סיעת הליכוד בחרה בבועז ביסמוט ליו"ר ועדת חוץ וביטחון; אדלשטיין: "נאמן לערכים שלי"
ביסמוט גבר על היו"ר המודח יולי אדלשטיין, שסירב לקדם את נוסח חוק ההשתמטות כפי שדרשו ביהדות התורה וש"ס. בהצבעה שערכה סיעת הליכוד קיבל ביסמוט 29 קולות לעומת 4 בלבד לאדלשטיין. ביסמוט: "אפשר לשלב צבא ותורה"
ח"כ בועז ביסמוט (הליכוד) נבחר הערב (ד') על ידי סיעת הליכוד כיו"ר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת. בהצבעה גלויה בסיעה גבר ביסמוט שקיבל 29 קולות על היו"ר המודח ח"כ יולי אדלשטיין שקיבל רק 4 קולות (אלי דלל, דוד ביטן, שלום דנינו ואדלשטיין עצמ).
רה"מ בנימין נתניהו הודיע קודם לכן על תמיכתו בביסמוט. לפני ההצבעה הסירו את מועמדותם: אלי דלל, ניסים ואטורי ואביחי בוארון. השר המתפטר מאיר פרוש (יהדות התורה) מונה כחבר בוועדה.
אדלשטיין הודח על ידי נתניהו לאחר שסירב לקדם את נוסח "חוק ההשתמטות" כפי שדרשו ביהדות התורה וש"ס. באמצע יוני 2025, ערב ההתקפה של ישראל באיראן, ועל רקע הדיון במליאת הכנסת לבקשת האופוזיציה בפיזור הכנסת, ניאות אדלשטיין להכניס תיקונים בחוק על מנת למנוע את נפילת הממשלה ועל מנת לסייע לרה"מ לצאת להתקפה באיראן כשמאחוריו רוב קואליציוני.
לפני שהודח קרא אדלשטיין בדיון במליאה על החלת ריבונות על יהודה ושומרון: "באופן סימבולי, החלטה היסטורית זו באה בדיוק לאחר 20 שנה מהאיוולת הנוראה של הגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון. כן. גירוש, לא מילים מכובסות כמו 'התנתקות'. גם אז, כמו היום, היו מי שניסו להדיח אותי מעמדתי. גם אז כמו היום, הבטיחו לי ערים וגבעות בתמורה לאמת שלי. האמת היא ברורה. מאז ועד היום, נשארתי נאמן לערכים שלי ולעקרונות עליהם נלחמתי.
"לכל אורך הדרך, עוד מימי ברית המועצות הקומוניסטית, שילמתי מחיר על האידיאולוגיה שלי. על המלחמה שלי למען ארץ ישראל, עם ישראל ותורת ישראל. אז לא חששתי, וגם היום איני חושש. אותה תחושת שליחות שליוותה אותי אז, מלווה אותי גם בימים אלו, כאשר לנגד עיניי נותרה אותה מטרה – להבטיח את עתיד ילדינו בארץ מולדתנו".
ביסמוט (61) מכהן בכנסת זו הקדנציה הראשונה. הוא חבר בוועדת חוץ וביטחון, ועדת הכנסת, הוועדה לביטחון לאומי ובווועדה לשימוש בסמים ובאלכוהול. ב-2023 שקל נתניהו למנותו למשרת שגריר ישראל בצרפת בתמורה להתפטרותו מהכנסת.
בשנים 2022-2017 שימש כעורך הראשי של החינמון "ישראל היום" ונחשב מקורב לנתניהו ואף הגן על רה"מ בהופעותיו בתקשורת. בעבר שימש בין היתר כשגריר ישראל במאוריטניה. הוא נמנה עם מגישי החוק האוסר על פעילות אונר"א בישראל. ביסמוט תומך במהלכי הממשלה להפיכה משטרית ובינואר 2023 אמר בראיון לרדיו כי "אלה שמבקרים את הרפורמה הם אלה שמנותקים מהציבור".
ביסמוט הודה על הבחירה ורמז גם על עמדתו ביחס לחוק ההשתמטות: "התורה הביאה אותי לפה - והצבא משאיר אותי פה. חוק הגיוס נמצא אצלי בבית - הבת שלי חיילת עם כומתה אדומה, והבן שלי עם ציצית וכיפה שילמד בישיבה. צבא ותורה, השילוב הזה כל כך יפה ביחד. אני גאה בשניהם. אפשר לשלב בין השניים. יד אוחזת יד. אחד מחזק את השני. חוק הגיוס הוא עניין לאומי - לא עניין פוליטי. כלל עם ישראל למען כלל עם ישראל".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד מסר: "יום שחור למדינת ישראל ולעם ישראל. ביסמוט נבחר לקדם השתמטות וזוהי יריקה בפרצופם של הלוחמים, המילואמינקים ובני משפחותיהם. זהו גם יום שחור למפלגת הליכוד שהפכה לסניף של החרדים והמשתמטים". נזכיר כי חברי יש עתיד וישראל ביתנו הודיעו השבוע שאם אדלשטיין יודח - הם יתפטרו מהוועדה.
נתניהו מושך זמן?
בשבועיים האחרונים הודיע אדלשטיין שהוא מסרב לדרישות החרדים שינציחו בעצם את ההשתמטות. בעקבות כך, יהדות התורה עזבה את הקואליציה וש"ס פרשה מהממשלה. נתניהו החליט להחליף את אדלשטיין בציפייה לקדם בפגרת הקיץ שאליה יצאה הכנסת (רביעי) את "חוק ההשתמטות".
החרדים הודיעו שהדחת אדלשטין פחות חשובה להם, אלא הם מעוניינים בחקיקת החוק, דבר שיחזיר את ההטבות הכלכליות לאברכים: קצבת אברך וסבסוד מעונות. החרדים הודיעו לנתניהו שהם תומכים בביסמוט מתוך הנחה שיהיה להם קל להעביר באמצעותו חוק השתמטות נוח בלא סנקציות ובלא יעדי גיוס.
לפי שעה לא ברור אם נתניהו אכן יוביל את הקואליציה לחקיקת החוק בפתח כנס החורף של הכנסת ב-20 באוקטובר 2025, או שהוא רק "מושך זמן" כהרגלו. נתניהו יחליט "ברגע האחרון" אם הוא יפעל לחקיקת החוק או יפזר את הכנסת בנובמבר לבחירות בפברואר-מרץ 2026. אם לא יחוקק את החוק הוא יסביר בקמפיינים שלו ש"לא נכנע לחרדים".
