ירידה של 10% בשכר תוך 4 שנים: ה"קנס" שנשים משלמות על גיל המעבר
אחרי ששילמו את "קנס האימהות", מגיע גיל המעבר ומגיש לנשים חשבון חדש: ירידה בשכר, שחיקה בביטחון העצמי והוצאות בריאות שמתנפחות לאלפי שקלים בחודש. כל זה מלווה בתחושה שהשעון הפיננסי מתקתק - שנגמר הזמן שלהן "לעשות כסף"
"פתאום משהו במוח ובגוף שלי השתנה. החדות שלי מפעם לפעם נעלמת, הזיכרון שלי בוגד בי, קשה לי לישון, במיוחד מחוץ לבית. קצב והיקף העבודה נהיו לי קשים. מצאתי את עצמי תוהה אם אני רוצה להוריד את היקף עבודה, ומה ההשפעה של זה על הכנסות העסק. חברה שלחה לי סרטון קומי על סימפטומים של גיל המעבר וזה פתאום היכה בי: זה כנראה מה שעובר עלי", כך מתארת ד"ר רותם בן חור, בעלים שותפה ב-BeMind – פיתוח מנהלים וייעוץ ארגוני את ההשפעה של גיל המעבר על העבודה ועל מצבה הפיננסי.
נשים נוספות מספרות סיפור דומה. "חוויתי מצבי רוח משתנים, וחוסר סבלנות שגרמו לי בעיקר לרצון להשתבלל. המחסור בשעות שינה בגלל התעוררויות אינסופיות בלילה פגע קשות בעירנות שלי וביכולת השירותיות שלי שכה נדרשת במקצוע שלי", אומרת ליאת ניר בלזר, "מעצבת בתים שמחים", העוסקת בשיפוצים קטנים ומעבירה הרצאות בנושאי עיצוב והשראה. "היה ברור שכל עניין השיווק וחוסר השירותיות שלי פגעו קשה בקשרים שלי עם ספקים ולקוחות קיימים ועתידיים וכן בעסקים שלי. המכירות ירדו משמעותית וההכנסות לא כיסו את ההוצאות. היה לי ברור שצריכה שינוי בעיקר מחשבתי ויצירתי".
לימור בנדל, יועצת זוגית ומינית, מספרת שכגרושה עם שלושה ילדים, מפרנסת יחידה ועצמאית, היא עסקה הרבה בכל מה שקשור לכספים וההפרשה לפנסיה. פתאום בגיל המעבר היא גילתה שההוצאות גדלות בשל טיפולים, רופאים מומחים בנושא ותוספים למיניהם. "רציתי להגדיל לעצמי את מקורות ההכנסה. בגיל 48, פרי מנופאוזה, אני חווה טלטלות רגשיות בשאלות מהותיות על החיים שלי בגיל הזה".
נחזור אליהן.
נשים מלכתחילה משתכרות פחות מגברים, גם כשכירות וגם כעצמאיות, אבל אז מגיע גיל המעבר ואחרי ששילמו כבר את 'מס' האמהות, נשים סופגות פגיעה כלכלית נוספת. מחקר שנערך באוניברסיטת סטנפורד במאי 2024 מצא שנשים אשר דיווחו על תסמינים הקשורים לגיל המעבר, כלומר פנו לטיפול בתסמינים אלה, חוו ירידה של 10% בממוצע בהכנסתן בתוך ארבע שנים מרגע הדיווח. ה'קנס' הזה מגיע בשנים קריטיות לצבירת הפנסיה, כשגיל הפרישה מתחיל להתקרב.
"ההסתכלות תמיד הייתה על התל"ג, על הפגיעה במדינה, העלות של גיל המעבר לכלכלה", אומרת יונית ורבר, יזמת, מרצה, סופרת בינ"ל ומנטורית לחופש כלכלי. "אבל מי שנפגעת ראשונה זו האישה. בשיא הקריירה, במקום שתהיה עלייה אקספוננציאלית בהכנסות, אנחנו רואות ירידה חדה. נשים נמנעות מליזום פרויקטים, עצמאיות מורידות מחירים כי 'לא נעים להן', ושכירות מוותרות על קידומים או תפקידי ניהול". ואכן הפגיעה במשק היא אדירה. נתונים שהוצגו בוועדת הבריאות בכנסת בדיון בנושא השלכות גיל המעבר על נשים ואיכות חייהן התמקדו בהשפעת השינויים על המשק כולו והראו כי העלות נאמדת בכ-5.6 מיליארד שקל בשנה. אבל ההשפעה האינדיבידואלית על נשים היא משמעותית לא פחות.
נקודת הפתיחה של נשים בשוק העבודה, בין אם הן שכירות או עצמאיות, היא פחות טובה משל גברים. פער השכר בין נשים לגברים בישראל עומד על 36%. המשמעות היא שעל כל שקל שמרוויח גבר אישה מרוויחה 64 אגורות, כך לפי נתונים של הלמ"ס שפורסמו ביולי האחרון. לפי משרד העבודה, למעלה ממחצית מהנשים מעל גיל 50 עוסקות בעשרה מקצועות בלבד שמאופיינים בשחיקה גבוהה אבל גם בשכר נמוך וביניהם טיפול, חינוך ומזכירות.
הירידה בהכנסות בגיל המעבר היא רק אחת מההשפעות הכלכליות על נשים בשנות ה-40-50 לחייהן, השפעות נוספות הן עלייה בהוצאות הקשורות לטיפול בתסמיני גיל המעבר, וכן השפעות על ניהול הכספים וההשקעות. ורבר מדברת גם על "שעון הפיננסי" – החרדה מכך ש'נגמר הזמן לעשות כסף' אשר עלולה להיות משתקת ולגרום להימנעות ממקבלת החלטות השקעה או מציאת אפיקי הכנסה.
הסיפור הוא הרבה להיעדרות מהעבודה. חלק מתסמיני גיל המעבר מובילים לירידה בביצועים, להימנעות מהגשת מועמדות לקידום והורדת מחירים כאשר מדובר בעצמאיות. "האישה שסובלת מתסמיני גיל המעבר נמנעת מלגשת לקידומים כי היא חוששת שהיא לא תצליח להתמודד. נשים עצמאיות פתאום מתחילות להוריד מחירים, לא נעים להן לגבות, הן נמנעות מליזום פרוייקטים חדשים. הירידה של האסטרוגן פוגעת בתפיסת הערך העצמי שלנו וזה מה שמוביל לכך שהן נמנעות ממשא ומתן על כסף", אומרת ורבר.
היא מעודדת נשים בגיל המעבר למצוא את הנכסים, הידע והניסיון שצברו לאורך השנים ולהפוך אותם למקורות הכנסה חדשים שלא תלויים רק בשעות העבודה שלהן. והיא מדברת מניסיון. היא מספרת כי חוותה סימפטומים כמו גלי חום, בלבול, מחשבות על משמעות וקול פנימי שגרם לה לפקפק בעשייה המקצועית שלה. היא מהנדסת מערכות מידע ובעלת תואר שני בניהול מידע מהטכניון ובמשך עשור עבדה באקדמיה כמרצה ומנהלת פרוייקטים. את ההבנה שהייעוד שלה הוא לעבוד עם אנשים ולא עם מחשבים היא קיבלה אחרי שהתאלמנה "בגיל 25 ויומיים", כאשר בעלה נהרג בתאונת עבודה. העסק שלה התחיל כאשר כתבה את הספר "העלמה נה והבור" על ההתמודדות שלה עם האובדן. הספר הפך לסדנאות שהפכו להרצאות והחלה לעסוק בליווי אנשים בתהליכי שינוי וצמיחה.
"כשאני לא מצליחה לישון - אני עושה קניות ב-Temu"
לצד הירידה בהכנסות, נשים מתמודדות עם עלייה בהוצאות על הטיפול בתסמיני גיל המעבר: ביקורים אצל רופאים פרטיים, כאשר כל ביקור אצל רופא המתמחה בגיל המעבר יכול להגיע ל-1,500-2,000 שקל; בדיקות, תוספים, הורמונים, תוכנית כושר ותזונה מותאמות ועוד. אבל זה לא נגמר בהוצאות על בריאות. ישנן גם הוצאות הקשורות באופן עקיף יותר לשינויים הורמונליים. ורבר מספרת שמשתתפת בסדנה שלה עבור נשים בגיל המעבר אמרה לה "מה נראה לך שאני עושה בשלוש לפנות בוקר כשאני מתעוררת? אני גולשת ועושה קניות ב-Temu". ההוצאות האלה מצטברות לאלפי שקלים ושוויו של השוק העולמי למוצרי גיל המעבר מוערך ב-15.4 מיליארד דולר כאשר ההערכה היא שהוא יזנק ל-24.4 מיליארד דולר עד 2030.
כוכבות בינלאומיות כמו גווינת' פלטרו, מישל אובמה, וג'ניפר אניסטון החלו לדבר באופן גלוי על תסמיני גיל המעבר והבינו את הפוטנציאל העסקי. גווינת' פלטרו מדברת בפתיחות על גלי החום והירידה בחשק המיני, ומקדמת במקביל מוצרים לטיפול בתסמינים דרך אימפריית ה-GOOP שלה. מישל אובמה שיתפה בפודקאסט שלה על התחושה ש"מישהו הכניס תנור לגוף שלה" והדליק אותו על המקסימום בזמן אירוע רשמי, וג'ניפר אניסטון, שדיברה בראיון למגזין Hello! על השינויים הגופניים, משמשת כפרזנטורית של תוכנית הכושר Pvolve, שקמפיין הדגל שלה מתמקד בנשים בגיל המעבר.
הגורם השלישי שמשפיע על כיסן של נשים בגיל המעבר הוא הערפל המוחי שזולג גם לניהול הפיננסים. "הרבה פעמים בגלל הכובד והעייפות, נשים פתאום מפסיקות לעקוב אחרי חשבונות הבנק או משאירות הכול בידיים של בן הזוג", אומרת ורבר. "הבעיה היא שבגיל הזה סטטיסטית יש גם עלייה בשיעור הגירושים. נשים מוצאות את עצמן לראשונה נדרשות לנהל את הכסף דווקא בנקודת השפל האנרגטית שלהן, כשהן בחרדות שהזמן אוזל".
והגורם הרביעי המשפיע על מצבן הפיננסי הוא "השעון הפיננסי", שכאמור, גורם לתחושה שנגמר הזמן, לפחד מסיכונים, חרדות כלכליות ותקיעות. "מתחיל לתקתק לנו בראש כמו טיימר כזה שאומר "הזמן שלך לייצר כסף עומד להיגמר". נשים מתחילות לחשוב מחשבות כמו "אני לא רלוונטית בשוק העבודה", או שהן שבגילן כבר מסוכן מדי להשקיע. "הן מפחדות שלא יהיה להן מספיק כסף לעתיד אבל ם מפחדות להסתכל כמה כסף יש להן בפנסיה ואם זה יספיק להן או לא - אז הן תקועות כי מצד אחד הן לא יודעות ומצד שני הן מפחדות", היא אומרת.
לעשות פיבוט דווקא בגיל המעבר
גיל המעבר הוא לא רק תסמינים וקושי. הוא גם הגיל שבו נשים כבר צברו ניסיון, כבר יודעות טוב יותר לזהות מהן החוזקות שלהן, מה הן אוהבות לעשות ויש להן פחות צורך לרצות אחרים - ואפשר למנף את זה כדי ליצור מקורות הכנסה ולעשות סדר פיננסי במקום להיכנע לסטטיסטיקה.
כך, ד"ר רותם בן חור, שהבינה שהנסיעות הפיזיות והלילות מחוץ לבית שוחקים אותה, ביצעה פיבוט טכנולוגי. "הבנתי שיש אופציה גם לשמור על הכנסות גבוהות וגם לתת לגוף שלי את המענה הדרוש לו והחלטתי לפתח אפליקציה מבוססת AI שתלווה מנהלים בארגונים בזמן שהם מטמיעים את החומר בתוכניות פיתוח המנהלים שלנו", היא אומרת. המהלך הזה נועד לאפשר לה להמשיך להציע את השירות שלה לארגונים בלי שהנוכחות הפיזית שלה תהיה מחוייבת לאורך כל התהליך.
ניר בלזר, המעצבת שחשה שחיקה, שינתה את אופי השירות. היא הבינה שסידור ארונות ובתים הוא משהו שלא מרגיש לה כמו עבודה, מסב לה סיפוק ובמקביל מביא ערך לצד השני. היא החלה לסדר בתים מה שמאפשר לה גם להביא את הידע העיצובי שלה לידי ביטוי. "ההכנסה לא רעה בכלל ושני הצדדים מרוצים", היא אומרת.
לימור בנדל, היועצת הזוגית והמינית, חיברה בין המומחיות שלה בטיפול מיני לבין אהבתה לבישול, ויצרה ספר מתכונים ומדריך תזונתי ייעודי המתמקד במזונות מעוררי חשק לנשים בגיל המעבר.
"לא צריך להיות גאון הדור בכספים, אבל כן צריך לאמץ 'שגרת טיפוח כלכלית'", אומרת ורבר. "כמו שבגיל 50 את מבינה שקרם פנים זה כבר לא 'Nice to have' אלא חובה, כך גם ההתנהלות הפיננסית. להישאר עם עיניים על המספרים, לייצר קרן חירום מוגדלת שנותנת שקט נפשי, ולהבין שהזמן לא נגמר. נשים היום חיות עשורים קדימה, וזה בדיוק הזמן לתת לכסף ולנכסים שצברנו להתחיל לעבוד עבורנו".
