פרשנות
הדחת היועמ"שית: התמרון של סולברג נתן לגיטימציה לציד המכשפות של שיקלי
המשנה לנשיא העליון ממשיך בסירובו לעצור את פיטורי היועמ"שית אבל במקביל מונע מהממשלה להוציא לפועל את ההדחה עד שזו תיבחן בבג"ץ. סולברג, בהחלטה אחת, מגלה שאפשר להיות גם שמרן וגם אקטיביסט
השופט נעם סולברג, המשנה לנשיא בית המשפט העליון, חזר אתמול על סירובו לבלום את הליך פיטורי היועצת המשפטית לממשלה. ושוב, הסיבה נלקחה מהחלטתו מתחילת בשבוע שעבר: ההליך לא הושלם. הפעם היה זה לאחר שהוועדה בראשות השר שיקלי, אחת הבדיחות הגרועות ביותר שיצאו תחת ידה של ממשלה נתניהו, קיבלה שלא במפתיע את עמדת שר המשפטים יריב לוין ש"קיימים חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה ובין היועץ המשפטי, היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל".
ועדת שיקלי היא סוג של בית דין שדה מהסוג שהיה שופט מכשפות בימי הביניים. אז היו קושרים לחשודה משקולת ומשליכים אותה לים. אם היתה שוקעת סימן שהיא מכשפה. אם היתה נחלצת וצפה, אז זו ההוכחה החותכת שהיא מכשפה והיו מוציאים אותה להורג. הוועדה מתייחסת לסירובה של בהרב־מיארה לייצג את עמדת הממשלה בבג"ץ "בקצב חסר מקבילות ביחסיהם של אף יועץ משפטי לממשלה בתולדות ישראל".
באמת? בישראל חיים עדיין שבעה יועצים משפטיים לממשלה לשעבר: אהרן ברק, יצחק זמיר, מיכאל בן יאיר, אליקים רובינשטיין, מני מזוז, יהודה וינשטיין ואביחי מנדלבליט. האם טרחה הוועדה להזמין אחד מהם כדי לבחון באמצעותו את תפקודה של בהרב־מיארה? כדי להבין באמצעותו את תפקיד היועמ"ש? נכון, אף אחד מהם לא רשם סירובי ייצוג כמוה, אבל אולי הם היו מסבירים לשיקלי וחבריו שהם היו עושים, פחות או יותר, את מה שעשתה היועצת כי פשוט אין ברירה מול ממשלה מופרעת ומתפרעת, ששמה כיעד להחריב את צביונה הדמוקרטי של המדינה, את השירות הציבורי ואת שלטון החוק.
הסיבה שאף יועץ לא הוזמן לוועדה היא אותה הסיבה לכישלון הממשלה למנות אחד מהם, ואף לא שר משפטים לשעבר, כחבר בוועדת איתור בראשות השופט בדימוס גרוניס, זו שהוסמכה בהחלטת ממשלה לקיים את השימוע ולהמליץ על הדחת היועצת. הכישלון הזה הניב את ועדת שיקלי בהרכב "הלב הפתוח והנפש החפצה" של בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר, גילה גמליאל ומיכאל מלכיאלי. בהחלטת הוועדה לא טרחו אפילו לכתוב את שמות חבריה כך שאין לדעת אם מלכיאלי מש"ס התפטר לפני או אחרי ההמלצה לפטר את היועצת. ואין לדעת אם יתייצב מחר לישיבה הנוספת שנקבעה לוועדה בכדי... ובכן אין לדעת בשביל מה. בשביל עוד תחנת סרק בתהליך בזוי שמתאמץ לשחק לפי פרוטוקול כלשהו נטול בסיס ויושרה. התוצאה בכל מקרה היא שממשלת מיעוט אמורה להדיח את היועצת המשפטית לממשלה.
הוועדה הזו היא בדיחה. היא שבירת כללי המשחק באמצע המשחק, היא בית דין שדה מהסוג הגרוע ביותר, "משפט ראווה" שעל תוצאתו לא היה נפתח ליין הימורים בשום מקום, אפילו לא בזירות קרבות תרנגולים באי באלי. סולברג יודע את כל זה ולמרות זאת הכשיר את ההליך. סולברג גם היה גם עוזרו הבכיר של אליקים רובינשטיין בהיותו יועמ"ש כך שהוא גם יודע דבר או שניים על הייעוץ המשפטי לממשלה. ובכל זאת, הוא מאפשר את ההדחה, לצד כרטיס צהוב שהוא מניף בפני הממשלה: "מובהר בזאת", כתב, "כי ככל שתחליט הממשלה על פיטורי היועצת המשפטית לממשלה, ההחלטה לא תיכנס לתוקף מיידי, על מנת שתינתן שהות מספקת לעריכת ביקורת שיפוטית".
לכאורה, יש סתירה בין שתי העמדות. סולברג מתמרן ביניהן כדי לדחות הכרעה מייסרת עבורו כשופט שמרן. מצד אחד, הוא מאפשר לממשלה להשלים את ההדחה. פעמיים סירב להוציא צו ביניים שיקפיא את התהליך, ומאותה סיבה: "המועד ההולם לבחינה שיפוטית של טענות העותרים לגופן הוא לאחר שתתקבל החלטה סופית אצל הרשות המוסמכת. הממשלה טרם קיבלה החלטה בנידון". מי יודע אולי הממשלה תשליך לפח את המלצת שיקלי. מצד שני הוא מזהיר, כגדול האקטיביסטים, את הממשלה שתעמוד לביקורת בג"ץ. אולי בגלל שההחלטה לא סבירה, אולי בגלל שהממשלה לא פעלה במסגרת סמכותה, אולי בגלל שלא שקלה כראוי את הראוי להישקל בהחלטה דרמטית כזו?
העותרים – התנועה לאיכות השלטון, מבצר הדמוקרטיה, וקבוצת כרמי גילון – מברכים על ההחלטה. "ההחלטה מבטיחה כי הממשלה לא תוכל להדיח במחטף את היועצת המשפטית מהרגע להרגע", אומר עו"ד יובל יועז. "החלטתו החשובה של העליון, מונעת נזק בלתי הפיך לשלטון החוק", מוסיפה עו"ד דפנה הולץ לכנר. "ככל שהממשלה ביקשה לבצע מחטף, הרי שהדבר לא ייצלח".
והטיימינג, מוסיף אירוניה. האצת פיטורי היועצת נעשית במקביל להתפטרות החרדים על רקע חוק ההשתמטות שבהרב־מיארה מובילה את ההתנגדות לו כאחד משלושת דגליה המרכזיים, לצד הפוליטיזציה הבן־גבירית של המשטרה והקרב על טוהר המינויים בשירות הציבורי. פיטוריה פוגשים ישירות שניים משלושת היעדים האלה, ורק מבליטים את צדקתה. וגם את חשיבותה ומשמעותה ההיסטורית דווקא בימים חשוכים אלה.
