערכות אכיפת החוק ובתקינות ההליך המשפטי".
עו"ד ארז אבוהב, מייסד ובעלים ב'ארז אבוהב, משרד עורכי דין' טען כי, "המציאות מלמדת שחוק פסילת ראיות הוא דקלרטיבי בלבד. חסר שיניים. במציאות, בתי המשפט מכשירים את השרץ ומקבלים את הראיות. הדוגמא לכך היא פסק הדין האחרון של ביהמ"ש העליון בפרשת דומא. במקום להדביק אות קין על פעולות הפסול, מעלימים אותן מתחת לשטיח". עו"ד ליאור שטלצר מ'נחמני -בר, משרד עורכי דין' אמר כי, "המילים "פירות העץ המורעל" אינן רק כותרת. זה אקט מהותי שהגיע הזמן לבצר אותו בחקיקה. בראש ובראשונה, על מנת להגן הציבור מפני שימוש לרעה של רשויות אכיפת החוק בסמכותן. הגיע הזמן להפסיק לעשות חיפושים שלא כדין, הגיע הזמן להפסיק לחדור לטלפונים בלי הסכמה, הגיע הזמן להפסיק לקצר הליכים, כדי להשיג הרשעות ולעשות "וי" על חקירות. עיגון הכלל – שהוא כלל ותיק ומקובל גם בשיטות משפט אחרות – הוא כלי חשוב לחינוך הרשויות, למניעת פגיעה בחשודים ובנאשמים ולשמירה על הערכיות של ההליך הפלילי". עו"ד אורית חיון, מייסדת ובעלים ב'אורית חיון, משרד עורכי דין' הוסיפה כי, "חוק פירות העץ המורעל קיבע את מצב הפסיקה, מקומו היה כחוק יסוד, זכות בסיסית מוחלטת של אזרח שמערכת אכיפת החוק תפעל כדין ולא באופן פסול כנגדו".
1 צפייה בגלריה
פורום Duns 100 לבכירי תחום הצווארון הלבן והמשפט הפלילי
פורום Duns 100 לבכירי תחום הצווארון הלבן והמשפט הפלילי
פורום Duns 100 לבכירי תחום הצווארון הלבן והמשפט הפלילי
(צילום: יח"צ)

עו"ד יובל זמר, מייסד ובעלים, מ'יובל זמר משרד עורכי דין' הדגיש את עניין מעמד הנחקרים, "פסק הדין בעניין בן אוליאל - הרצח בדומא - הוא החמצה ענקית של הזדמנות לבצר את מעמדן של זכויות נחקרים במדינת ישראל, להעניק להן את המעמד לו הן ראויות וליישר קו עם המצב המשפטי הנהוג במקומות רבים בעולם, לפיו אין מקום לשיקול דעת וראיה שהושגה באמצעים פסולים תוך הפרת זכויותיו של הנחקר נפסלת בלי ששאלת חומרת העבירה עולה לדיון. אין בכלל ספק שתוצאה לפיה רוצח מתועב יצא לחופשי היא תוצאה קשה אך אם אנחנו רוצים באמת הגנה על זכויות אדם אנחנו חייבים להיות נכונים לשלם את המחיר".
גם עו"ד אלי פרי, שותף, חדד רוט שנהר ושות', משרד עורכי דין דיבר על מצב זכויות הנחקרים, "אין זה סוד כי בשנים האחרונות מעמדן של זכויות הנחקרים ירד באופן משמעותי - ראו לדוגמה את פסק הדין בעניין נחמני במקרה רצח נועה אייל - ודברי כבוד השופט עמית בעניין "צמצום שיח הזכויות" של חשודים ונאשמים. התיקון לפקודת הראיות שהוביל שר המשפטים גדעון סער הכולל פסילת ראיה שהושגה בניגוד לדין מלמד כי המחוקק אינו מוכן להשלים עם גישה זו. יש לקוות כי לאחר התיקון המבורך בתי המשפט יעניקו לזכויות אלו את המעמד הראוי להן".
עו"ד גלעד ברון, מייסד ושותף מנהל ב'ברון ושות', משרד עורכי דין' העלה לדיון את נושא זכויות הנאשמים ואמר כי, "בהתייחס לזכויות נאשמים ושיקול דעת הפרקליטות, אחד הקשיים המהותיים היום, שמטבעם פוגעים פגישה קשה בנאשמים, הינה התמשכות ההליכים המשפטיים על פני שנים, דבר שגובה מחיר בכל גזרה, משפחתית, בריאותית, כלכלית, חברתית ושיש לבחון שינוי ושמיעת תיקים ברצף". בהתייחס לשיקול דעת הפרקליטות, סבר עו"ד ברון ששם המשחק הינו "הגברת מנגנון האיזונים, בלמים והרחבת שיקול הדעת והגורמים המעורבים, דבר שהינו מהותי בכל שלב, החל מהתחלת חקירה, צווים זמניים, מעצרים וכלה בשימועים והחלטות על הגשת כתבי אישום". לדבריו, "הפרקליטות יודעת לקבל החלטה על חזרה מחשדות ואישומים, בתיקים בהם מופעלים אותם איזונים ובלמים ושיקול דעת אמיתי – כפי שהדבר נעשה במספר תיקים בהם משרדנו מעורב בתקופה האחרונה".
עו"ד ששי גז, מייסד ובעלים, ב'גז ששי - משרד עורכי דין' התייחס לחקיקה החדשה ולחוסר הוודאות הקיים בנושא זה, "החקיקה די חדשה וקשה לראות איך יישמו אותה בבתי המשפט. השאירו להם את שיקול הדעת. במשטרה מפתחים את תרבות השקר, עוד לא העמידו שוטר על עדות שקר, עוד לא קרה שנזפו על עדות שקר. החוק דקלרטיבי, התקדמו צעד אחד טוב, אך הכל יהיה תלוי בתיק. אם התיק היה פחות מרצח, בית המשפט היה פוסל את ההודאה".

עדי ראיה: עד כמה חזק האמון הציבורי במערכת המשפט

מדי יום פוגשים עורכי הדין את מערכת המשפט וגם את הציבור, אותו הם מייצגים פעם אחר פעם בהיכלי הצדק של מדינת ישראל. עורכי הדין התייחסו בפירוט לגורם המשמעותי, כמו גם אחד החשובים במדינות דמוקרטיות, אמון הציבור במערכת המשפט. עו"ד אריאל עטרי, בעלים ב'אריאל עטרי משרד עוד' טען כי, "אמון הציבור במערכת המשפט בנושאים פליליים נמוך מאחר שפעמים רבות מידי, שופטים נעדרי ניסיון בתחום הפלילי מכריעים אם אדם אשם או זכאי ומה העונש שיש להטיל עליו, רק מאחר שלדעת הנהלת בתי המשפט - הם אנשים אינטליגנטיים. זו גישה שגויה בעלת השלכות בלתי הפיכות. כפי שלא נותנים למנתח לב לנתח חולה סרטן, גם אם הוא פרופסור, כך אסור לתת למי שלא ייצג בהליכים פליליים לדון כשופט בהליכים כאלה".
עו"ד אורי סקוזה, מייסד ובעלים ב'אורי סקוזה, חברת עורכי דין' מוטרד גם הוא מהירידה באמון הציבור בבתי המשפט, "אין ספק כי אמון הציבור במערכת נפגע בשנים האחרונות ואנחנו מרגישים את העניין באופן יומיומי כאשר הלקוחות מוטרדים מהצפוי להם בבית המשפט. מבלי להביע דעה פוליטית ברור לי ולעוסקים בדבר כי בתי המשפט היו תחת בחינה ציבורית יומיומית באופן קיצוני ורחבה בשנים האחרונות, כאשר ברור כי תיקי נתניהו הובילו את המהלך. מדינת ישראל לא יכולה לשרוד ללא מערכת משפטית איתנה ומקצועית. במיוחד במדינה לא יציבה פוליטית. לשמחתי אוכל להעיד כי בסופו של יום בתי המשפט קשובים לעורכי הדין והרוב המוחלט של שופטי ישראל ראויים לכיסא". עו"ד סקוזה התייחס גם לגישת מערכת המשפט לנפגעי עבירה, "לצערי זכויות קורבנות עבירה לא זוכות למענה הראוי. לאחרונה, ולאחר מאבקים קשים משפטית וגם תקשורתית, הצלחנו לשפר את הסיטואציות במספר תחומים ובעיקר בתחום התעללות בחסרי ישע, שהפכה למכת מדינה של ממש. יש שקיפות רבה במערכת כלפי קורבנות העבירה, יחד זאת חל שינוי ניכר בעניין וכל שינוי לטובה הרי הוא מבורך".
אז מי בעצם אחראי למצב? עורכי הדין פירטו מי לדעתם נושא באחריות לירידה באמון הציבור בבתי המשפט. עו"ד אורית חיון, מייסדת ובעלים ב'אורית חיון, משרד עורכי דין' טענה כי, "הפרקליטות בהתנהלותה היהירה פגעה באמון הציבור במערכת אכיפת החוק. אם כך מתנהלת הפרקליטות בתיק של ראש ממשלה מה יאמרו אזובי הקיר ?!". עו"ד אורון שוורץ, מייסד ובעלים ב'שוורץ-נרקיס ושות' עורכי דין' סובר כי "אמון הציבור במערכת המשפט לא מושתת על דאגה לשמירה על זכויות נאשמים והליך הוגן, אלא מלמד על היעדר תודעה תרבותית דמוקרטית. הציבור רוצה לראות נאשמים תלויים בכיכר העיר והביקורת העממית מוחה על ענישה שאינה אכזרית מספיק ובתי המשפט מתחרים בדיוק על אכזריות זו. ללא חינוך לזכויות אדם, עוד מגיל הגן, לא יהיו זכויות".
עו"ד בוקי כצמן, שותף ב-AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות' העלה את נושא הדה-לגיטימציה למערכת המשפטית כפקטור מרכזי באי האמון, "לדעתי הדבר החמור שקורה בשנים האחרונות הוא הפגיעה החמורה והמתמשכת במערכת המשפטית, מערכת שחשובה לכולנו ושמותקפת מכל הכיוונים. בעקבות אותן התקפות אמון הציבור במערכת המשפטית קטן באופן דרמטי - דבר חמור ביותר. משכך ניתן לומר כבר היום שבעקבות משפט נתניהו יש מפסידה אחת - ולא משנה מה תהיה התוצאה בתיק - המערכת המשפטית. האחרונה ״זכתה וזוכה״ לביקורת קשה, מותקפת כפי שלא הותקפה בעבר והכל מחלחל לציבור ובגדול. גם אם חלק מהביקורת מוצדקת התוצאה אחת - פגיעה חמורה במערכת המשפטית ואנו, עורכי הדין, חייבים להגן על המערכת מכל משמר ובאותה נשימה - לתקן את הקלקולים שקיימים בכל מערכת. אף אחד לא חושב שמדובר במערכת מושלמת אבל בטח לא מדובר ב"אויבת הציבור".
עו"ד בני כץ, מייסד ובעלים ב'בני כץ משרד עורכי דין' הוסיף כי, "במערכת אכיפת החוק והפרקליטות עובדים אנשים מצוינים וערכיים. הבעיה נעוצה ברצון העז להגיע בכל מחיר לתוצאה, הסלחנות של בתי המשפט וגופי הביקורת והיעדר יכולתם של אלו לתקן את הליקויים".
התנהלות בתי המשפט והעומס בו המערכת נתונה מטריד את עורכי הדין שנאלצים לדבריהם להתמודד מול ה'שמיכה הקצרה' של בתי המשפט. עורכי הדין הביעו את דעתם בפורום בנוגע לשיטת העבודה של המערכת, כמו גם על העומס בו היא נתונה, וכיצד הדבר משפיע על התנהלותה. עו"ד טל גבאי, שותף מייסד ב'פריד – גבאי, משרד עורכי דין' ציין כי, ״כדי לבחון את שיקול הדעת של התביעה בצורה מעמיקה אין די בלהתרשם מהאחוז הגבוה של ההרשעות במדינת ישראל - באופן אשר עשוי ללמד לכאורה על סינון קפדני ומקצועי בטרם הגשת כתבי אישום - אלא יש להידרש לשאלה מה הייתה נקודת הפתיחה של התיק וכיצד הוא הסתיים.
כך למשל כאשר מוגש כתב אישום בעבירת שוחד שהינה אחת מן העבירות החמורות בספר החוקים ובסופו של יום ההרשעה היא בעבירה מינורית של שימוש לרעה בכוח המשרה. הגם שהתיק עבר תמורה משמעותית, וספק אם כתב האישום היה מוגש מלכתחילה כאשר אלה הם פני הדברים, הרי שמבחינה סטטיסטית הדבר יירשם כהרשעה לכל דבר ועניין. נראה שהטעם לכך נעוץ במבחן אשר משמש תובע להגשת כתב אישום שהינו סיכוי סביר להרשעה. מדובר במבחן המכיל רף נמוך למדי ואשר משחרר תובע מאחריות מקצועית ובכך מוביל לאינפלציה של הגשת כתבי אישום ולהכללת עבירות חמורות שלא לצורך. רק הקשחת המבחן לעבר ודאות קרובה להרשעה עשויה למנוע עינוי דין מיותר ואף להקל על העומס בבתי המשפט".
לדברי עו"ד דרור מתתיהו, שותף וראש מחלקת צווארון לבן ב'פישר (FBC&CO.)', "חלק גדול מעורכי הדין בפרקליטות המדינה הם אנשים טובים, ישרים והגונים. אבל צריך לזכור שמדובר באנשים בשר ודם, אשר גם הם עושים לעתים טעויות קשות. אלא שכאשר הם טועים, מדובר בהרס חיים שלמים של נאשמים, במישורים שונים. לכן יד הפרקליט צריכה לרעוד לפני הגשת כתב אישום והוא צריך לוודא היטב שיש סיכוי סביר להרשעה על בסיס עובדתי ומשפטי מוצק. התחושה היא שבשנים האחרונות חלק מהפרקליטים מתאהבים בטענותיהם, מגלים להיטות יתר ולוקחים יותר סיכונים משפטיים, בניסיון להרחיב את האחריות הפלילית על מקרים ונסיבות שטרם נדונו בפסיקה. כך, עד שבחלק מהמקרים הם אינם מצליחים לשמוע ולראות שאין סיכוי סביר להרשעה. למשל, בעניינו של אור אלוביץ׳, תיק החקירה בפרשת התזרים נסגר וכך גם תיק 4000. האישומים הפריפריאליים שיוחסו לו בוטלו גם הם על ידי בית המשפט כבר בפתח ההליך בעקבות טענות מקדמיות שהגשנו ושהעלינו לפני הפרקליטות כבר בשלב השימוע. הגיעה העת להניח לו".

פוליטיזציה בבתי המשפט

המערכת הפוליטית על צדדיה מתייחסת בהקשרים שונים לבתי המשפט כאשר פעמים רבות פוליטיקאים מתבטאים כלפיה כדי לייצר הון פוליטי. עו"ד עידית רייכרט, מייסדת ובעלים ב'עידית רייכרט, משרד עורכי דין' מודאגת מהתופעה והשלכותיה, "אחת הבעיות המטרידות בעיני היא החתירה לפוליטיזציה במערכת המשפט והקריאה לעיצובה מחדש. נכון שמערכת המשפט אינה חפה מטעויות, והביקורת עליה הכרחית וחשובה. תפקידנו כסנגורים הוא קודם כל לשמור על זכויות אדם, להאיר בזרקור על כשלים ופעולות של הרשות החורגות מסמכות ולתקן עוולות בטיעונים משפטיים - ואת זה אנחנו עושים בנחישות יום יום בבתי המשפט. אבל באותה נשימה תפקידנו הוא גם ציבורי ויש צורך לחזק את שלטון החוק, ואת רשויות האכיפה במיוחד, ולא לנתץ אותם כי בלעדיהם החשש לקיומה של הדמוקרטיה הוא לא פחות מממשי". עו"ד עמית בכר, שותף ב'ש. הורוביץ' הוסיף כי, "צריך לעשות אבחנה בין ביקורת נדרשת על מערכת המשפט, ויש על מה, לבין הטענות שמועלות כאילו הפגמים במערכת נובעים מכוונות פוליטיות כדי לעשות הפיכה שלטונית. יש חלקים גדולים בציבור שמאמינים לטענות האלה וזו סכנה לדמוקרטיה וסכנה חברתית, לא פחות מהפגמים הקיימים במערכת. הסכנה הזו גם מונעת דיון מעמיק ורציני בבעיות האמיתיות. אחת מהן בהקשר 'פרי העץ המורעל' היא מעצרים בשלב החקירה שהם ארוכים ומוגזמים ויכולים לגרום לאנשים להודות גם אם אין תרגיל פסול. אם אין מסוכנות אין צורך במעצרים האלה".

המרוץ הטכנולוגי

האם מערכת המשפט מצליחה להשיג את ההתקדמות הטכנולוגית ולהיות מעודכנת בנושא הראיות הדיגיטליות והשימוש באמצעים טכנולוגיים לטובת ייעול ההתנהלות של בתי המשפט וההליך המשפטי עצמו? עו"ד צבי גבאי, שותף בכיר ב'ברנע ג'פה לנדה' סובר כי, "מערכת המשפט חייבת להתאים את עצמה למרחב הדיגיטלי. טכנולוגית הבלוקצ'יין מאפשרת אחסון מידע ונכסים פיננסיים, שניתן להעביר לצדדים שלישיים. במקביל צומח המטא-וורס, עולם וירטואלי שבו אנשים יכולים לעבוד, להרוויח, להיות בעלים של נכסים ולסחור בהם. שלא במפתיע, אנשים יכולים גם לעבור עבירות במטא-וורס, ומערכת המשפט צריכה לפתח את היכולת להתמודד עם כל אלה. בנוסף, על בתי המשפט להצטייד בציוד שיאפשר הצגת ראיות והוכחת האותנטיות שלהן, למרות שאין להן קיום בעולם הפיזי, או שדרושה טכנולוגיה מתקדמת כדי להציג אותן". עו"ד אביעד שאולזון, שותף ב'קוסטליץ ושות', משרד עורכי-דין' התייחס לנושא באמצעות הדוגמה של 'תיק בזק', "במסגרת תיק בזק, התברר כי בעת החיפוש שנערך במכשירו של אחד הנאשמים אותו ייצגנו, הסתפקה הרשות החוקרת בצילום קטעי התכתבויות מתוך המכשיר הנייד, אך לא העתיקה את ההתכתבויות במלואן. כשפנינו בבקשה לקבל את המכשיר הנייד על מנת לחלץ ממנו את מלוא ההתכתבויות, סורבנו, בטענה שהדבר אינו אפשרי עוד מבחינה טכנולוגית.
החשיבות בקבלת מלוא ההתכתבויות ברורה על פניה, והדבר מחדד את החשיבות בקיומם של נהלים מסודרים בעת איסוף ראיות דיגיטליות". עו"ד יובל ששון, שותף ב'מיתר | עורכי דין' התייחס לפרשת NSO והשימוש לכאורה בתכנות רוגלה שלא כחוק על ידי מ"י, "חשוב לא לשפוך את התינוק עם המים. ללא עדי מדינה לא היה ניתן להפיל את משפחות הפשע ומה שקורה בחברה הערבית היה קורה ברחובות תל אביב. באותה מידה, ללא כלי איסוף טכנולוגיים לא הייתה אפשרות לטפל בטרור והוא היה משתולל ברחובות וכן לא ניתן היה לפענח ולמנוע פשיעה. הפשיעה והטרור עושים שימוש באותם כלים טכנולוגיים שאת החדירה אליהם מבקשים כעת למנוע. הדיון צריך להיות בנוגע לבלמים ולאיזונים והשימוש בטכנולוגיות ולא באשר לעצם קיומם. הדיון צריך להיות מתי ואיך מפעילים את האמצעים". בהתייחס להתנהלות בתי המשפט והעומס בו נמצאת המערכת, כמו גם על ההשלכות של התנהלות זו, הוסיף עו"ד ששון כי, "אם דיברנו על העומס בבתי המשפט, חלק מהתוצאות השליליות זה העובדה ששופטים לא באמת בוחנים לעומק בקשות להאזנות סתר, ממש כמו שהם לא בוחנים לעומק בקשות למאסר בשלבי החקירה".
בפורום השתתפו עו"ד אביעד שאולזון, שותף קוסטליץ ושות', עורכי דין, עו"ד אורון שוורץ, מייסד ובעלים, שוורץ-נרקיס ושות' עורכי דין, עו"ד אורי סקוזה, מייסד ובעלים, אורי סקוזה, חברת עורכי דין, עו"ד אורית חיון, מייסדת ובעלים, אורית חיון, משרד עורכי דין, עו"ד אלי פרי, שותף, חדד רוט שנהר ושות', משרד עורכי דין, עו"ד אלעד רן, שותף מייסד, רן - תירוש ושות', עורכי דין, עו"ד ארז אבוהב, מייסד ובעלים, ארז אבוהב, משרד עורכי דין, עו"ד בוקי כצמן, שותף, AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות', עו"ד בני כץ, מייסד ובעלים, בני כץ משרד עורכי דין, עו"ד בעז בן צור, שותף מייסד, בן צור קורב ושות', עורכי דין, עו"ד גיא שנער, שותף, אייזבנרג, שנער - עורכי דין, עו"ד גיל פרידמן, שותף מייסד, משרד עו"ד גיל פרידמן, עו"ד גלעד ברון, מייסד ושותף מנהל, ברון ושות', משרד עורכי דין, עו"ד דרור מתתיהו, שותף וראש מחלקת צווארון לבן, פישר (FBC & Co.), עו"ד זכי כמאל, מייסד ובעלים, זכי כמאל משרד עורכי דין, עו"ד טל גבאי, שותף מייסד, פריד – גבאי, משרד עורכי דין, עו"ד יובל זמר, מייסד ובעלים, יובל זמר משרד עורכי דין, עו"ד יובל ששון, שותף, מיתר | עורכי דין, עו"ד ינון סרטל, שותף, סרטל, לזר משרד עורכי דין, עו"ד ירון ליפשס, ראש מחלקת צווארון לבן כספי ושות' עורכי דין ונוטריונים, עו"ד ליאור שטלצר, עו"ד, נחמני -בר, משרד עורכי דין, עו"ד ניר יסלוביץ, מייסד ובעלים, ניר יסלוביץ, משרד עורכי דין, עו"ד עידית רייכרט, מייסדת ובעלים, עידית רייכרט ,משרד עורכי דין, עו"ד עמית בכר, שותף, ש.הורוביץ, עו"ד ערן זך, שותף, מומחה בעבירות צווארון לבן יגאל ארנון - תדמור לוי, ד"ר צבי גבאי, שותף בכיר, ברנע ג'פה לנדה, עו"ד ששי גז, מייסד ובעלים, גז ששי - משרד עורכי דין, עו"ד קובי בן שעיה, מייסד ובעלים משרד עו"ד קובי בן שעיה. ואפרת שגב, סמנכ"לית דאטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריט.