האפוטרופוס הכללי: "אנחנו כמו אראלה ממפעל הפיס - אבל רוב הזכאים חושדים שזה עוקץ ומנתקים"
עו"ד בן ציון פיגלסון, מספר על כ-3,000 נכסי מקרקעין עזובים שלא ידוע למי הם שייכים, ומוסיף כי ב-80% מהמקרים מאותרים יורשים. רק בשנה החולפת הושבו לזכאים נכסי מקרקעין בשווי כולל של כ-83 מיליון שקל
נדמה שאין מי שלא קיבל שיחה או מייל שבו הוא מתבשר על ירושה של מיליונים שקיבל מדודה מסתורית שלא הכיר, וכל מה שנדרש ממנו עתה הוא רק לתת את מספר חשבון הבנק שלו. הציבור הישראלי למוד הניסיון ככל הנראה ינתק שיחה כזו או ימחק את המייל. ואולם, מתברר כי מאות ישראלים ויהודים בארץ ובחו"ל מקבלים שיחה דומה מצוות האפוטרופוס הכללי של מדינת ישראל. גם כאן, המתקשר מבקש ליידע אותם שקרוב משפחה שלהם, שלעיתים לא ידעו כלל על קיומו, היה בעלים של נכס והם למעשה היורשים של מיליוני שקלים, ובקרוב יהפכו לעשירים.
"אנחנו כמו אראלה ממשרד הפיס, אבל כשאנחנו מודיעים ליורשים שמגיע להם כספים ורכוש כמו דירות, רובם מנתקים את השיחה כי הם חושדים שמדובר בעוקץ ניגרי", מסביר עו"ד בן ציון פיגלסון, האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה במשרד המשפטים, האחראי על איתור והשבת נכסים עזובים, ובהם נכסים של נספי שואה. לדברי פיגלסון, יש מקרים שבהם נספי שואה רכשו טרם מותם נכסים, וקרובי משפחתם לא יודעים עליהם, או מקרים של יהודים שרכשו נכסים בישראל מטעמים ציוניים ללא ידיעת בני המשפחה.
מהם נכסים עזובים?
נכס עזוב הוא רכוש שנמצא בישראל אבל איש אינו יודע למי הוא שייך, או לחלופין נכס שבעליו החוקי נעלם או אינו בחיים. האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים מנהל על פי חוק מגוון רחב של נכסים "עזובים" כגון דירות, קרקעות שבעליהן (לעיתים קרובות ניצולי שואה או תושבי חוץ) נעלמו או נפטרו, חשבונות בנק רדומים, פריטי אמנות ועוד. המטרה איננה "להלאים" את הרכוש אלא להפך – לשמור עליו במטרה לאתר את בעלי הנכס או את יורשיו הזכאים ולהשיב להם את הנכסים. האפוטרופוס מחויב לפי חוק לנסות לאתר את הבעלים החוקיים או את היורשים שלהם. אם נמצא היורש או הבעלים, והוא מוכיח את בעלותו, האפוטרופוס משחרר לו את הנכס או את השווי הכספי שלו.
האפוטרופוס הכללי מנהל כ-3,000 נכסי מקרקעין עזובים, ומתוכם מאותרים זכאים ב-80% מהמקרים. מנתוני האפוטרופוס עולה כי ב-2025 הושבו לזכאים נכסי מקרקעין בשווי כולל של כ-83 מיליון שקל, וכן אותרו בעלים או יורשים ב-157 נכסי מקרקעין. בנוסף, אותרו והושבו כספים לבעלים וליורשים בהיקף כולל של כ-47 מיליון שקל.
הנכד שלא ידע על קיומה של סבתו
עשרות אנשים זכו בשנה האחרונה לשיחה מצוות האפוטרופוס ששינתה את חייהם: כך למשל אותר נכד של מנוחה והושב לו סכום של יותר ממיליון שקל. עם המסירה התברר שהנכד כלל לא ידע על קיומה של סבתו, היות והוא ואחיו נמסרו לאומנה כשהיו תינוקות, והם גדלו בלי לדעת דבר על משפחתם הביולוגית. עוד התברר במהלך הליך האיתור כי אחיו נפטר עוד בטרם הצליחו באפוטרופוס הכללי ליצור עימו קשר. כשהנכד עודכן בדבר הירושה, הוא התקשה להסתיר את התרגשותו, ואמר בדמעות כי מבחינתו הכסף אינו אלא "פיצוי קטן על חיים לא פשוטים" שהוא ואחיו עברו. מעבר להשבת הכספים, היה זה רגע שבו סיפור חיים שלם קיבל סוף סוף הכרה.
במקרה אחר, האפוטרופוס הכללי ניהל את רכושה של מנוחה ערירית, אשר כלל שני נכסי מקרקעין וכספים בסך של כמיליון שקל. הבקשה להשבה הוגשה מטעם בני דודיה של המנוחה, אך במהלך בחינת הבקשה התברר ממצא מפתיע – אחיה של המנוחה, שלפי הידוע נפטר ללא צאצאים, הותיר למעשה בן מנישואיו הראשונים, שאותו עזב בהיותו תינוק. לאחר הליכי איתור ממושכים נמצא הבן, כיום אדם בשנות ה-70 לחייו. עבורו, הגילוי היה מרגש – לראשונה בחייו נודע לו שהייתה לו דודה ושהוא יורשה היחיד.
יש להדגיש כי נכסים עזובים אינם נשארים לנצח אצל האפוטרופוס הכללי. במסגרת דיוני התקציב וחוק ההסדרים, המדינה מקדמת שינוי משמעותי בחוק האפוטרופוס הכללי לפיו נכסים המוחזקים על ידה עשרות שנים בלי שאיש דורש אותם יועברו לבעלות המדינה מהר יותר.
כך למשל, בתחום המקרקעין (דירות וקרקעות) מוצע כי ניתן יהיה להעביר נכס למדינה אחרי 15 שנה של ניהול, במקום 25 שנה בחלק מהמקרים. כמו כן, אם האפוטרופוס איתר את הבעלים והודיע לו על קיום הנכס אך אבל הבעלים אינו עושה דבר כדי למשוך אותו במשך שלוש שנים, המדינה תוכל לבקש להעבירו לרשותה. ההיגיון הוא שהמדינה אינה אמורה לשמש "חברת ניהול" שמעניקה שירותים חינמיים למי מתעלם מרכושו, או שבחר לא לבצע את הליך העברת הנכס אליו מסיבות שונות, כולל בעיה במימון ההליך או חוב שרובץ על הנכס.
"לפי תיקון החקיקה המוצע, לאחר שמוצו כלל הליכי האיתור יועברו הנכסים לקניין המדינה", נמסר מהאפוטרופוס הכללי. "להערכתנו, בשנים הקרובות צפויים לעבור למדינה בדרך זו כ-300 נכסי מקרקעין. אם יתגלה בעתיד יורש חוקי, תיקון החקיקה מסדיר את אפשרותו לקבל את מלוא זכויותיו על פי דין, גם לאחר שהנכס הועבר לקניין המדינה. כלומר, אם אותרו יורשים והנכס עדיין קיים ולא נמכר על ידי המדינה או לא נעשו בו שינויים – הזכאים יוכלו לקבל גם את הנכס עצמו או את שוויו".
לפי האפוטרופוס הכללי בן ציון פיגלמן, תיקון החוק הוא מהלך משמעותי. "התיקון המוצע מקדם יעילות בטיפול בנכסים העזובים ומציב את טובת בעלי הרכוש במרכז", הוא אומר. "אנו פועלים מתוך מחויבות עמוקה להשבת הרכוש לבעליו החוקיים או ליורשיו, ואנו אכן מצליחים לאתר את היורשים ברוב המקרים ולהשיב להם את הנכסים. לפעמים, בזכות הפעילות של האפוטרופוס הכללי היורשים מתוודעים לבני משפחה שלא הכירו, וכך נוצר איחוד משפחתי מרגש וסגירת מעגל היסטורית".
