סגור
Dun's 100

מגיימינג ועד אפליקציות – איך נרשום פטנט על פיתוחי תוכנה?

בבית, בעבודה, בלימודים או בבילוי, בכל מקום אנו מוקפים במוצרים ושירותים מבוססי תוכנה. השאלה החשובה היא האם ניתן להגן על המצאות מבוססות תוכנה באמצעות פטנט?

אם נפנה מבטנו סביב, נמצא שבכל מקום סביבנו כמעט קיים מוצר או שירות שמבוסס תוכנה: ממיקרוגל ומדיח כלים, דרך שירותים דיגיטליים ואפילו עד למכוניות, כאשר המכוניות המודרניות כיום מכילות כמאה מיליון שורות קוד. זאת לצד כל המכשירים החכמים המשמשים אותנו כאיבר נוסף.
מגוון עצום זה של יישומים ופיתוחים, מעלה פעמים רבות גם את השאלה, האם אמצאות מבוססות תוכנה הן פטנטביליות? כלומר, ניתן להגן עליהן באמצעות פטנט?
הפרמטרים המרכזיים למתן הגנה פטנטית כפי שנקבעו בחוק הם חידוש והתקדמות המצאתית והם כמובן חלים גם על אמצאות מבוססות תוכנה. אך מאחר שהתוכנה כשלעצמה (שורות קוד המורצות על-ידי מחשב) אינה פטנטבילית על-פי חוק, אלא מוגנת על ידי זכויות יוצרים, אמצאה המבוססת על תוכנה יכולה להיות פטנטבילית בתנאי שהמרכיב העיקרי בה הוא בעל מאפיין טכנולוגי, או שהאמצאה בכללותה היא בעלת "תרומה טכנולוגית".

הדרך להגנה על תוכנה – הוכחת תרומה טכנולוגית

הגדרה של הימצאות או היעדר מאפיין טכנולוגי באמצאות מבוססות תוכנה איננה פשוטה. אחד המבחנים שאנו משתמשים בהם הוא השאלה האם המחשב או המכשיר המריץ את התוכנה/אפליקציה פועל בצורה שונה מהרגיל - למשל, מעבד מהר יותר, או בצורה יעילה יותר - מה שמביא לחיסכון במשאבי עיבוד ו/או זיכרון.
לדוגמה, פיתוח תוכנה שקשור לשיפור חוקים של משחק מחשב חדש הוא לא פטנטבילי, אפילו אם התוצאה של הפיתוח היא משחק פופולרי ומעניין יותר. הסיבה לכך היא שהמכשיר המריץ אותה - המחשב או הטלפון החכם - פועל בצורתו הרגילה, ללא אפקט טכנולוגי מיוחד. לעומת זאת, אם עיקר האמצאה הוא ממשק ייחודי, המאפשר לשחקנים לשפר את מהירות הזנת נתונים במהלך המשחק, הממשק (וכן משחק המשתמש בו) יכולים להיות פטנטביליים – מאחר שכאן מדובר על אמצאה שמבוססת על תוכנה, אך יש בה תרומה טכנולוגית נוספת.

בין אלגוריתם לאפליקציה

ומה קורה בתחום האלגוריתמים? אלגוריתמים מתמטיים טהורים אינם נחשבים פטנטביליים, ללא קשר למידת החוכמה שהושקעה וגלומה בהם. למשל, בשנות ה-70' של המאה הקודמת לימדו בבתי הספר כיצד לחשב שורש ריבועי של מספר על-ידי שרשרת פעולות מסובכות למדי באמצעות נייר ועיפרון. לאחר התפתחות המחשבונים המדעיים, פותח אלגוריתם חכם ואלגנטי, המבצע את החישוב באמצעות כמה פעולות פשוטות יחסית של כפל וחילוק, בתהליך איטרטיבי מהיר מאד, כאשר לאחר 3-4 איטרציות מקבלים תוצאה עם דיוק של 4 ספרות לאחר הנקודה העשרונית. אלגוריתם זה אינו פטנטבילי, מאחר שהוא עוסק במספרים בלבד ויכול להתבצע גם בראשו של אדם (עם או בלי להיעזר בכלי כתיבה), אך בקצב איטי הרבה יותר ממחשבון.
בתחום האפליקציות, תוכנות או אפליקציות המתמקדות למשל בממשק משתמש אסתטי יותר (כפתורים מעוצבים, צבעים, עיצוב המסכים ושיפור הנראות) אינן בעלות תרומה טכנולוגית מספקת, מאחר וכדי לספק את התוצאה (חוויית משתמש נעימה או "מגניבה" יותר), המחשב וסביבתו הגרפית עדיין פועלים בצורה הרגילה. זה לא אומר שאין לפיתוחים אלה ערך בעולם הקניין הרוחני, אלא שנגן עליהם בדרך אחרת, למשל בעזרת זכויות יוצרים.

1 צפייה בגלריה
חיים צ'צ'יק
חיים צ'צ'יק
חיים צ'צ'יק
(צילום: מיכל לוצאטו)
לעומת זאת, שיטה (או אלגוריתם) המשפרת את בטיחות המידע האגור והתקשורת, למשל בתוכנות מסרים מיידיים כגון WhatsApp, יכולה להיות פטנטבילית מאחר שאופן הפעולה של המכשיר מצריך שימוש באלגוריתמי הצפנה מקצה לקצה לפני שליחת כל הודעה, דבר הגורם למכשיר לפעול אחרת מהרגיל.

אירופה מול ארה"ב

יחד עם זאת, הפרקטיקה וההתייחסות לסוגיה זו יכולה להיות שונה ממדינה למדינה ולכן עליכם לבחון את הדין ביחס לשוק אליו אתם מתכוונים לפנות, במסגרת גיבוש אסטרטגיית הקניין הרוחני שלכם.
כך למשל, באיחוד האירופי רשויות הפטנטים מאפשרות להפריד בין המאפיינים הטכנולוגיים של האמצאה לבין אלה שאינם בעלי תרומה טכנולוגית, ולהעריך את ההתקדמות ההמצאתית רק על סמך המאפיינים הטכנולוגיים, כאשר המאפיינים חסרי התרומה הטכנולוגית אינם נלקחים בחשבון לצורך הערכת מידת התקדמות ההמצאתית, ללא קשר למידת ה"חוכמה" המופגנת בהם. בנוסף, הפרקטיקה האירופית גם דורשת כי הבעיה אותה אמורה ההמצאה לפתור (problem to be solved) תהיה גם היא טכנולוגית כדי שהאמצאה תהיה פטנטבילית.
בארה"ב, לעומת זאת, המבחן לפטנטביליות הוא האם יש לאמצאה תרומה טכנולוגית משמעותית מעבר לרעיון המופשט “Significantly more than an abstract idea”. כך, פעולה שונה ויעילה מהרגיל של המחשב המריץ את התוכנה יכולה להיחשב כתרומה טכנולוגית שהיא "Significantly more".
לכן, בבואנו לנסח בקשת פטנט בתחום זה, עלינו לקחת בחשבון את הדרישות השונות שמדינות אלו (וגם במדינות אחרות, אם הן יעד עסקי שלנו) ולתכנן את בקשתנו בהתאם מראש.

להכליל מרכיבי חומרה

כבכל פטנט ולאו דווקא בתחום התוכנה, היקף ההגנה המשפטית נגזר מתביעות הפטנט ((Claims כפי שנוסחו בבקשת הפטנט ואושרו בעת קבלתו. במילים אחרות, התביעות מגדירות את היקף הזכות הבלעדית של בעל הפטנט. מכאן שעל התביעות להגדיר את האמצאה באופן המיטבי והמירבי.
בהקשר שלנו, המבחן הוא האם התביעות מגדירות המצאה בעלת מאפיינים ותרומה טכנולוגית שעומדים בקריטריונים של פטנטביליות. על כן, כדי לקבל הגנת פטנט על אמצאות מבוססות תוכנה רצוי להכליל בהן גם מרכיבי חומרה כגון מעבד, מחשב ועוד מרכיבים המשתתפים בתהליך, כגון ממשקים עם רשתות נתונים ותקשורת (ההכרחיים להשגת המטרות).
כדי להגדיל את סיכוי הצלחת בקשת הפטנט בתחום זה, רצוי להדגיש שהאמצאה פותרת בעיות טכנולוגיות שלא נפתרו באמצעות הגישות הקיימות. כמו כן, רצוי לכלול תיאור מפורט של האלגוריתמים בהם נעשה שימוש להשגת מטרות ההמצאה, עם חלופות שונות להפעלתם.
כל אלה מרחיקים את הגדרת האמצאה מתחום של "תהליך מחשבתי" גרידא.
לסיכום, למרות החמרת הקריטריונים במדינות היעד המרכזיות שאליהן מכוונים יזמים ישראלים את אמצאותיהם, אמצאות מבוססות תוכנה יכולות להיות פטנטביליות, במידה שיוגדרו באופן נכון ויכללו מספיק מאפיינים טכנולוגיים חדשים וייחודיים ביחס לידע הקודם.
מאת חיים צ'צ'יק, עורך פטנטים, שותף וראש מחלקות תוכנה, סייבר ואלקטרוניקה בקבוצת לוצאטו, קבוצת הקניין הרוחני המובילה בישראל החוגגת 154 שנים להיווסדה.
d&b – לדעת להחליט