דעהקורונה ורוסיה: הסיפור על שני ברבורים שחורים ודוב
דעה
קורונה ורוסיה: הסיפור על שני ברבורים שחורים ודוב
הטלטלה שיצרה מגפת הקורונה האיצה ניתוק של שוקי המניות מהכלכלה הריאלית; לטלטלה העולמית הנוכחית אחראית רוסיה, אך הפעם השווקים צפויים לשקף את המציאות
אין חולק שהסביבה העסקית והביטחונית כיום אינה ידידותית לשוק ההון בכלל ולמניות בפרט.
לאחר עליות גבוהות מאוד בשנתיים האחרונות, היה אך טבעי להניח שהשנה יירשמו עליות נמוכות בהרבה וגם דשדוש עמד על הפרק. המצב בפועל - ירידות ניכרות וקפיצה כה חזקה של התנודתיות - הפתיע מאוד רבים מאתנו.
לו היינו יודעים מלכתחילה שזן האומיקרון, שהתגלה לקראת סוף השנה שעברה וליבה מחדש את החששות ברחבי העולם, יהיה קצר במשכו וחלש בעוצמתו, מן הסתם היינו סבורים כי גם השנה תעמוד בסימן עליות שערים נאות.
זאת כיוון שהערכות המומחים והנתונים בשטח הצביעו על התאוששות כלכלית ותעסוקתית מהירה, שיפור הלך הרוח בקרב משקי הבית והחברות, והכשרת הקרקע להעלאות מדודות של הריביות ברחבי העולם.
כך, היו הריביות אמורות לטפס באופן הדרגתי לרמות מאוזנות יותר, שיאפשרו היערכות טובה למשברים הבאים.
הייתה בעיה "קטנה" אחת – קפיצה של האינפלציה – אך זו הייתה אמורה להיות קצרה ומוכלת, תוצאה של צווארי בקבוק ושיבושי היצע שייחלשו עם התפוגגות הקורונה.
ברבור שחור. כך כונתה, בצדק, הקורונה, כשפרצה וטלטלה את עולמנו לפני שנתיים.
הטלטלה הכלכלית התארכה, אך שוקי המניות חשו מכה קטנה בכנף ועד מהרה שבו לעלות.
מתברר כי התרופה המוכרת והחביבה לעתות משבר – הורדה מהירה, חדה וכלל עולמית של הריביות, ייקרה עד מהרה את כל החלופות הסולידיות וסייעה לנכסי הסיכון לשעוט קדימה.
כך נחלש מאוד הקשר בין מחזורי העסקים למחזורים בשוקי ההון. האחרונים עלו בהתמדה, בעוד הכלכלה העולמית נפתחת ונסגרת, מתרחבת ומצטמצמת, עם כל אחד מחמשת גלי התחלואה שפקדו אותנו בדרך.
אלא שהשנה פרץ לחיינו ברבור שחור נוסף – ברבור לוחמני במיוחד בדמות פלישת רוסיה לאוקראינה.
בניגוד לברבור הקודם, שהיכה מיד והותיר את כולנו המומים, אך דרוכים אלי קרב ויורים בכל התותחים, הברבור הנוכחי תעתע בנו.
הפעם, העולם הגיב לאט יותר (ניתוק רוסיה ממערכת התשלומים סוויפט היה ההיילייט של הכלים) וקיווה כי הברבור, סליחה, הדוב הרוסי, יתעשת עד מהרה.
על חימוש אוקראינה איש לא חשב, והיום הרכבת האווירית כבר דוהרת.
המלחמה הזניקה את מחירי הסחורות, הן לחקלאות והן לתעשייה, ובין רגע הפכה האינפלציה מזמנית ופוחתת לגבוהה ובועטת. כך, לפחות, חוששים הבנק המרכזי של ארה"ב ועמיתיו ברחבי העולם.
מכאן, הדרך להעלאות ריבית חדות יותר, מהירות יותר ו...מסודרות פחות, הייתה קצרה.
המציאות החדשה מאתגרת יותר. עם רצף של שני ברבורים (ודוב) קשה יותר להתמודד. הכלכלה העולמית אכן החלה מתאוששת, אך עדיין פגיעה ורגישה מבעבר לכל זעזוע.
נשאלת השאלה האם גם השנה נראה נתק בין הביצועים הכלכליים, שיהיו חלשים יותר מכפי שהעריכו בתחילתה, לבין שוקי המניות?
התשובה, כך נראה, היא לא. ההבדל הוא שהפעם הריביות עולות וגבוהות יותר, לא פוחתות ואפסיות. הפעם האינפלציה גבוהה ומוחשית, לא זמנית בדרך לשחרור מהיר של צווארי בקבוק.
ויש גם את נושא התסכול – חיכינו להתרופפות הקורונה, התחסנו מפניה, אך לא לקחנו בחשבון את התוכניות שרקמו, בינתיים, בקרמלין.
שאלה נוספת היא – אם אכן יימשכו הירידות, האם יש הכרח בהקטנה מהירה וגורפת של ההחזקה במניות?
כאן התשובה – לאו דווקא. הניסיון מראה כי במקרים רבים עדיפה רוטציה בין ענפים, סגנונות, אזורים גיאוגרפיים וכולי – על פני חיתוך ללא הבחנה. בכל מצב עולם כלכלי יש ענפים שיפיקו תועלת ואחרים שיצאו נפסדים.
לגבי ההבחנה הגיאוגרפית – חשיבותה אף תגדל, בטווח הבינוני, אם התמורות הגיאו-פוליטיות יאטו את מהלכה של הגלובליזציה ויסבו אותה לאחור.
המומחים, היועצים ומנהלי הכספים אמונים לסייע לציבור הרחב להתנהל בין האפיקים השונים, בהתאם לצרכיו, תכונותיו ויכולותיו.
אך ככלל, מעבר בין נכסים חלף מכירה גורפת תסייע לציבור המשקיעים להביט אל מעבר לאפיזודה המלחמתית הנוכחית ולהיות שם כשהמחזור הבא של עליות השערים ייצא לדרך.
רונן מנחם הוא הכלכלן הראשי בבנק מזרחי טפחות
