סגור
הפגנת ה מורים
הפגנת מורות לשיפור שכרן בחודש אוגוסט אשתקד (צילום: אלכס קולומויסקי)

ניתוח
תוספת שעות? הבעיה היא שיש דור שלם של אנשים שלא רוצים להיות מורים

תוספת שעת העבודה, שעליה הוסכם בין ארגון המורים לאוצר, תעניק למשרד החינוך שנת חסד נוספת במאבק במחסור במורים, אבל הנתונים מוכיחים שהוא יילך ויחריף בשנים הבאות. המומחים מגלים שזו תופעה כלל עולמית. האם נידרש למצוא תחליפים למורים?

הבשורות הרעות הן שלפי הנתונים מהמכללות האקדמיות לחינוך המחסור במורים רק יילך ויחריף. הבשורות הגרועות הן שזו תופעה עולמית שספק אם ניתן לפתור באמצעות תוספות שכר. הפתרונות יצטרכו לכלול גם שימוש הולך וגובר בלימודים מקוונים, למידה עצמית ומדריכים שאינם מורים.
בישראל מאוד אוהבים להשוות את מערכת החינוך הישראלית לנושאת מטוסים שקשה לסובב אותה. השאלה היא כמה זמן ייקח לה להתאים את עצמה לדור (כמעט) שלם של אנשים שלא רוצים להיות מורים.
אחד הדברים העיקריים שאפשרו את ההסכם בין ארגון המורים העל יסודיים לאוצר ביום חמישי היה הסכמת המורים לתוספת שעה שבועית בכיתה, שהמשמעות שלה היא חיסכון של 2,000 משרות. מ"מ מנכ"ל משרד החינוך מאיר שמעוני אמר לאחרונה שהשנה עוד יצליח המשרד להכיל את המחסור אבל בשנה הבאה יהיה צריך לחשוב על פתרונות חדשים. יכול להיות שהמשרד קיבל דחיית קץ של שנה נוספת.
על איזה פתרונות דיבר שמעוני? אפשר להניח שהכוונה היא או להכנסת מדריכים או מרצים שאינם מורים, לשימוש נרחב בהוראה מקוונת או לשניהם. הכלה של המחסור פירושה הורדה של רמת החינוך וההוראה, אם באמצעות הכנסת אנשים לא מתאימים ואם באמצעות הסבה של מורים למקצועות שאינם שולטים בהם.

דרישות: דופק

יש מעט משפטים נפוצים היום במערכת החינוך כמו "כל מה שצריך היום כדי להיות מורה זה דופק".
הנתונים על עתיד הביקוש למקצוע ברורים, והם מלמדים שהמחסור רק ילך ויחריף. אפשר לראות את זה בירידה המתמדת במספר בוגרי מסלולי ההכשרה להוראה. על פי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מספר בוגרי המסלולים להוראה ירד מ־11,400 ב־2018 ל־9,750 ב־2021, כלומר 14% פחות. הירידות הגדולות באמת של קרוב לרבע הן במסלולים של אקדמאים שעושים תעודת הוראה אחר סיום התואר ועובדים אקדמאים שעושים הסבה מקצועית.
לכאורה אפשר היה להתנחם בנתון שלפיו הירידה בהיקף הבוגרים של המכללות האקדמיות לחינך נמוכה יותר — 7.5%. אלא ששם האסון צפוי בעוד כמה שנים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חלה ירידה של 15% בכמות הנרשמים למכללות האקדמיות לחינוך מ־7,500 ב־2021 ל־5,600 ב־2022. נכון גם בשאר המוסדות להשכלה גבוהה היתה באותה שנה ירידה בגלל היציאה ממשבר הקורונה, אבל של 9% בלבד. במילים אחרות, כשמחזור 2022 יסיים ללמוד בעוד שלוש שנים המצב יהיה הרבה יותר גרוע.
יו"ר פורום נשיאי המכללות האקדמיות לחינוך ונשיא המכללה הדתית האקדמית לחינוך חמדת הדרום פרופ' חיים שקד אומר ש"המחסור הולך ומחמיר". כיוון שהמחסור מתחיל כבר בסטודנטים להוראה שקד מדגיש "שגם אם נעשה את כל הדברים הנכונים זה לא ייפתר בשנים הקרובות". הוא מציין שאחת הסיבות למחסור שקיים גם בציבור הדתי לאומי היא שלנשים משכילות יש היום הרבה יותר אפשרויות תעסוקה, כמו משפטים, רפואה וכמובן הייטק.
בכל שנה משרד החינוך עושה מאמץ ומצליח לאייש את רוב התקנים הפנויים. דווקא בכך הוא גורם לעיוותים כמו מורים פחות טובים, מורים שמלמדים מקצועות שלא הוכשרו להם ומורים שמחנכים שתי כיתות. ממילא הנתונים לא מלמדים אותנו כמעט דבר על המחסור במורים טובים. הם גם אינם מפרידים בין מחוזות וערים למרות שהמחסור גדול בהרבה במחוזות תל אביב והמרכז.
שרת החינוך לשעבר ונשיאת המכללה האקדמית לחינוך בית ברל יולי תמיר אומרת ש"בכל העולם יש ירידה של עד 30% בפנייה להוראה. אנשים לא רוצים להיות מורים. לא יהיו מספיק מורים בעולם, בטח לא בישראל שבה נולדים יותר ילדים". לדבריה הפתרון הוא "לחשוב מחוץ לקופסה ולהבין שבבית ספר יהיו הרבה גורמים חינוכיים שלא כולם מורים".
פרופ אלן גולדרינג מאוניבסיטת ואננדרבילט בנאשוויל טנסי נחשבת לחוקרת מובילה של המחסור במורים. היא מספרת שמספר המורים שהוסמכו בארצות הברית צנח בשליש מ־325 אלף ב־2005 ל־215 אלף ב־2020. בראיון לפודקאסט "תו חינוך" של מרכז מופ"ת הסבירה גודלרינג בתחילת החודש ש"כולנו חושבים שזו תופעה מקומית, אבל זו תופעה עולמית ולכולם יש אותם אתגרים". לדבריה, זה נובע גם מירידה בביקוש למקצוע אבל גם מנטישה שלו.
1 צפייה בגלריה
מימין יולי תמיר חיים שקד
מימין יולי תמיר חיים שקד
שרת החינוך לשעבר יולי תמיר ויו"ר פורום נשיאי המכללות האקדמיות לחינוך חיים שקד. שקד: "המחסור לא ייפתר בשנים הקרובות"
(צילום: אוראל כהן מעיין ויובל צלמים)
היא מדגישה שיש מדינות שהמחסור בהן הורגש כבר ב־2010. לדבריה, זה לא קרה בגלל משבר הקורונה. "בקורונה פשוט המורים שעזבו נהיו יותר קולניים".
שקד סבור שלמרות הכל אין מנוס מלעשות כל מאמץ להעלות חזרה את כוח המשיכה של ההוראה. "נכון שזו מגמה עולמית אבל רואים גם שיש צעדים שמדינות יכולות לעשות". לדבריו מעבר להעלאת השכר, צריך לשפר את סביבת העבודה של המורים למשל התנאים בחדר המורים, וכן להפחית מאוד את הבירוקרטיה בה נתקלים המורים בנושא השיבוץ ותנאי השכר.