מבחן רכב
ג'ילי EX5: רכב כביש-שטח חשמלי ב-162 אלף שקל עם שדרוג משמעותי
ג'ילי ג'יאומטרי C היה סוס עבודה ולהיט מכירות בישראל; כעת היצרנית הסינית מציגה את ה־EX5, רכב כביש־שטח חשמלי משופר, שלא דומה כמעט בכלום לגרסה הקודמת; הוא אמנם מרווח, חסכוני ועם טעינה מהירה, אבל גם סובל מהבעיות של מתחריו וייתקל בתחרות קשה בשוק
עם כל הכבוד ל־BYD, לשוק הרכב הישראלי היתה מלכת מכירות סינית לפני שמישהו ידע מה זה BUILD YOUR DREAMS – שמה הוא ג'ילי ג'יאומטרי C. בישראל היא הפכה ללהיט ובצדק: מדובר במכונית החשמלית הסינית הראשונה שהגיעה לארץ כשהיא יכולה לנסוע, ברוב הגרסאות, מעל 300 קילומטר בין טעינות. סוס עבודה על אמת. הבעיה עם ג'ילי היא ההיצע, או היעדרו: יש לה בישראל דגם אחד. הציבור בישראל עבר גם הוא סוג של שדרוג: מחיפוש אחר מכונית חשמלית סינית עממית, החל לחפש מסך גדול וגימיקים מטופשים, ואז ג'יאומטרי C החלה לרדת במכירות, מן הסתם גם בגלל כניסתה של BYD לישראל.
כעת, קבלו את EX5, רכב כביש־שטח חשמלי, סיני, ג'ילי – שבינו ובין ג'יאומרי C אין כמעט שום דבר במשותף, אולי פרט לסמל מקדימה. ג'ילי EX5 שלנו הוא הדגם הבסיסי ביותר, כלומר אין לו למשל פתיחה חשמלית לתא המטען. אבל יש לו יתרון: הוא עולה 162 אלף שקל, מחיר שבישראל אמור להיות אטרקטיבי.
במבט חיצוני: EX5 הרבה יותר נאה מהדגם שהוא מחליף, אם אפשר לומר שהוא מחליף אותו: הוא גבוה, רחב יותר, וגם הרבה יותר דומה לכל סינית שיורדת בימים אלה מהאוניה. מחמאה זה לא, זה יישור קו. בפנים מדובר ברכב שהרבה יותר "מיישר קו" עם מה שמוכר מהמתחרים. ראשית איכות החומרים: בחלק התחתון של תא הנוסעים, ניכר שבג'ילי יכלו להקפיד יותר על איכות ההרכבה וגם על איכות הפלסטיק. בחלק העליון המצב הרבה יותר טוב, וה־EX5 מיישר קו עם דגמים כמו אטו 3 של BYD. השליטה בחלונות למרבה המזל ידנית ולא דרך המסך. גם השליטה בכיוון המראות. ההגה קטן ונעים, אבל הוא לא יוצא מספיק החוצה ולא יורד מספיק למטה. מושב הנהג נוח מאוד. בין הנהג והנוסע יש קונסולה גבוהה שתוחמת את תא הנוסעים והיא שימושית מאוד.
ואי אפשר כמובן בלי מסך: זה של EX5 כולל תצוגות מתחלפות של תמונות של אפרוחים, אוגר, אולי זו קפיברה, יש מצב שזה שרקן. מה שכן חשוב הוא שבדומה לרוב הסיניות בקטגוריה, התפעול של המסך הזה עשיר מחד, כלומר אפשר לשלוט בו על כל מאפיין שניתן לדמיין – מכיוון חוזק הבלימה ועד לשליטה במערכת הבלימה הרגנטיבית אשר שולטת באגירת האנרגיה – אבל כמו ברוב הסיניות, הבקרות האלה מקושקשות ומבלבלות: מי שרוצה לשלוט במערכות הבטיחות תוך כדי נסיעה חייב להיכנס לתפריטים, ואז לתתי תפריטים. בכביש מפותל עדיף לוותר על התעסקות במסך הגדול ופשוט להתרכז בנהיגה.
אנדרואיד אוטו אין. לפי היבואנית יהיה בעתיד והלקוחות יקבלו עדכון. הלוואי שלקוחות שרוכשים רכבים שאין להם קישוריות מלאה יוכלו להבטיח ליבואן שישלמו על שיעור מסוים ממחיר הרכב "בעתיד", כשיהיה אנדרואיד אוטו.
פתחי המזגן נמוכים מדי בקונסולה המרכזית והשליטה בבקרת האקלים מבוצעת באמצעות המסך וגם בכפתור מהקונסולה המרכזית.
הספסל האחורי של EX5 מעולה. יש בו שפע של מקום לשני נוסעים גבוהים מאוד ואפילו לשלושה. גם תא המטען מפתיע: לא כל כך הנפח, כמו התא הענק שמתחבא תחת רצפת תא המטען: הוא יכול להכיל אפילו עוד מזוודה קטנה. על גלגל חלופי אין מה לדבר, מי שיחטוף תקר רציני יצטרך לחכות להיכרות עם רכב גרר.
מערכות בטיחות היסטריות
היום הגרוע ביותר לנסוע בו מתל אביב לחולות כסוי שליד אילת הוא היום החם ביותר שתועד השנה. זה מה יש ועם זה ג'ילי ינצח: ההנעה שלו קדמית, כלומר כוח המנוע מועבר לגלגלים הקדמיים. הטווח הרשמי לפי ג'ילי הוא קצת מעל 400 קילומטר, זה פחות מהגרסאות הבכירות של הדגם היוצא. הסוללה אינה בקיבולת גדולה: קצת יותר מ־60 קילוואט/שעה, אבל לפי ג'ילי יש טכנולוגיה משובחת שתבטיח ניצול מרבי של הקיבולת. הסוללה של ג'ילי לא ממש מתרשמת מההצהרות. במבחן הטווח היא צורכת בערך 20% עד 30% יותר מהצהרות היצרן, כלומר הגיוני שה־EX5 יצליח אולי ביום טוב להגיע בנסיעה שמרנית לטווח של 350 קילומטר. עבור רוב הישראלים – זה סביר לחלוטין. בטעינה מהירה EX5 נותן יופי של עבודה: לוקח לו בערך 20 דקות לצאת מתחנת הטעינה הלוהטת של נאות סמדר.
רוב המכוניות האלה בכל מקרה יבלו את רוב הזמן בעיר, כמו רוב המכוניות בישראל וכאן יש חדשות פחות טובות: נוחות הנסיעה בעיר דורשת שיפור, המתלה האחורי של EX5 אינו מהטובים בקטגוריה. דווקא ג'ילי, יצרנית שהטמיעה לתוכה את הידע של וולוו ושל לוטוס יכולה לייצר מכונית שבעיר תשכך יותר טוב. מחוץ לעיר המצב משתפר משמעותית: ככל שהקצב עולה, EX5 עושה עבודה יותר טובה בשיכוך, זו מכונית נוחה מאוד בנסיעות ארוכות, אבל התלונה היחידה נוגעת לרמות הרעש: מכונית המבחן צוידה בצמיגים זולים שלא תרמו לשקט בתא הנוסעים. אגב חשוב לציין: מערכות הבטיחות מעט היסטריות, הן גם מפסיקות את פעולת מערכת השמע כשהן נכנסות לפעולה. צג המידע שלפני הנהג מציג את הכיתוב בפונט קטן, אבל זה בכל מקרה יותר טוב מג'יאומטרי C.
צפויה לו תחרות לא קלה
לפני הסיכום חשוב להבהיר משהו: אחרי אינספור מכוניות שנבחנו בכלכליסט אפשר לדעת פחות או יותר אם מכונית שווה את הסכום שהיבואן דורש עליה, כפי שאפשר לדעת אם מחירה של דירה הוא ריאלי, או מחירם של מכנסיים או מחשב. זה מתבטא בטיב החומרים, איכות נסיעה, רמות הקפדה על איכות הגימור והנדסת האנוש. במקרה של הג'ילי EX5, ולמען האמת גם במקרה של המתחרים הישירים שלו, ראו ערך אטו 3 של BYD, או המתחרה של ליפמוטור, שלא לדבר על הפורת'ינג פריידי, מדובר ברכבים שמבחינת האיכויות הנתפסות שלהם, ניכר שהמחיר הרשמי אינו משקף את התמורה. כלומר לא משנה אם מדובר בג'ילי, ליפמוטור או BYD, אלה רכבים שצריכים להחזיר עודף מסוים מ־150 אלף שקל.
ולגבי הג'ילי: EX5 מסיים גמיאה של מאות קילומטרים, שלוש טעינות, 42 מעלות בדרום הארץ. במבחן התוצאה, תלוי איך מסתכלים עליה: ראשית, מדובר בשדרוג משמעותי מאוד ביחס לג'יאומטרי C. מעבר לזאת, מדובר בעוד רכב כביש־שטח חשמלי שעושה בפועל בדיוק את מה שעושים מתחריו הישירים. באופן אירוני יש לו בדיוק את אותם חסרונות כמו למתחריו בתחומים כמו איכות הנסיעה, הנדסת האנוש שדורשת הסתגלות ואיכות הגימור – ויש לו את אותם יתרונות, כלומר ספסל אחורי מרווח, מערכת הנעה חסכונית, טעינה יחסית מהירה ושפע מסחרר של גימיקים ופיצ'רים. כיום השוק הישראלי הרבה יותר משוכלל וסביר להניח שלג'ילי תהיה תחרות לא קלה. מכיוון שרוב המכוניות בקטגוריה כל כך דומות, סביר להניח שעל בסיס החוזקות של השם, היא תמצא לקוחות בקלות.
אהבנו
מרווח פנימי, תא מטען גדול, טעינה מהירה מצוינת
אהבנו פחות
איכות נסיעה, טווח נסיעה
מתחרות
BYD אטו 3, פורת'ינג פריידיי
לסיכום
שיפור ניכר, יעילה אך לא מושלמת. בקרוב יהיו מבצעים
ג'ילי EX5 PRO
מנוע: חשמלי, הספק מרבי 214 כ”ס, מומנט מרבי 32.6 קג”מ
ביצועים: מהירות מרבית 175 קמ”ש, זינוק ל־100 קמ”ש ב־6.9 שניות
קיבולת סוללה: 60.2 קוט"ש טווח נסיעה רשמי 430 ק"מ
צריכת אנרגיה: נתוני יצרן 15.8 קילוואט/שעה ל 100 ק"מ
בטיחות: 7 כריות אוויר, 5 כוכבים במבחן ריסוק פומבי. סייען בלימה, היגוי אקטיבי
קבוצת זיהום: 1
מחיר: 162 אלף שקל
