סגור
שלמה קרעי שר התקשורת במליאת הכנסת
שלמה קרעי. חוק השידורים הוא ספינת הדגל (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

ליקויים בחקיקה ופגיעה בתקשורת: בג"ץ ידון מחר בעתירות נגד חוק השידורים של קרעי

עמותת הצלחה, ארגון העיתונאים ומועצת העיתונות טוענים כי החוק קודם תוך רמיסת סטנדרטים של הליך חקיקה, ובין היתר, הועברו לוועדה נוסחים שלא נבחנו מקצועית; החוק עדיין כולל ביטול איסור בעלות צולבת וביטול חובת ההפרדה המבנית בין בעל הערוץ לחברת החדשות שלו

בג"ץ ידון מחר (ב') בעתירות נגד הצעת חוק השידורים הדורסני של שר התקשורת שלמה קרעי, אף שהליכי החקיקה טרם הושלמו.
הצעת חוק השידורים היא ספינת הדגל של כהונתו של קרעי כשר התקשורת, ובגרסתה המקורית כללה שינויים רגולטוריים רבים שנועדו לחסל את התקשורת החופשית בישראל ולהכפיף אותה לרגולטור בשליטת מינויים פוליטיים. לצורך אישורו, הקימה הכנסת ועדה מיוחדת בראשות שרת ההסברה לשעבר, ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן, שניהלה את הדיונים תוך התעמתות תמידית עם מבקרים וצוות הייעוץ המשפטי של הוועדה.
בעתירות, שהוגשו על ידי עמותת הצלחה, ארגון העיתונאים והעיתונאיות ומועצת העיתונות, נטען בין השאר נגד רמיסת כל סטנדרט של הליך חקיקה, בממשלה ובכנסת, כאשר קרעי מעביר לאישור הוועדה נוסחי הצעת חוק שלא עברו בקרה של גורמי מקצוע, ומוסיף או מסיר סעיפים באופן שרירותי כלאחר יד.
בגלל מורכבות החוק וקשיי האישור בוועדה, נאלצה הקואליציה לפצל ממנו חלק מהרפורמות המרכזיות שלה, ובהן מרבית הסמכויות שהיו אמורות להיות מוקנות לרגולטור השידורים החדש. עם זאת, נותרו סעיפים שיהוו פגיעה אנושה בתקשורת החופשית ובראשם: ביטול איסורי בעלות צולבת וביטול חובת הפרדה מבנית בין בעלי הערוץ לחברת החדשות שלו. סעיפים אחרים, חלקם נוספו באישון לילה, כוללים הטבות כספיות משמעותיות לערוץ התעמולה הפרו-ממשלתי ערוץ 14.
השינוי האחרון התבצע רק בשבוע שעבר. אחרי שהוועדה כבר אישרה את החוק לקריאה שנייה ושלישית, מליאת הכנסת נאלצה להחזיר אותו לוועדה לביצוע שינויי נוסח אחרי שש"ס ויהדות התורה הודיעו שיתנגדו לחוק בשל הפעלת היישומון הממשלתי בשבת ובשל האפשרות שישמש גם להעברת תכנים שהן מגדירות כ"שידורי תועבה". הורדת היישומון הממשלתי תוריד את אחת הנקודות האחרונות בהצעת החוק שעוד היו מביאות תועלת כלשהי לציבור.
לדברי היועץ המשפטי של עמותת הצלחה, עו"ד אלעד מן, בדיון מחר עתידות לעמוד כמה שאלות עקרוניות. "הראשונה היא האם הממשלה הייתה רשאית לקדם כהצעת חוק ממשלתית רפורמה רחבת היקף בשוק התקשורת, אף שעבודת המטה, הניסוח, הבחינה הרגולטורית והבדיקה המשפטית לא הושלמו, ולמרות שלא ניתן לה האישור המשפטי הנדרש", הוא אמר לכלכליסט. השנייה היא האם הכנסת יכולה לרפא את הפגמים שנפלו בשלב הממשלתי, או שמא היא נדרשה למעשה להשלים בעצמה עבודה מקצועית ומשפטית שהממשלה לא סיימה.
"השאלה השלישית נוגעת להקמת הוועדה המיוחדת ולהעברת החוק אליה במקום לוועדת הכלכלה, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לכנסת, ועל רקע הטענה שהמהלך נועד לעקוף מוקד ביקורת פרלמנטרי. מוקד נוסף יהיה אופן ניהול הליך החקיקה: קצב הדיונים, השינויים התכופים בנוסח, הפגיעה הנטענת ביכולת חברי הכנסת והייעוץ המשפטי להשתתף באופן אפקטיבי, והחזרת החוק לדיון נוסף ברגע האחרון. לבסוף, בית המשפט יידרש למשמעות פיצול החוק והשמטת פרקי החדשות, הפיקוח והאכיפה". לדברי אלעד, לא מדובר בתיקון של ההצעה אלא ביצירת חוק חלקי, שאינו שלם מבחינה רגולטורית ועלול להקים מאסדר ללא כלים מספקים לפעול ולאכוף את הוראותיו.