יום האישה: השוויון נעצר בדלת הדירקטוריון וההנהלה
הירידה בייצוג של נשים בדרג הבכיר בחברות ממשלתיות, ואי השוויון המשמעותי בדרג הבכיר במגזר הפרטי ובשירות המדינה, מעידים כי קידום השוויון בין נשים לגברים בצמרת המשק הישראלי אינו מתקדם בקצב ראוי, ובמקרים רבים אף נסוג
בשנים האחרונות גובר במשק הישראלי השיח על ממשל תאגידי תקין ועל עמידה בסטנדרטים בינלאומיים של ESG. סטנדרטים אלה הפכו לאמת מידה מקובלת בכלכלה הגלובלית, וחברות בישראל ובעולם נבחנות כיום לא רק לפי ביצועיהן הפיננסיים, אלא גם לפי מדדים סביבתיים, חברתיים ותאגידיים, ובהם הרכב הדירקטוריון, מדיניות גיוון מגדרי ואיכות הממשל התאגידי. שיקולים אלה מהווים כיום מרכיב מהותי במערך קבלת ההחלטות של חברות, משקיעים מוסדיים, קרנות בינלאומיות ותאגידים בנקאיים.
על רקע מגמה זו ניתן היה לצפות לגידול עקבי בייצוג נשים במוקדי קבלת ההחלטות. ואולם בחינה של הנתונים בשנים האחרונות מלמדת כי בצמרת הכלכלה בישראל ובמשק הישראלי בכלל, הפער בין ההצהרות למציאות נותר משמעותי, וכי ככל שעולים בדרגי הניהול הבכירים, שיעור הייצוג הנשי פוחת באופן מובהק.
לפי מדד המגדר לשנת 2025 של מכון ון ליר בירושלים ("מדד המגדר"), חלה ירידה של 6% ברמת השוויון המגדרי בישראל, כאשר הפער המגדרי העמוק מיוחס לעוצמה פוליטית וכלכלית. ממצאי מדד המגדר מחזקים את המגמה של השנים האחרונות, שלפיה קידום השוויון בין נשים לגברים ברוב התחומים נבלם, ובמקרים רבים מדי אף נסוג; הנתונים בצמרת המשק הישראלי משקפים זאת היטב.
הנסיגה הבולטת ביותר מתרחשת בחברות הממשלתיות, שם ייצוג הנשים בדירקטוריונים ירד מ 47% בשנת 2015 לכ- 36% בשנת 2025 (בהתאם למדד המגדר), וזאת חרף החובה החוקית לייצוג הולם. יתרה מכך, בשנת 2025 כמעט שליש מהחברות הממשלתיות פעלו ללא אישה כלל בדירקטוריון במינוי ממשלתי, נתון חמור המעיד על הדרה שיטתית של נשים ממוקדי השפעה כלכליים וניהוליים בחברות הממשלתיות.
גם בשירות המדינה ניכרת תופעה של הדרת נשים בדרגים הבכירים. בדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (מנובמבר האחרון) צוין, כי בחינת ייצוג הנשים לפי מגדרי התפקידים מלמדת, כי אף שנשים מהוות 64% מכלל עובדי שירות המדינה (נכון לשנת 2024), חלקן היחסי פוחת באופן עקבי ככל שעולים במבנה ההיררכי במשרות הבכירות ביותר בשירות המדינה. ברמה הגבוהה בדרג הבכיר (רמה 130) עומד שיעורן על 9% בלבד (נכון לשנת 2024).
זאת ועוד, בבג"ץ שדולת הנשים בישראל משנת 2025 נקבע כי הממשלה לא עמדה בחובתה לייצוג הולם של נשים, ובית המשפט הורה לה לגבש הנחיות ליישום החובה. חרף זאת, וחרף ההנחיות שפרסמה נציבות שירות המדינה בעניין זה, אנו עדים לכשל מתמשך ביישום חובת הייצוג ההולם בשירות המדינה, ונשים ממשיכות להיות מודרות מתפקידי מפתח.
במגזר הפרטי התמונה דומה והוא מאופיין ברובו בתת ייצוג של נשים בתפקידי הנהגה וניהול בכירים. לפי מדד המגדר, שיעור המנכ"ליות במשק עמד בשנת 2023 על 18% בלבד, לעומת 14% בשנת 2003 (עלייה מתונה מדי של ארבע נקודות אחוז בשני עשורים) ובקרב החברות הציבוריות במדד ת"א 125 נרשמה עלייה מסוימת בייצוג נשים בדירקטוריונים, מ 24% בשנת 2020 ל 29% בשנת 2024. בנוסף, בהתאם למסמך שפרסם בית ההשקעות IBI, בשנת 2025 מספר המנכ"ליות בחברות הציבוריות עמד על 6% בלבד. נתונים אלה מלמדים כי עמדות הניהול וההשפעה במגזר הפרטי העסקי בכלל ובחברות הציבוריות בפרט עדיין מאוישות ברובן בידי גברים, וכי השוויון עוד רחוק מאוד.
הנתונים אינם מותירים מקום לספק: השוויון המגדרי בצמרת המשק והכלכלה אינו מתקדם בקצב הראוי, וחמור מכך, בחלק מהזירות הוא אף נסוג, וזאת על אף היות הייצוג ההולם מרכיב מרכזי במוקדי קבלת החלטות, המהווה תנאי לאיכות ניהול, לשיח מגוון ולמערכת כלכלית מאוזנת.
מה שנתפס פעם בעיקר כשאלה של צדק חברתי, הוא היום גם שאלה כלכלית בוערת. מחקרים רבים מצביעים על כך שגיוון בהנהגה משפר את איכות קבלת ההחלטות, מחזק את הממשל התאגידי ומגדיל את התשואה לבעלי המניות. חברות שלא יפנימו כבר היום את חשיבות הייצוג ההולם, עלולות לגלות כי השוק, המשקיעים והציבור מתמחרים גם את הרכב ההנהגה התאגידית, וכי אי שוויון מתמשך עלול לפגוע גם בשורת הרווח.
השינוי לא יתרחש מאליו. הוא מחייב בנוסף לחקיקה מתאימה גם מנגנוני אכיפה אפקטיביים, מדיניות עקבית ושקופה, ומחויבות ניהולית אמיתית, מצד מקבלי ההחלטות - בממשלה, בחברות הממשלתיות ובמגזר הפרטי כאחד. לא מדובר בוויכוח אידאולוגי, אלא בצורך כלכלי וניהולי ברור. יתרה מכך – כוח ציבורי ממוקד הוכח כגורם מניע לשינוי, והוא נדרש גם כאן.
ייצוג נשי הולם אינו בגדר "nice to have" או תוספת רצויה, אלא סטנדרט נורמטיבי וכלכלי בסיסי והאחריות לוודא שהוא יתממש, מוטלת על כל אחת ואחד מאיתנו.
מאת עו"ד שרון דרורי-ויצ'לבסקי שותפה במחלקת בנקאות ומימון ובמחלקת תאגידים ושוק ההון במשרד וקסלר ברגמן ושות'
d&b – לדעת להחליט
