המערב הפרוע של תחום הייעוץ: כל אחד יכול
בשבועות האחרונים הרשת גועשת בעקבות התנהלותו של יועץ עסקי מוכר, לאחר שעלו נגדו טענות רבות שמתבררות כעת בבית המשפט. פרשה זו מדגישה שוב את עומק הבעיה: יועץ עסקי הוא אדם שבעל עסק מפקיד בידיו את המפתחות לעסק שלו, את מטה לחמו, את עתידו הכלכלי ואת התקווה שלו לצמוח. בעל העסק מאמין שהיועץ יוביל אותו קדימה, אך בפועל לא פעם מי שמציג עצמו כמומחה הוא אדם חסר הכשרה, ניסיון או הבנה במורכבויות של ניהול, רגולציה, משפט וכלכלה.
על כן, יש לשקול ברצינות להסדיר בחוק את תחום הייעוץ העסקי, כדי שלא נמשיך לראות ברשתות החברתיות שלל “יועצים מטעם עצמם” המציעים פתרונות מהירים ורדודים תוך הטעיית הציבור.
בשנים האחרונות היינו עדים למספר פרשיות מתוקשרות שבהן יועצים עסקיים חסרי הכשרה, ולעיתים גם חסרי יושרה, גרמו נזק כבד לעסקים קטנים ובינוניים. אותם מקרים הם רק קצה הקרחון של מציאות שבה כל אדם יכול להעניק לעצמו את התואר “יועץ עסקי”, ללא פיקוח, רישוי או סטנדרט מקצועי כלשהו.
הייעוץ העסקי בישראל הפך ל"מערב הפרוע". חוסר הוודאות מעמיד בעלי עסקים בפני דילמה: כיצד ניתן להבחין בין מומחה אמיתי לבין “גורו” המוכר סרטוני מוטיבציה וסיסמאות? התוצאה היא כשל רגולטורי חמור, שבו המדינה מפקירה את מנוע הצמיחה המרכזי של המשק, העסקים הקטנים והבינוניים, לידיים בלתי מוסמכות. פגיעה בעסק קטן בעקבות ייעוץ כושל אינה מסתכמת בהפסד כספי; היא גובה זמן יקר, משאבים נפשיים והזדמנות לשרוד בסביבה תחרותית.
בניגוד למקצועות כדוגמת עריכת דין, ראיית חשבון או ייעוץ מס, שבהם רישיון הוא תנאי בסיסי, תחום הייעוץ העסקי נותר פרוץ לחלוטין. לקוחות שנפגעים נאלצים לפנות למסלול אזרחי ארוך ויקר וגם בו לא תמיד ניתן להוכיח נזק או רשלנות מקצועית, משום שאין סטנדרט שמגדיר מהו ייעוץ תקין.
אם המדינה רואה בייעוץ העסקי כלי לצמיחה, עליה להגדיר מי רשאי לעסוק בו ולא להשאיר את המרחב העסקי לאנרכיה שיווקית.
לכן, הגיעה העת לחוקק “חוק יועצים עסקיים” שיגדיר את תנאי הסף לעיסוק, יבטיח הכשרה מקצועית ויגן על הציבור. יש לקבוע תנאי סף הכוללים השכלה רלוונטית, ניסיון מוכח בניהול או ייעוץ עסקי, ומעבר בחינה ממשלתית שתבחן ידע פיננסי, משפטי, רגולטורי ואתי.
יש לאסור את שלל ההבטחות שאנו רואים ברשתות החברתיות כמו "פי שניים רווחים", התחייבויות ל"נס" עסקי, הסתרת ניגודי עניינים או עיסוק בתחומים הדורשים רישוי אחר. לכן, יש להסמיך גוף ממשלתי או לשכה מקצועית שתפקח על העוסקים בתחום, תקבל תלונות ותטיל סנקציות עד שלילת רישיון במקרה של הפרת כללי האתיקה.
הסדרת מקצוע הייעוץ העסקי איננה רק הגנה על בעלי עסקים מפני שרלטנות; היא השקעה ישירה בצמיחה, בפריון וביציבותו הכלכלית של המשק. במדינה שבה עסקים קטנים ובינוניים מהווים למעלה ממחצית מכוח העבודה והם השדרה המרכזית של הכלכלה, היעדר הסדרה הוא כבר לא רשלנות, אלא סכנה. כעת, כשהפרשות האחרונות מעוררות דיון ציבורי נרחב, המחוקק לא יכול עוד להתעלם. הגיע הזמן להפוך את המערב הפרוע לשוק מקצועי, שקוף ומוסדר כזה שמשרת את בעלי העסקים, ולא את מי שמנצל את חולשתם.
הילה כלפון היא יועצת עסקית מטעם איגוד העסקים הישראלי וחברה בלשכת היועצים העסקיים והניהוליים בישראל
