בעקבות החקירה במשטרה: מה יעלה בגורלה של קריירת הבוררות של אורנשטיין?
בעקבות החקירה במשטרה: מה יעלה בגורלה של קריירת הבוררות של אורנשטיין?
השופט לשעבר איתן אורנשטיין וראש לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה נחקרו ביחידה לחקירות הונאה על הדיל לקידום הראשון לנשיא המחוזי בתמורה להזזת שופטת שלא היתה נוחה לתיקים שניהל משרדו של נוה. המשטרה פשטה על בתיהם ואספה חומרים. הפרשה עשויה לפגוע במפעל הבוררות של השופט שעבר
באופן סימבולי הודעת המשטרה אתמול על עיכובם לחקירה בחשד לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים של נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב לשעבר השופט בדימוס איתן אורנשטיין וראש לשכת עורכי הדין לשעבר עו"ד אפי נוה, יצאה במהלך כנס לשכת עורכי הדין באילת. כנס שבתקופת כהונתו של נוה הפך, כפי שנחשף מאז לא אחת, למפגש של אינטרסים ומפגן לכוחו של נוה, שכל בכירי עולם המשפט – שופטים מכהנים ועורכי דין בכירים, חיזרו אחריו בשל השפעתו אז בוועדה לבחירת שופטים.
אתמול בשעת בוקר מוקדמת, בזמן שסנגורו של אורנשטיין ז'ק חן שהה בכנס הלשכה, הגיעו בלשי היחידה לחקירות הונאה (יאח"ה) בלהב 433 לבתיהם של אורנשטיין ושל נוה, ערכו בהם חיפוש ועיכבו אותם לחקירה במשרדי היחידה בלוד.
החשד שעומד בלב החקירה, שהפכה אתמול לגלויה, נולד בעקבות פרסום הקלטות השיחות משנת 2016 בין אורנשטיין לנוה על ידי חיים לוינסון ב"הארץ" לפני חודשיים, שמהן עלו לכאורה יחסי "תן וקח" בין אורנשטיין לנוה שחצו קווים אדומים. השיחות שפורסמו הן מהחודשים מרץ עד אוגוסט, מהתקופה שבה הוקמה ועדת האיתור לתפקיד נשיא המחוזי בתל אביב ועד לאחר שאורנשטיין נבחר, והעלו חשד לדיל מושחת בין השניים.
מצד אחד ניצב אורנשטיין, שעמד אז בראש מחלקת הפירוקים בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שביקש מנוה את תמיכת הלשכה במועמדותו לנשיא ביהמ"ש המחוזי. מצד שני ניצב נוה, שביקש מאורנשטיין בקשות שונות במטרה "להנדס" מחדש את מחלקת הנזיקין בבית המשפט המחוזי, שבה נידונים תיקים של לקוחות שבין היתר מיוצגים על ידי משרד עורכי הדין הפרטי של נוה ושיש לו אינטרס כלכלי בהם, לצד היותו אז ראש לשכת עוה"ד - האיגוד המקצועי של עורכי הדין. בין השאר ביקש נוה מאורנשטיין להזיז את השופטת דליה גנות, אשר כלפי התנהלותה היו טענות מצד עורכי דין בתחום הנזיקין. בהמשך ביקש נוה בקשות שונות אחרות בנוגע לקידום שופטים שהוא חפץ ביקרם ועוד. חלק מהדברים נחשפו באותן שיחות מוקלטות. בעקבות זאת זכתה גם הפרשה לכינוי לא רשמי: "פרשת מינוי־פינוי".
נוה אמר באחת השיחות לאורנשטיין שהלשכה תתמוך במועמדות שלו לנשיא המחוזי והתנה זאת בסילוקה של גנות: "אתה תקבל את תמיכת הלשכה, תגיש מועמדות ויאללה", נשמע נוה בשיחה והוסיף: "אתה נותן רק התחייבות אחת, אחת! אתה מעיף אותה מתיקי הנזיקין, לא מעניין אותי לאן". אורנשטיין נשמע בהקלטה צוחק בתגובה לכך. בהמשך, לאחר שגנות, שהתמודדה גם היא באותם ימים על תפקיד נשיאת המחוזי בתל אביב, לא נבחרה, היא הודיעה על פרישתה משיפוט. בשיחה שהתקיימה בין נוה לאורנשטיין לאחר מכן נשמע אורנשטיין אומר לנוה, ספק בצחוק ספק ברצינות: "אפי, אני פרעתי את החוב, אם כך". נוה ענה לו: "לא, אני אמצא לך חדש, מה אתה חושב לך חביבי".
נוה סיפר לאורנשטין בשיחות גם על יחסי הקח ותן שלו עם מי שהיתה אז שרת המשפטים איילת שקד ואמר: "היא (שקד) רוצה לדעתי לבדוק כמה אפשר לסחוט ממני בשבילך... אני משלם עליך מחירים יותר גבוהים ממה שחשבתי, אתה יודע?". אורנשטיין ענה לו: "אני סומך עליך שאתה יודע מה אתה עושה".
אלה רק חלק מהדוגמאות לקטעים מתוך ההקלטות הרבות שפורסמו, ושנמצאות בידי המשטרה, שסברה שהשיחות האלה בין אורנשטיין ונוה מעלות חשד לעבירות פליליות.
אורנשטיין, שהיה מועמד ראוי ומוביל לתפקיד הנשיא, התמודד בשלבים הסופיים מול השופט ישעיהו שנלר, אשר היה המועמד המועדף על הימין הפוליטי והדתי. נוה מצידו פעל במרץ מול שקד כדי שתתמוך בוועדה לבחירת שופטים במינויו של אורנשטיין לנשיא ולא בשנלר, שקודם על ידי גורמים במחנה הפוליטי של שקד, שהפעילו עליה מצידם לחצים לטובתו.
הקלטות אחרות שפורסמו על ידי עמרי מניב בערוץ 12 חשפו את השיח בין נוה ושקד בנוגע למועמדותו של אורנשטיין, בהן נוה אמר לה כי זה חשוב לו אף יותר ממינוי שופטים לעליון. נוה אף הודה לכאורה בפני שקד, כך לפי הקלטה ששודרה, שהשינויים הנדרשים בבית המשפט המחוזי טומנים בחובם אינטרס כלכלי עבור משרדו. בין השאר שקד נשמעה אומרת לנוה באחת השיחות, כי "לא היה שום סיכוי בעולם שהייתי ממנה אותו (את אורנשטיין) ולא את שנלר אחרי שקיבלתי את החומר מוועדת האיתור". נוה אמר לה: "אני יודע שאני חייב לך, הלו, הבנתי את זה". שקד אמרה לו: "לא, עזוב אפי... אתה באמת שם אותי בבעיה פה. זה הדבר הכי חשוב לך בעולם, אה?", ונוה ענה לה: "תראי, אנחנו מתפרנסים, אנחנו עובדים בבית המשפט הזה". אחרי הפרסום האמור טענה שקד כי המינוי של אורנשטיין היה החלטה משותפת שלה ושל נשיאת העליון דאז השופטת מרים נאור ז"ל, ונעשה משיקולים מקצועיים בלבד. בחקירה כעת משטרה מייחסת את הדיל הפלילי, כך לפי החשד, לנוה ולאורנשטיין ולא לשקד.
נוה הגיב בעבר על הפרסומים של ההקלטות שלו, כי "החומרים האלה הושגו בעבירה תוך הפרת צו איסור פרסום תלוי ועומד". גם בריאיון ביום ו' האחרון לגיא פלג בערוץ 12, דחה את הטענות כלפיו. עו"ד בעז בן צור, המייצג את נוה, ועורכי הדין ז'ק חן ויניב ואקי המייצגים את אורנשטיין, לא הגיבו אתמול לחשדות נגדם.
ראש לשכת עורכי הדין עו"ד עמית בכר אמר אתמול בתגובה לחקירת אורנשטיין ונוה כי "אין מקום לפשרות במאבק על טוהר המידות. לא בכדי לשכת עורכי הדין בישראל הוקיעה מתוכה נורמות פסולות של הטבות תמורת מינוי. התקופה הזו תמה, ונמשיך לפעול בשקיפות וניקיון כפיים כדי שהתנהגויות כאלה לא יחזרו לעולם".
מפעל הבורורות של אורנשטיין
אורנשטיין פרש מכס השיפוט כבר בסוף 2020, בגיל 64, שש שנים לפני מועד פרישתו וזאת תחת עננה כבדה על רקע חילופי ההודעות בינו לבין נוה, שהחלו כבר אז להתפרסם, והדיפו ריח בעייתי. מאז הוא משמש כבורר ומגשר מבוקש (ויקר) מאוד, מהמובילים בישראל, שעוסק בתיקי ענק – קריירה שפיתח ומאז פרוץ הפרשה בחודש מרץ, גם היא נמצאת במגננה. מאז חשיפת ההקלטות כמה צדדים המנהלים אצל אורנשטיין בוררויות ביקשו להשהות או לעכב את ההליך, כפי שנחשף בכמה פרסומים שונים ב"כלכליסט".
כך למשל הקבלן איציק תשובה (אחיין של יצחק תשובה בעל השליטה בדלק), שאורנשטיין מנהל בוררות בסכסוך בינו לבין שותף עסקי שלו לשעבר, שביקש מאורנשטיין לפסול את עצמו על רקע פרסום הפרשה וטענתו לאובדן חוסר אמון בשופט בדימוס. אורנשטיין דחה את הבקשה, ותשובה הגיש בקשה לפסילת אורנשטיין לבית המשפט. גם היהלומן דן גרטלר הגיש לאורנשטיין בקשה ערב פרסום פסק דינו בבוררות העתק מול האחים משה ומנדי גרטנר, שלא לפרסם את פסק הדין בצל הפרשה – בקשה שאורנשטיין דחה.
עוד חשפנו ב"כלכליסט" שגם גוף ציבורי – מפעל הפיס, הגיש לאורנשטיין בקשה לעיכוב בשלושה חודשים של הליכי בוררות בסכסוך מול עובדת בכירה לשעבר, בתביעה הקשורה לנזיקין ודיני עבודה. במקרה זה לא התבקשה פסילת הבורר, אלא רק השהיית ההליכים על רקע בדיקת המשטרה את הפרשה, ש"עלולות להיות לה השלכות על צדדים שלישיים, לרבות על כבוד הבורר" – ומחשש לבזבוז כספי ציבור ככל ולא ניתן יהיה להשלים את הבוררות עד תום.
יש לציין כי קיימת לאקונה בחוק הבוררות, שאינו מגביל כהונת בורר גם אם הוא חשוד בפלילים ואפילו אם הוא נאשם או מורשע. החוק רק קובע באופן אמורפי שבית המשפט יכול להעביר בורר מתפקידו אם "נתגלה שהבורר אינו ראוי לאמון בין הצדדים" – סוגיה גם שעלתה אתמול באחד הפאנלים בכנס באילת בנושא גישור ובוררות, שניהל עו"ד ד"ר גדעון פישר, יו"ר ועדת בוררות וגישור בלשכת עוה"ד.
בדיון בוועדת החוקה בכנסת שהתקיים לאחר פרוץ הפרשה, אמר היועץ המשפטי של הרשות השופטת, עו"ד ברק לייזר, בנוגע למינוי אורנשטיין על ידי שופטים בתיקי בוררות חדשים, כי לא ניתן להוציא לשופטים הנחיה גורפת ורשמית מאחר שאין זה בסמכות הנהלת בתי המשפט. עם זאת העיר לייזר, כי "אני נותן את הקרדיט לבתי המשפט, שמאז פרוץ הפרשה הם לא נותנים אישור שכזה למנות את אורנשטיין כבורר".
מטעם אורנשטיין נמסר בעבר ביחס לנושא הבוררויות, כי "אין כל עוררין על מקצועיותו ותפקודו הן כשופט, הן כנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב והן כבורר. השופט אורנשטיין הוביל פסיקות חדשניות ואמיצות בתחום הכלכלי והמסחרי, והוציא תחת ידיו שורה של הלכות עקרוניות ששינו את עולם הפירוקים והכינוסים. אורנשטיין ידוע כבעל מזג שיפוטי, סובלני, יעיל וקשוב, זכה לציונים גבוהים בכל משובי השופטים ונבחר לא אחת לאיש השנה בתחום המשפט. כנשיא בית המשפט המחוזי, הוא הקפיד להיות קשוב לציבור המתדיינים, לעורכי הדין, לציבור ולעמיתים. במסגרת פועלו, בין היתר, הוא קידם רפורמות ניהוליות משמעותיות שהביאו לשיפור המערכת עבור כלל הציבור בישראל״.
