חברי ועדת הבדיקה לשימוש ברוגלות התפטרו: "המשטרה והפרקליטות פעלו לסיכול עבודתנו"
שלושת חברי הוועדה התפטרו אחרי שנתיים וחצי ללא שיתוף פעולה. "הוצגו בפנינו ממצאים חריגים המעלים חשש שהפרשה חמורה בהיקפה מכפי שהצטייר", כתבו לשר המשפטים לוין. הזרז להחלטה נובע מכך שהצעת הפשרה של בג"ץ מאפשרת לגורמים הנבדקים להחליט מה הוועדה רשאית לבדוק
שלושת חברי ועדת הבדיקה הממשלתית לנושא השימוש של המשטרה והפרקליטות בכלי ריגול (רוגלות) והאזנות סתר על אזרחים, הגישו היום (ה') את התפטרותם לשר המשפטים, יריב לוין. לפי מכתב ההתפטרות, החלטתם של השלושה - יו"ר הוועדה, השופט בדימוס משה דרורי; הסנגורית הארצית לשעבר, ענבל רובינשטיין; וראש אגף לשעבר בשב"כ, שלום בן חנן, נובעת מכך ש"מאז מינוי הוועדה (אוגוסט 2023, ת.ג) פעלו מספר גורמים, ובראשם גורמי האכיפה (המשטרה ומשרד המשפטים, ת.ג) שעניינים אמור היה להיבדק על ידינו, לסיכול הפעילות". וגם בשל הצעת פשרה להיקף פעילות הוועדה שהציג להם אתמול (ד') בג"ץ, אשר לדבריהם: "נותנת תוקף לדרישה לפיה הגורמים הנבדקים על ידי הוועדה, הם ורק הם, יחליטו מה גבולות פעולתה ומה המידע שהוועדה רשאית לעיין בו, לדון בו או לשמוע עדויות בנוגע אליו".
"גורמי האכיפה רוצים למנוע בירור הפרשה"
על פי המכתב מאז הקמת הוועדה "סירבו גורמי האכיפה למסור לה את המידע הנדרש לבדיקתה או לאפשר חקירת עדים מרכזיים (שוטרים בהווה ובעבר, ת.ג), ואף נמנעו מלבוא בדברים עם הוועדה בניסיון למציאת מתווה מוסכם. זאת, תוך הטחת האשמות מפורשות או מרומזות בוועדה, אשר לוו בתילי תילים של קונספירציות באשר לתכלית פעילותה, שאין בינם לבין המציאות דבר.
"נדמה", כך כתבו חברי הוועדה, "כי לא הדאגה לאינטרס הציבורי עמדה בראש מעיניהם, אלא החשש מפני ביקורת ורצונם למנוע בירור מעמיק של הפרשה. פעולות אלו הובילו לכך שמזה כשנתיים ומחצה הוועדה לא קיבלה את החומרים הנדרשים לעבודתה, וניכר כי אין צפי אמיתי לקיומו של שיתוף הפעולה הנדרש לשם עריכת הבדיקה כהלכתה".
על פי המכתב הקש ששבר את גו הגמל היה הצעת פשרה ששלח בג"ץ למתווה פעולה חלקי של הוועדה, ביחס למנדט המקורי שניתן לה בעת הקמתה באוגוסט 2023. בג"ץ דן מזה כשנתיים וחצי בעתירה שהוגשה נגד פעילותה של הוועדה על ידי ראש השב"כ לשעבר, נדב ארגמן. לצפייה בהצעת הפשרה של בג"ץ - לחצו כאן.
על פי מכתבי ההתפטרות של השלושה, לנוכח הליכים פליליים מתנהלים במקביל בנושאי הבדיקה, ולפי עמדת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שאותה מאמץ בפועל בג"ץ לפיה הוועדה לא תוכל לעסוק או לקבל כל מידע על תיקי חקירה ומודיעין פתוחים במשטרה או כאלה שהוגש בהם כתבי אישום לביהמ"ש, הם סבורים שלא יוכלו למצות את הבדיקה ולהגיע לחקר האמת.
"אמש, 11.2.26, הועברה לתגובת הצדדים הצעת פשרה, הנותנת תוקף לדרישה לפיה הגורמים הנבדקים על ידי הוועדה, הם ורק הם, שיחליטו מה גבולות פעולתה ומה המידע שהוועדה רשאית לעיין בו, לדון בו או לשמוע עדויות בנוגע אליו", כתבו חברי הוועדה לשר לוין. "יתרה מזו, ההצעה אף מגבילה מראש את המידע הרלוונטי שהוועדה תוכל להיחשף אליו ומעמידה את היקפו על פחות ממחצית החומר הנדרש.
"במצב דברים זה", הוסיפו חברי הוועדה, "ונוכח הנסיבות שנוצרו והמגבלות הקיצוניות שמבקשים להטיל על עבודתנו, אנו נאלצים לקבוע כי אין ביכולתנו להגיע לחקר האמת ולספק לציבור דין וחשבון אמין וממצה . לפיכך, החלטנו להתפטר מתפקידנו".
שלושת חברי הועדה חתמו את המכתב במילים: "נרתמנו למשימה לאומית זו, במחשבה שקיים הכרח ממשי לפוגג את הערפל מסביב לפרשה שכונתה "פרשת פגסוס" (ממצאי תחקיר "כלכליסט" ודו"ח מבקר המדינה שפורסם בעקבותיו אשר חשפו את השימוש הלא חוקי, האסור, חסר הסמכות, החמור והפוגעני נגד אזרחים, ת.ג). פרשה שפגעה באופן אנוש באמון הציבור בגורמי האכיפה שפעולתם כה חיונית לאזרחי המדינה".
"לצערנו, לא רק שהדבר לא עלה בידינו, אלא שבמסגרת פעילותנו עד כה הוצגו בפנינו מידע, ממצאים חריגים וסימנים מדאיגים המעלים חשש כי פרשה זו חמורה בהרבה, בעומקה ובהיקפה מכפי שהצטייר עד כה. ברור שמדובר במידע חלקי בלבד, אלא שכאמור נמנע מאיתנו מלברר את הדברים לאשורם. הנפגעים הישירים מכך הם אזרחיות ואזרחי מדינת ישראל, שהפגיעה בפרטיותם לא נבדקה".
בג"ץ: היועמ"שית תחליט איזה מידע למסור
כאמור, על פי הצעת בג"ץ אתמול בלילה, שעליה חתומים נשיא העליון, יצחק עמית, והשופטים חאלד כבוב ועופר גרוסקופף: "הוועדה לא תבקש ולא תקבל, לא ממשטרת ישראל ולא מכל גורם אחר, כל מידע הנוגע למקרים 'פתוחים', שעניינם: 'הליכים המתנהלים בערכאות שיפוטיות', 'פרשיות שבמסגרתן קיימים תיק או תיקי חקירה פתוחים' ו'פרשיות מודיעיניות בשלב שטרם נפתחה חקירה'. זאת, למעט הכללתן של קטגוריות אלה במסגרת נתונים סטטיסטיים-מספריים כלליים שיימסרו לוועדה".
עוד נכתב בהצעה כי: "למען הסר ספק מובהר עוד כי סיווג התיקים לקטגוריות האמורות יעשה על ידי היועצת המשפטית לממשלה, ולא יהיה ניתן לערעור. עוד מובהר כי מידע הרלוונטי הן למקרה סגור והן למקרה פתוח לא יועבר לוועדה".
בג"ץ הוסיף כי הוועדה תוכל לקבל מידע רק על מקרים סגורים. "הוועדה היה רשאית לקבל מידע ממשטרת ישראל ומגורמי התביעה הנדרש לצורך ביצוע תפקידה, המתייחס באופן פרטני להליכים שניתן בהם פסק דין חלוט, ופרשיות שכלל תיקי החקירה שנפתחו במסגרתן נסגרו מבלי שהוגש בהן כתב אישום".
על פי השופטים, הצעה זאת מגיעה לאחר דיון שנערך ביום שני השבוע במעמד המשטרה ונציגי היועמ"שית, שלאחריו הם התרשמו כי: "יש במידע ביחס למקרים הסגורים – המהווים יחדיו נתח משמעותי ביותר מכלל התיקים הרלוונטיים – כדי לאפשר את קידום ליבת פעילותה של הוועדה בבדיקת השאלות המערכתיות שהונחו לפתחה".
לאור זאת הציעו בבג"ץ לתקן את כתב המינוי של הוועדה כך: "אשר למקרים פתוחים: הוועדה תימנע מכל עיסוק במקרים אלה, ובכלל זה לא תבקש ולא תקבל כל מידע בקשר אליהם; לא תחקור עדים בקשר אליהם; ולא תתייחס אליהם בממצאיה ובמסקנותיה.
"אשר למקרים סגורים: הוועדה לא תחקור עדים בעניין מקרים קונקרטיים, מעבר לגורמי משטרה ואכיפת החוק הרלוונטיים לעיסוק בפעולות ההאזנה. כמו כן, הוועדה תימנע מקביעת ממצאים ומסקנות פרטניים – להבדיל ממערכתיים – בקשר למקרים אלה.
"בשל כך שעבודת הוועדה עשויה להשליך על מקרים פתוחים, וזאת גם אם כאמור הוועדה לא תעסוק בהם במישרין, ייערך תיאום עם הייעוץ המשפטי לממשלה ביחס לאמור. התיאום יבוצע מול גורם שתקבע היועצת, אשר אין לו נגיעה אישית לתחומי עבודת הוועדה".
משר המשפטים לוין נמסר בתגובה, "מי שבאמת צריכים להתפטר היום, אלה אתם, שלושת שופטי בית המשפט העליון, יצחק עמית, עופר גרוסקופף וחאלד כבוב. אתם, בעיניים פקוחות ובכוונת מכוון, עשיתם יד אחת עם הגורמים שאמורים לעסוק באכיפת החוק, כדי לטייח את אחת הפרשות החמורות ביותר בתולדות המדינה של פגיעה בזכויות אדם ואזרח.
"אתם, שפוסקים פעם אחר פעם לטובת מחבלים ובני משפחותיהם, בתירוץ של דאגה כביכול לזכויות אדם, חשפתם היום שוב את פרצופכם האמיתי. אתם, שלושת שופטי בג״ץ, צריכים לשבת בביתכם חפויי ראש נוכח הדברים הנוקבים שכתבו חברי הוועדה. מעלתם בתפקידכם והפקרתם את הפרטיות ואת זכויות האזרח של כלל אזרחי ישראל".
