סגור
בחירות 2022 גג עמוד דסקטופ
יו"ר שס אריה דרעי
יו"ר שס אריה דרעי. לשר אוצר מושחת יהיה מחיר כלכלי (צילום: אלכס קולומויסקי)

פרשנות
לשר אוצר מושחת יהיה מחיר כלכלי

אחרי השבעת הכנסת החדשה ולפני מינוי שרים למשרדי הממשלה כדאי לשים לב למחקרים בינלאומיים שקובעים כי לשחיתות יש השפעה שלילית על הכלכלה, על צמיחת המשק ובעיקר על הכנסות המדינה ממסים

מבלי להפחית בחשיבות הדיון הציבורי בשאלה האם ראוי למנות לתפקיד שר האוצר עבריין מורשע בשוחד ומי שרק לפני פחות מ־10 חודשים הורשע בעבירה של העלמת מס, כדאי להקדיש תשומת לב להשלכות הכלכליות של מינוי כזה.
גם אם יש כאלה שאינם רואים פגם ערכי או אתי במינוי עבריין מס לשר האוצר, יש לשאול האם יש למינוי כזה מחיר כלכלי. כלומר, האם הצבתו במשרד האוצר של פוליטיקאי, שמערכת המשפט הישראלי קבעה בשתי הזדמנויות שונות בהפרש של יותר מעשור כי הוא מושחת, עלולה להיות בעלת השלכות שליליות על כלכלת ישראל? מתברר שכן.
סקירת ספרות שערכו ארגון Transparency International ומכון המחקר הנורווגי CMI מצביעה על כך שלשחיתות יש השפעה שלילית – ומשמעותית – על רמת הכנסות המדינות ממסים, שהגדלתה היא אחת המשימות הגדולות של שר אוצר בכל מדינה.
לפי המסמך שפרסמו ארגונים אלה, לא רק שהשחיתות מורידה את יחס מס־תוצר (תמ"ג) אלא גם גורמת נזק ארוך טווח למשק על ידי פגיעה בהשקעות, הרחבה הכלכלה הבלתי פורמלית, עיוות מערכת המס ו"חורבן מוסר תשלום המס" באותה מדינה. שילוב כל אלה יחד מפחית ביתר שאת את פוטנציאל יצירת ההכנסות של המדינה לטווח ארוך ובכך פוגע בצמיחה.

1 צפייה בגלריה
אינפו מדד השחיתות העולמי
אינפו מדד השחיתות העולמי
מדד השחיתות העולמי

הספרות שחוקרת את ההשפעה של שחיתות והעלמות מס על היקף גביית מיסים – שהיא תחת אחריות של שר האוצר – היא ענפה והתופעה נבדקה מכמה וכמה זוויות. בתחילת שנות ה־2000 שני פרופסורים לכלכלה מנורווגיה מצאו כי למרות שבטווח הקצר שחיתות עשויה להגדיל את הכנסות המדינה ממיסים (האפשרות לנהל מו"מ על שוחד מול מעלימי מס מניעה את פקידי המס המושחתים לעבוד קשה יותר כדי לאתר התחמקות) נוכחות של שחיתות במשרדי האוצר וברשויות המס מפחיתה את גביית המס בטווח הארוך. החוקרים מצאו גם כי פיתוח כלכלי בר קיימא אינו יכול לצמוח ממוסד ממשלתי שמטפח שחיתות.
מחקר משנת 1998 שבוצע על ידי ד''ר דנשוואר גורה, בכיר בקרן המטבע הבינלאומית (IMF), מצא כי עלייה ברמת שחיתות מורידה את יחס המס הישיר־תמ"ג (בהינתן ששאר הפרמטרים נותרים ללא שינוי). הממצא הזה הוביל את ה־IMF למסקנה כי המאמצים לצמצם שחיתות יגדילו משמעותית את ההכנסות ממסים. גורה מצא גם כי חלק ניכר מהשונות ביחסי הכנסות ממסים־תמ"ג בתוך קבוצה שבדק מושפע ממדיניות כלכלית ומרמת השחיתות: יחס מס־תמ"ג עולה כאשר יש מדיניות מרסנת אינפלציה (אחריות מוניטרית), יישום רפורמות מבניות, הגדלת ההון האנושי וירידה בשחיתות.
ממצאים אלה קיבלו חיזוק על ידי ד''ר ויטו טנזי (הרווארד) וד''ר חמיד דאוודי (IMF) שחקרו את הקשר בין רמות שחיתות (שנמדדות לפי מדד תפיסת השחיתות) והתמ"ג במדגם של 97 מדינות. הם מצאו כי עלייה של נקודה אחת במדד השחיתות גורמת לירידה של 1.5 נקודות אחוז ביחס הכנסות המדינה כאחוז מהתמ"ג ולירידה של 2.7 נקודות אחוז ביחס מסים־תמ"ג.
החוקרים הגיעו לשתי מסקנות קריטיות נוספות. הראשונה: לשחיתות יש קשר סטטיסטי מובהק ושלילי עם מסי הכנסה על יחידים. עלייה של נקודה אחת במדד השחיתות מסבירה ירידה של 0.63 נקודות אחוז ביחס מס הכנסה־תמ"ג.
המסקנה השנייה: במדגם של 83 מדינות נמצא כי מדינות עם תפיסה סובייקטיבית גבוהה של שחיתות נוטות להיות עם "יחסי יעילות" מע"מ נמוכים. נהוג למדוד את האפקטיביות של המע"מ באמצעות חילוק של יחס מע"מ־תוצר (מונה) לשיעור המע"מ (מכנה). ככל שהיחס גבוה יותר, כך מערכת המע"מ אפקטיבית יותר (כל נקודת מע"מ "גורפת" אחוזי תוצר גבוהים יותר). יחס נמוך יותר מצביע על כך שה"פטורים" שכיחים יותר, ישנן יותר העלמת מס או רשות מסים חלשה יותר", מסבירים טנזי ודאוודי.
מינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר בדק את אפקטיביות המע"מ בשנים 2000־2020 ושם מתברר כי משיעור של 17% (הנפוץ ביותר בתקופה הזו) האפקטיביות של המע"מ הלכה וירדה על פני הזמן, בעיקר במהלך העשור האחרון.
שחיתות לא רק מפחיתה את ההכנסות ממסים בהווה אלא גם מעכבת את הצמיחה והפיתוח ולפיכך פוגעת בגביית הכנסות עתידיות ממסים. למשל, על ידי צמצום המשאבים הזמינים לרשויות הציבוריות (הון ציבורי). שכן הירידה בהכנסות ממסים מפחיתה השקעות ציבוריות בתחומים כמו תשתיות, בריאות וחינוך.
טנזי ודאוודי מצאו כי יש מתאם בין שחיתות לבין השקעה נמוכה בחינוך ובריאות והשקעה גבוהה בביטחון. שני כלכלנים בכירים גרמנים, דרהר והרצפלד, מצאו כי עלייה של נקודה אחת במדד השחיתות מפחיתה את צמיחת התמ"ג ב־0.13 נקודות אחוז ואת התמ"ג לנפש ב־425 דולר (שווה ערך לכ־645 דולר של 2022).
כמו כן, השחיתות מרתיעה משקיעים, מפחיתה את האפקטיביות של ההוצאה הציבורית, מעוותת את הקצאת המשאבים הציבוריים ובכך מורידה את הצמיחה הכלכלית. במחקר מ־1995 שערך ד''ר פאולו מאורו, מבכירי הכלכלנים ב־IMF, נמצא שמדינות מושחתות יותר חוות שיעורי השקעה נמוכים משמעותית. מאורו העריך כי סטיית תקן אחת בשחיתות (עלייה) גורמת להפחתת ההשקעה ב־2.5 נקודות אחוז.
הספרות הכלכלית מראה גם כי השחיתות מדרדרת את מוסר תשלומי המס, כלומר מהווה תמריץ שלילית לשלם מיסים. לפי החוקרים, נוכחות מתמשכת של שחיתות בתהליך גביית מסים מסייעת לטפח תרבות של שחיתות בקרב משלמי מסים וגובי מסים, מה שבהמשך פוגע באפשרות לגבש ממשל תקין בטווח הארוך.