דו"ח המבקר
המדינה מעסיקה 2,400 פסיכולוגים חינוכיים, הצורך הוא יותר מכפול
דו"ח המבקר מגלה שבתקופה שבה המצוקות הנפשיות של התלמידים בשיאן, זמן ההמתנה למפגש ראשון של תלמיד עם פסיכולוג חינוכי הוא כחודשיים בממוצע. הסיבה: התקן של אלף תלמידים לפסיכולוג לא עודכן כבר 35 שנה ובכל מקרה רק כ-70% מהתקנים מאוישים. הדו"ח מתייחס גם להתרחבות הדרמטית של מעגל בני הנוער בסיכון ולהזנחת הטיפול באלימות במשפחה
קרוב לשנתיים אחרי שמחדל הפסיכולוגיה הציבורית התנפץ במלוא חומרתו ב-7.10, מגלה דו"ח מבקר המדינה כי בתקופה שבה במצוקות הנפשיות של התלמידים בשיאן, בשירות הפסיכולוגי החינוכי (שפ"ח) חסרים 1,000 פסיכולוגים יחסית לתקן. אבל מדובר בתקן בן 35 שנים שכל קשר בינו לבין המציאות העכשווית מקרי בהחלט. על פי הערכת מנהלי השפ"חים דרושה תוספת של 2,600 פסיכולוגים, יותר מכפול ממה שיש.
התוצאה היא שהשפ"חים מטפלים רק בבני 5-15 ופוטרים עצמם מלטפל בבני 0-4 ו-16-18. זאת, למרות החשיבות רבה של איתור ואבחון בעיות בינקות והמצוקות הקשות בגיל ההתבגרות. כך עולה מהפרק על השירות הפסיכולוגי החינוכי בדו"ח מבקר המדינה על השלטון המקומי המתפרסם היום.
התקן של משרד החינוך לפסיכולוגים חינוכיים, שאין שום הפרזה בתיאורו כלעג לרש, נקבע לפני יותר מ-35 שנה ומאז לא עודכן. הוא עומד על פסיכולוג חינוכי אחד לכל אלף תלמידים בכיתות ב-י"ב, פסיכולוג ל-500 ילדי גן וכיתות א' ופסיכולוג ל-300 ילדי חינוך מיוחד. התוצאה היא שיש היום 3,400 תקני פסיכולוגים בלבד. אלא שבפועל מאוישים רק כ-2,400 תקנים שהם 73%. הדבר נובע בעיקר מתנאי השכר הגרועים ומהעיכוב של שנים בהסכמה על הסכם שכר חדש שנחתם רק במרץ האחרון, תוך התעלמות מהצורך הדוחק.
מנהלי השפ"חים מעריכים שדרושה תוספת של 47% על התקינה כלומר תוספת של 1,600 תקני פסיכולוגים ל-3,400 התקנים קיימים, כלומר בסך הכל דרושה תוספת של 2,600 למצבת הפסיכולוגים הקיימת, יותר מפי שתיים. זמן ההמתנה הממוצע למפגש ראשוני עם פסיכולוג עומד על 55 יום, שזה נצח במונחי בעיות של ילדים ונערים. מבקר המדיה מתניהו אנגלמן קובע ש"זמן ההמתנה איננו מתקבל על הדעת".
היקף הפעילות גדל, התקן לא מתעדכן
המבקר מציין ש"למרות שמשרד החינוך היה מודע כבר בשנת 2010 לגידול בהיקף עבודתם של הפסיכולוגים החינוכיים ולפערים העולים בין מספר המשרות שבתקן הקיים לצרכים בפועל, ולמרות הגידול שחל בשנים האחרונות בצריכת שירותים פסיכולוגיים, משרד החינוך לא עדכן את מפתח התקינה יותר מ-35 שנים".
בינתיים הצרכים לא מפסיקים לגדול. הפסיכולוגים החינוכיים משתתפים בוועדות השמה לחינוך מיוחד. בעקבות חוק החינוך המיוחד החדש מספר הדיונים גדל מ-105.5 אלף ב-2017 ל-224 אלף, ב-2023 תוספת של 112%, "הדבר מעצים את תחושת השחיקה עלול לשמש זרז עבור הפסיכולוגים לעזיבת השירות הציבורי ולהוביל לפגיעה במענים לתלמידים", כותב המבקר.
שני גורמים נוספים לעלייה בהיקף הפעילות הם כמובן משבר הקורונה והמלחמה. ב-2021 שנת היציאה מהקורונה חל גידול של 122% במספר ההתערבויות שנדרשו פסיכולוגים חינוכיים לעשות בשל מצוקה אובדנית של תלמידים. בין אוקטובר 2023 לינואר 2024 דיווחו יותר מחצי מהתלמידים שהם חווים סימפטומים פסיכוסומטיים מדי יום.
העומס יכול היה להיות הרבה יותר גדול. 61.4% מכלל ההורים לילדים עם קשיים חברתיים או לימודיים דיווחו בסקר שערך המבקר כי לא פנו לשפ"ח. הסיבה העיקרית (44.6%) לאי-הפנייה לשפ"ח הייתה אי-הכרה של שירותיו .62% מההורים הערבים שדיווחו על קשיים רגשיים של ילדיהם ו-54% מהחרדים אינם מכירים את השירות הפסיכולוגי החינוכי.
מי שמגיע לשפ"חים עלול למצוא עצמו במתקנים שהם חרפה. בשפ"חים של עיריות אשקלון, טבריה, טייבה ונתניה ושל המועצה האזורית אשכול קיימים מפגעי תחזוקה ובהם סדקים וטיח מתפורר, רהיטים שריפודם קרוע ובעיות רטיבות. בשפ"חים של עיריות אשקלון, טבריה וטייבה ושל המועצה האזורית אשכול קיימים ליקויי בטיחות ובכלל זה ארונות חשמל חשופים, שקעי חשמל שבורים וחוטי חשמל חשופים שהם בגדר סכנה לעובדי השפ"ח ולמבקרים בו.
המבקר מציין את האומדן שהכין מכון היעוץ האסטרטגי רציונל שלפיו הנטל על כלכלת ישראל הנובע מאי-היכולת של הציבור הרחב לקבל טיפול פסיכולוגי ציבורי מקצועי, זמין ונגיש למצוקה נפשית עומד על 51 - 61 מיליארד שקל לשנה. זאת בשל פגיעה בקריירה, היפלטות משוק העבודה, אי מיצוי פוטנציאל, היעדרויות מעבודה, אשפוזים ועבריינות.
כמה נערים בסיכון יש? למדינה לא ממש אכפת
דו"ח המבקר מגלה שמספר בני הנוער המצויים על רצף הסיכון, הסכנה והניתוק בישראל אינו ידוע. 16 שנים עברו ממועד המיפוי האחרון של הילדים ובני הנוער בסיכון (שנת 2009), וגם מיפוי זה בוצע בכ-70% מהרשויות המקומיות בלבד. לפי ההערכות, פחות ממחצית מבני הנוער בסיכון מוכרים לשירותי הרווחה. כמובן חומרת הבעיה גדולה במיוחד לאחר המלחמה והפינויים שהרחיבו דרמטית את מעגל בני הנוער בסיכון.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קובע ש"לא ניתן להסכין למצב שבו רבים מבני הנוער הנמצאים על רצף הסיכון - וברשויות מקומיות מסוימות אף רובם - אינם מוכרים כלל לרשויות המקומיות. על משרד הרווחה והרשויות המקומיות לפעול לאיתור יזום של נוער בסיכון". 67% ממנהלי המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות שהשיבו על השאלון שהכין משרד מבקר המדינה דיווחו כי חלה עלייה במספר בני הנוער בסיכון במהלך מלחמת חרבות ברזל.
במקביל חלה בשנים האחרונות ירידה דרמטית בהיקף המסגרות המטפלות בקהילה בנוער בסיכון. במחוז הדרום לא פעלו כלל מסגרות מפת"ן ב-2023. מדובר במסגרת טיפולית חינוכית לנוער בסיכון שמעניקה הכשרה טכנולוגית, מספר בני הנוער שמשתתפים במפת"ן, פחת ב-52% מ-1,022 ב-2016 ל-491 ב-2023 ולא פותח מענה חלופי. המבקר משער שהדבר מעיד על פניה של מחלקות הרווחה לפתרון הקל של הוצאה למוסד סגור על פני מתן עדיפות לפתרון בקהילה.
רק 1 מ-8 מקרי אלימות חמורה בין בני זוג בטיפול
רק 11.6% מהגברים והנשים הסובלים מאלימות גופנית חמורה במשפחה מוכרים למחלקות לשירותים חברתיים, ומטופלים בשל האלימות רק אחד מכל שמונה. דו"ח מבקר המדינה מגלה שהנתון החמור הזה עולה מסקר המעקב של המבקר בנושא הטיפול באלימות במשפחה.
על פי הסקר הלאומי לאמידת הקף תופעת האלימות, כ-576,000 נשים או גברים בגילי 18-65 חוו אלימות, גופנית או לא גופנית במשפחה ב-2024. כ-25% מהם (כ-146,000 נשים וגברים) חוו אלימות גופנית חמורה. אבל כ-17,000 בלבד נשים וגברים בגילי 15 ומעלה היו רשומים במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות כזקוקים לטיפול בתחום האלימות במשפחה. זאת לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לשנת 2023. רק 2881 גברים מטופלים במרכזים למניעת אלימות במשפחה. אחת הסיבות לפער העצום בים הנתונים היא שלא הושלמה הקמת המערכת הממוחשבת המרכזית לניהול המאבק באלימות במשפחה.
ממשרד החינוך נמסר כי הוא "רואה בדו"ח מבקר המדינה כלי חשוב להעמקת השירות ולשיפור המענה הרגשי לתלמידים – במיוחד על רקע רצף משברים - ממשבר הקורונה ועד למלחמת חרבות ברזל. מאז כניסתו של השר יואב קיש לתפקיד בינואר 2023, הוביל המשרד מהלכים נרחבים לחיזוק מערך השפ"ח: הקצאה שנתית של תקני הפסיכולוגים, מענקים חד פעמיים לפסיכולוגים העובדים בשפ"ח, חתימת הסכם שכר חדש, והרחבת מסלולי ההתמחות וההכשרה המקצועית. ניתנים מענקים למומחים לצורך שימור כוח אדם וגיוס כוח אדם מקצועי ובכיר בשירות הציבורי".
