מחיר חוסר המשילות: המדינה תממן פיילוט לפיצוי עסקים שנפגעו מפרוטקשן
רשות המסים מתחילה תוכנית ניסיונית לפיצוי מי שרכושו נפגע בעקבות סירוב לשלם לעבריינים דמי חסות; המסלול מבטיח פיצוי של עד 2 מיליון שקל לנזק ישיר; כמו במקרים של גניבות רכב, גם כאן הציבור משלם פעמיים על אוזלת היד של המשטרה
קרן הפיצויים של רשות המסים תתחיל לפצות עסקים שנפגעו מ"פרוטקשן". אל רשימת המקרים המזכים בפיצוי מצד המדינה — למשל נזק מפגיעת טילים וסגירת עסקים בעת מלחמה ומגפה — יתווסף מסלול חדש לפיצוי בעלי עסקים שרכושם או ביתם נפגעו לאחר שסירבו לשלם לעבריינים דמי חסות (פרוטקשן) או בפעולת תגמול מצד עבריינים לאחר שהוגשה נגדם תלונה במשטרה. כך הודיעה היום רשות המסים.
מדובר בתוכנית פיילוט, שהושקה מכוח החלטת ממשלה, ותחול על נזקים שייגרמו בטווח זמן של חודשיים, מ־4 באוקטובר עד 4 בדצמבר. המסלול מבטיח פיצוי של עד 2 מיליון שקל לנזק ישיר במבנה, במלאי או בציוד.
המהלך נועד לתמרץ בעלי עסקים להתלונן על איומים מצד עבריינים, שכן אחד מתנאי הבסיס לזכאות לפיצוי הוא הגשת תלונה במשטרה. כיום התמריץ הוא שלילי כי בעקבות דיווח במשטרה חברת הביטוח עשויה שלא לחדש את הפוליסה של בית העסק.
הפיילוט של רשות המסים נועד לייצר מסלול פיצוי מהיר ומסודר, והוא מחייב את בעל העסק להגיש דיווח ראשוני על הנזק בתוך שבעה ימים בלבד מאירוע הנזק. מטרת הדרישה היא לאפשר לשמאי מס רכוש לבחון את הזירה בזמן אמת ולמנוע נזק ראייתי, בדומה להתנהלות המוכרת מנזקי פעולות איבה. בשלב זה הניזוק עדיין לא נדרש להציג את מלוא המסמכים, ויוכל להשלים בהמשך את מכתב הדחייה מחברת הביטוח ואת האישור המשטרתי שמדובר באירוע של סחיטת דמי חסות.
הכסף יחולק באופן יחסי
עם זאת, רשימת תנאי הסף וההחרגות ארוכה: הפיצוי יינתן אך ורק לנזק ישיר, ולא יכסה נזקים עקיפים כמו אובדן הכנסות מהשבתת העסק או פגיעה בצד שלישי. הזכאות שמורה רק לעסקים עם רישיון תקף ותיק פעיל, ובמקרה של פגיעה במבנה על הניזוק להוכיח כי המבנה נבנה כדין. בנוסף, חל איסור לתקן את הנזק לפני הגעת שמאי (למעט פינוי זכוכיות ושברים), והתביעה עלולה להידחות אם בעל העסק ימהר לשפץ.
התקציב המוגבל של הפיילוט, שעומד על כ־30 מיליון שקל, לא מגיע מקרן הפיצויים ההולכת ומתרוקנת של הרשות, אלא מקרן החילוט שאליה מועברים כספים שהוחרמו מעבריינים. כאמור, גובה הפיצוי מוגבל ל־2 מיליון שקל לעסק, אך גם עסק שחווה נזק בהיקף זה לא יקבל בהכרח החזר מלא, והתשלום לא ייעשה באופן מיידי. בסוף תקופת הפיילוט רשות המסים תסכום את כלל התביעות שיאושרו, ואם סך התביעות יעלה על התקציב, הכסף יחולק באופן יחסי בין התובעים.
לצד זאת, המהלך גם משקף הודאה ממשלתית מטרידה: המדינה אינה מצליחה למגר את הפשיעה המאורגנת, ולכן היא נאלצת לפצות את הקורבנות דרך הקופה הציבורית. התוצאה היא שהאזרחים משלמים את המחיר פעמיים — הם גם נופלים קורבן לסחיטה, אף שהם מממנים ממסיהם את המשטרה שאמורה למנוע אותה, וגם נדרשים כעת לממן מקופת המדינה את הפיצויים על נזקי הפשיעה שהרשויות לא השכילו למנוע.
התסכול הזה מחלחל גם לתוך משרדי הממשלה. בכירים באוצר הגדירו בעבר את הצורך להקים מנגנון פיצוי לפשע מאורגן כ"מצב הזוי", והדגישו כי המהלך נולד אך ורק בגלל כשלי האכיפה המתמשכים של המשטרה. זאת למרות הבטחותיו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר להחזרת המשילות — הבטחות שגובו בתוספות תקציב אדירות למשרדו, אך מסתיימות בהקמת מנגנון שהוא סמל לאובדן המשילות.
כישלון המשטרה בטיפול בתופעת הפרוטקשן מזכיר את כישלון הטיפול במכת גניבות הרכב, שתרמה לעלייה החדה בביטוחי הרכב. בסופו של דבר הוחלט כי חברות הביטוח יסייעו במימון יחידת אתגר, שאחראית לטיפול במכת הגניבות. המקרה של דמי החסות בעייתי יותר מכיוון שחברות הביטוח פשוט מסרבות לבטח עסקים המצויים בסיכון להצתה או לחבלה בזדון.
התיקים נגנזים
על פי דוח מבקר המדינה שפורסם מוקדם יותר השנה, תופעת סחיטת דמי החסות הפכה לנורמה בענף הבנייה, שאינה מוגבלת לאזור אחד אלא מוגדרת כתופעה כלל־ארצית. מסקר שערך ארגון הקבלנים והבונים עולה כי 87% מהקבלנים והיזמים התבקשו לשלם דמי חסות. למרות ההיקף העצום של התופעה, 75% מהנשאלים העידו כי לא הגישו תלונה במשטרה.
הנתונים הללו מקבלים משנה תוקף כשבוחנים את נתוני המשטרה: מתוך 1,743 תיקי סחיטת דמי חסות שנפתחו במרחב נגב בין השנים 2020 ל־2024, הרוב המוחלט של התיקים, 1,330 תיקים, נגנז, ועוד 94 נסגרו בלא כלום. רק 319 תיקים עברו להמשך טיפול בפרקליטות, ומהם הופקו רק 263 כתבי אישום, המהווים כ־15% בלבד מכלל התיקים.
הנתונים ממחישים את עומק משבר האמון. ספק אם המצב ישתנה באופן מהותי בעקבות הפיילוט, שכן בשורה התחתונה גם אם התמריץ הכלכלי מתוקן, חוסר האמון במשטרה נותר גבוה. כלומר, כאשר המדינה מציעה פיילוט קצר טווח, עם קופת פיצויים מוגבלת שעלולה להיות מחולקת באופן יחסי וכנראה סיכוי נמוך מצד המשטרה להביא להרשעת הסוחטים — ספק רב אם יהיה בכך כדי לשכנע בעל עסק להסתכן בהגשת תלונה.




























