מבחן רכב
קהל היעד של פולקסווגן טיירון: משפחות מרובות ילדים ועשירות
לפולקסווגן טיירון תא נוסעים מהודר, כיאה ליצרנית הגרמנית, תנוחת הישיבה בו טובה והוא גם בולע שיבושי דרך בלי להרגיש. מנגד, שורת המושבים השלישית לא פרקטית, והמנוע טוב לשיוט רגוע, אבל לא מספיק לעליות ועקיפות. מתאים למי שמוכן לשלם על איכות 260 אלף שקל
חדשות רעות למי שרוצה רכב כביש־שטח גדול, כזה שיכול לאכלס שישה ילדים: רוב ההיצע הוא סיני. אם ממש נפשפש ברשימה של הדגמים שמיועדים למי שיש לו שלושה ילדים ומעלה, נגלה פחות או יותר את אותו מתכון: הנעה פלאג־אין הייבריד, מעל 300 כוחות סוס, טונות על גבי טונות של אבזור. אבל יש גם אפשרויות אחרות, והן עומדות ברגע זה בפקק שנמשך רק ארבע שעות בכביש חוצה ישראל. יש הפגנת חרדים, אז לא משנה אם מדובר ברכב שיש לו 300 כוחות סוס ומסך ענקי או ברכב שיש לו 150 כוחות סוס ומראה של פולקסווגן גולף מנופחת: בפקק כולם עומדים.
נא להכיר את פולקסווגן טיירון: רכב שמוכיח שלפולקסווגן אף פעם לא נגמר הכוח להמציא שמות מוזרים. טיירון הוא המחליף של פולקסווגן טיגואן אולספייס, עוד רכב כביש־שטח של היצרנית, אבל כזה שמכיל שישה נוסעים. למען האמת, לא ברור מדוע יצרני הרכב ממשיכים לייצר את הרכבים האלה בתצורת "שלוש שורות מושבים". הרי כל מי שישב בשורה האחורית שלהם יבין בתוך 30 שניות בדיוק שאי אפשר לשבת בה, אלא אם מדובר בפעוט בן שנתיים. ואז מישהו צריך להגיע אל הפעוט. המישהו נוהג. בקיצור - רמת שימושיות אפס.
בחזרה לכביש שש ולהפגנה: זמן טוב להעיף מבט בתא הנוסעים של פולקסווגן טיירון. פולקסווגן היא חברה שלפני שבוע הודיעה שהיא עומדת לפטר שישית מכוח העבודה שלה. כן, פולקסווגן, היצרנית הענקית שהמציאה את החיפושית, הגולף, הטיגואן, רוצה לפטר עובדים, במיוחד בגרמניה. מפני שבגרמניה יקר מאוד לייצר. העובדים בגרמניה, רחמנא ליצלן, הם עובדים מאומנים היטב ולא רובוטים סיניים. המיומנות הזאת מומחשת היטב בכל סנטימטר של תא הנוסעים של טיירון.
הלם איכות
למי שמגיע מרכב כביש־שטח סיני, אולי גם חלק מהקוריאניים, אולי גם כמה יפניים, מדובר בהלם איכות. קשה לפספס כמה איכות החומרים גבוהה, כמה הכול מורכב היטב. תנוחת הישיבה מצוינת. הבקרות על ההגה מצוינות. הבקר של ההילוכים עבר לידית נוחה ליד ההגה. מערכת השמע מצוינת.
חבל שבקרת האקלים דורשת כניסה למסך. כשחושבים על זה, בפולקסווגן ביצעו כמה פשרות כדי שהארכיטקטורה לא תהיה זרה ללקוחות סינים. חבל שכך. השליטה בבקרות הבטיחות מבוצעת מהמסך. זה רע. גם יש בדלתות ובצידו של לוח המחוונים פאנל מפלסטיק שמסוגל להחליף צבעים. שוב: רע. זו פולקסווגן, לא ג'אקו. מי שקונה מכוניות כאלה לא צריך גימיקים בשקל כדי לדעת שהוא רכש מכונית איכותית.
הספסל האחורי אותו סיפור: איכותי להפליא. אבל הפעם חסר מקום לראש. הספסל נע על מסילה קדימה ואחורה, וזה טוב. וכעת לשורת המושבים השלישית: קשה להיכנס אליה. קשה לשבת בה. זה רעיון פשוט גרוע. תא המטען סביר בגודלו ויש גלגל חלופי. אם מקפלים את הספסל האחורי אז תא המטען ענקי. בתא המטען יש שקע חשמל. יש גם שפע של ידיות לקיפול של שתי שורות המושבים. אבל מה זה משנה? אם רוב הלקוחות יקפלו את הספסל האחורי מפני שהם לא מתכוננים להושיב בו ילדים, אז שפשוט יקנו רכב כביש־שטח קטן יותר. מקום עדיין יהיה בו.
פולקסווגן טיירון
מנוע:
בנזין, 1,498 סמ"ק. הספק מרבי 150 כ”ס, מומנט מרבי 25.5 קג”מ
ביצועים:
מהירות מרבית 208 קמ”ש, זינוק ל־100 קמ”ש ב־9.6 שניות
צריכת דלק:
נתוני יצרן 15.6 קילומטר לליטר. נתוני מבחן 14.4 ק"מ לליטר
בטיחות:
9 כריות אוויר, 5 כוכבים במבחן ריסוק פומבי. סייען בלימה, היגוי אקטיבי
קבוצת זיהום:
14
מחיר:
260 אלף שקל
בנקודה מסוימת הפקק משתחרר, יותר נכון הופך להיות פחות נורא. וזה הזמן לציין: לפולקסווגן טיירון יש מנוע שקטן עליו בשני מספרים. זהו מנוע ותיק של קונצרן פולקסווגן, בנפח 1.5 ליטרים. זהו מנוע שמשרת דגמים נוספים של הקונצרן, יש לו מערכת מיילד הייבריד, כלומר סיוע חשמלי קל. בדגמים אחרים הוא עושה עבודה הרבה יותר טובה. המשקל הכולל של טיירון הוא 2.3 טונות, ואין ספק שפולקסווגן יכלה למצוא מנוע מתאים יותר. בשיוט רגוע, יופי של מנוע. חסכוני ברמה שצריכת הדלק היא ליטר ל־15 ק”מ, ממש מרשים בשביל רכב לא היברידי. אבל בעליות ועקיפות זה פשוט לא מספיק.
עוד נקודה חשובה: איכות הנסיעה של טיירון מרשימה בכל מצב. ברחבי ישראל יש שורה של תלוליות כביש בערים, בורות בכבישים מהירים, שיבושי כביש שכל רכב שעבר ב"כלכליסט" מבקר בהם על בסיס שבועי. ויש טקס קבוע שנוגע לשיבושים האלה: התכווצות של אי נוחות לפני הבאמפרים של הרחובות הראשיים של מצפה רמון, פחד קל לפני שורה ארוכה של סדקים בכביש חוצה ישראל בצד ימין סמוך למחלף תות. ברכבים סיניים התגובה כוללת לפעמים נגיחה בתקרה מעוצמת הפגיעה. טיירון לא זו בלבד שאינו מתרגש, הוא אוהב את השיבושים האלה. בפולקסווגן הצליחו להעניק לטיירון מערכת מתלים מעולה. אגב, דווקא מערכת הבלימה של טיירון דורשת מאמץ. זה לא עניין של עוצמת הבלמים, זו בעיה של חוסר היזון חוזר ממערכת הבלימה. כשאין היזון חוזר, לנהג קשה לאמוד אם הרכב באמצת עוצר, ואז נדרשת לחיצה מאוד החלטית על דוושת הבלם.
חשוב לציין גם שיש לו מערך מלא של מערכות בטיחות אקטיביות, הן עובדות בצורה מרשימה. טיירון הוא אחד הרכבים הבודדים שלא חופרים, לא מתריעים כל דקה על עייפות, תמרורים, קשקושים. קשה שלא לשים לב אחרי נסיעה בטיירון כמה הסינים היסטריים ובעיקר מעצבנים.
שלושה ילדים ומעלה
בסופו של יום פולקסווגן טיירון מיועד ללקוחות מאוד ספציפיים: כאלה שיש להם יותר משלושה ילדים, מה שכבר מצמצם משמעותית את קהל היעד, כאלה שמסוגלים לשלם על הרכב בעצמם, כלומר לא לקחת בליסינג וליהנות מהטבת שווי שימוש ממדינת ישראל. וגם כאלה שיודעים להעריך איכות, כלומר אחוז מאוד קטן מהאוכלוסייה. וגם כאלה שלא רוצים רכב עם מערכות הנעה חשמליות, כלומר חלק עוד יותר קטן מהאוכלוסייה. ולקינוח: כאלה שיש להם מעל רבע מיליון שקל להוציא על רכב כביש־שטח מכיסם. לאחר אלימינציה של כל אלה, מתבהר שקהל היעד של טיירון כמעט ואינו קיים בישראל.
למי שכן יבחר בו, מובטח רכב כביש־שטח ראוי מאוד, אבל גם כזה שאינו חף מבעיות. הבעיה העיקרית? המנוע. ומעבר לזה? שורת המושבים השלישית. היא לא באמת שימושית. פולקסווגן טיגואן חדש עולה כיום 240 אלף שקל. טיירון עולה 260 אלף שקל. ניכר שהתמחור של טיירון נועד למשוך לקוחות מהטיגואן ולהציע עוד שורת מושבים.
כשמשווים את מה שטיירון מציע בהשוואה לטיגואן, מדובר בעסקה מעניינת. אבל כשמשווים אותו למשל לסקודה קודיאק, הזול יותר שמציע לא פחות איכות, אבל כן פחות גימיקים לא נחוצים — רמת האטרקטיביות שלו פוחתת משמעותית.
