סגור
דאנס 100

הקנסות בדרך: גל האכיפה החדש של משרד העבודה עלול לעלות למעסיקים מאות אלפי שקלים

אחרי שנות המלחמה והמשבר הכלכלי, המדינה מגבירה את האכיפה נגד מעסיקים- ולא מדובר רק בביקורת שגרתית. טעויות "טכניות" בתלושי שכר, שעות נוספות או הפרשות עלולות להפוך בתוך ימים לחשיפה כספית, ניהולית ואישית

בשקט יחסי, ומתחת לרדאר של חלק גדול מהמעסיקים בישראל, משרד העבודה נערך בתקופה האחרונה להגברת אכיפה משמעותית נגד הפרות של דיני העבודה. מי שסבור שמדובר בעוד ביקורת שגרתית עלול לגלות מהר מאוד שמדובר במנגנון אכיפה אגרסיבי, מהיר ויקר במיוחד.
מאחורי הקלעים מצטברים יותר ויותר סימנים: הרחבת פעילות הפיקוח, ביקורות יזומות, הקשחת נהלים והיערכות להטלת עיצומים כספיים בהיקפים משמעותיים. במקביל, המדינה מאותתת שהיא מצפה לפחות "טעויות בתום לב" ויותר אחריות מצד מעסיקים.
אבל נדמה שיש כאן גם מניע נוסף – כסף.
אחרי יותר משנתיים וחצי של מלחמה שפגעו קשות במשק, עסקים רבים עדיין מתמודדים עם ירידה בפעילות, מחסור בכוח אדם, פגיעה בתזרים ועלויות מימון כבדות. דווקא עכשיו, כשמעסיקים רבים עדיין מנסים להתאושש, נראה שהמדינה מתכוונת לפתוח חזית נוספת מול המגזר העסקי באמצעות הידוק אגרסיבי של האכיפה והטלת קנסות כבדים.
בשיחות עם מעסיקים עולה יותר ויותר התחושה כי המדינה מבקשת למלא את הכיסים הריקים שנוצרו בעקבות עלויות המלחמה, ואכיפה מינהלית היא דרך מהירה ויעילה לעשות זאת. מבחינת המדינה מדובר במנגנון פשוט: ביקורת, איתור ליקויים והטלת עיצומים. מבחינת המעסיקים- זו עלולה להיות מכה נוספת דווקא בתקופה שבה עסקים רבים כבר נמצאים על הקצה.

לא "דו"ח"- אירוע עסקי

החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה שנכנס לתוקף בשנת 2012 שינה לחלוטין את כללי המשחק. במקום הליכים פליליים ארוכים ומסורבלים, המדינה קיבלה כלי יעיל ומהיר להטלת עיצומים כספיים מינהליים. בפועל, המשמעות היא שמעסיק יכול לקבל דרישת תשלום של עשרות ואף מאות אלפי שקלים בעקבות ביקורת אחת בלבד.
והבעיה היא שבמקרים רבים לא מדובר בעבירות חריגות או מכוונות, אלא דווקא בליקויים שמעסיקים כלל אינם מודעים לכך שהם מהווים הפרה, או שהם יחסית שוליים: תלושי שכר שאינם עומדים בכל דרישות החוק, טעויות בחישוב שעות נוספות, רישום נוכחות לא תקין, הפרשות פנסיוניות שגויות, אי מסירת הודעה על תנאי העסקה או טעויות בחופשה, הבראה ודמי חגים.
ביקורת אחת יכולה להפוך בתוך ימים לאירוע פיננסי משמעותי עבור החברה. ההיסטוריה כבר מכירה מקרים שבהם מעסיקים קיבלו התראות ועיצומים בשווי של מאות אלפי ואף מיליוני שקלים.

גם מנהלים ודירקטורים עלולים להיחשף אישית

אחת הטעויות הנפוצות ביותר בקרב הנהלות היא המחשבה שהחשיפה היא של החברה בלבד. בפועל, במקרים מסוימים המדינה יכולה לייחס אחריות גם לנושאי משרה- במיוחד כאשר נטען שלא הופעל פיקוח מספק למניעת ההפרות.
במילים אחרות: הטענה "אני לא מטפל בשכר" לא תמיד תספיק.
כאשר קיימים ליקויים רוחביים או הפרות מתמשכות, מנהלים עלולים למצוא את עצמם מתמודדים עם חשיפה אישית, בעיקר כספית, לצד דרישות למסירת גרסה, חקירות ופגיעה במוניטין. עבור דירקטוריונים והנהלות, מדובר כבר לא רק בנושא של מחלקת שכר- אלא בסיכון ניהולי אמיתי.

הקנס הוא רק ההתחלה

מעסיקים רבים מעריכים בחסר את גובה החשיפה. העיצומים הכספיים מחושבים לעיתים לפי מספר עובדים, מספר חודשי ההפרה או מספר סוגי ההפרות, ולכן גם ליקוי שנראה "טכני" עלול להגיע במהירות לסכומים גבוהים מאוד.
אבל הקנס עצמו הוא רק חלק מהבעיה.
בפועל, ביקורת של משרד העבודה מייצרת פעמים רבות אפקט שרשרת: תביעות עובדים, הליכים ייצוגיים, ביקורות המשך ובדיקות עומק של רשויות נוספות. בנוסף, מעסיקים רבים אינם מודעים לכך שלהטלת עיצומים עלולות להיות גם השלכות מסחריות כבדות, לרבות פגיעה ביכולת להתמודד במכרזים ממשלתיים וציבוריים. עבור חברות שעובדות מול המדינה או גופים ציבוריים- זו כבר פגיעה עסקית של ממש.
1 צפייה בגלריה
עו"ד שי בן נתן
עו"ד שי בן נתן
עו"ד שי בן נתן
(צילום: רמי זרנגר)
הטעות הנפוצה ביותר היא להמתין לפנייה הראשונה ממשרד העבודה. ברגע שההליך מתחיל, מרחב התמרון מצטמצם משמעותית: מסמכים נבדקים בדיעבד, טעויות "ננעלות", וכל התנהלות לא מדויקת עלולה להחמיר את המצב.
לעומת זאת, מעסיקים שמבצעים בדיקות עומק יזומות לפני ביקורת נמצאים בעמדה שונה לחלוטין. בדיקה מקצועית של מערך השכר, הסכמי ההעסקה, מנגנוני הנוכחות וההפרשות הסוציאליות מאפשרת לזהות ליקויים בזמן אמת, לתקן אותם ולצמצם משמעותית את החשיפה העתידית. משרדנו מלווה מעסיקים בדיוק בשלבים הללו- הן בהיערכות מוקדמת שמטרתה לצמצם את הסיכון לעיצומים ולקנסות, והן בייצוג ובהתמודדות מול משרד העבודה כאשר הליך האכיפה כבר החל.
המסר שמגיע כיום ממשרד העבודה ברור: האכיפה צפויה להתגבר. דווקא מעסיקים נורמטיביים, שפועלים בתום לב ומעסיקים עובדים רבים, הם לעיתים אלה שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר- משום שהמערכות שלהם מורכבות יותר, והטעויות מצטברות בלי שאיש שם לב.
בעידן שבו המדינה מאותתת באופן ברור על הידוק האכיפה, היערכות מוקדמת כבר אינה מותרות. עבור מעסיקים, היא חלק בלתי נפרד מניהול אחראי של העסק.
מאת מאת עו"ד שי בן-נתן, מייסד ובעלים, משרד בן-נתן ושות' - משרד עורכי דין לדיני עבודה
d&b – לדעת להחליט