פיילוט בחסות האוצר: "אוזלת היד של המשטרה מחייבת פיצוי של נפגעי פרוטקשן"
כך אומרים בכירים באוצר, שיקצה 30 מיליון שקל לפיילוט לעסקים שנפגעו מסחיטת דמי חסות. נתוני מבקר המדינה מעלים כי יותר משלושה רבעים מתיקי הפרוטקשן במרחב נגב נגנזו. בכירים במשרד: "המשטרה היתה צריכה לטפל באירוע"
משרד האוצר יקצה כ־30 מיליון שקל לפיילוט חדש לפיצוי עסקים שנפגעו מעבירות פרוטקשן - צעד חריג שמעיד על עומק המשבר סביב תופעת סחיטת דמי החסות בישראל. לכאורה מדובר בתוכנית סיוע לעסקים; בפועל, זהו מהלך שנועד להתמודד עם מציאות שבה עסקים רבים נותרים ללא הגנה - לא מצד מערכת האכיפה ולא מצד שוק הביטוח, שבמקרים מסוימים מסרב לבטח.
לפי עקרונות המתווה, עסקים שייפגעו מאיומי פרוטקשן או מפעולות תגמול של גורמים עברייניים יוכלו לקבל פיצוי מהמדינה, באמצעות מנגנון שיתופעל על ידי צוותי מס רכוש ברשות המסים. המטרה המוצהרת היא לעודד בעלי עסקים להתלונן על פרוטקשן ולהפחית את החשש מפגיעה כלכלית במקרה שיסרבו לדרישת העבריינים.
באוצר מדגישים כי מדובר בפיילוט מוגבל של עד חצי שנה, שיופעל באמצעות צוותי מס רכוש אך ימומן מתקציב המדינה - ולא מקרן מס רכוש. רשות המסים נבחרה להפעיל את המנגנון בשל מומחיותה בהערכת נזקים ושמאות. אלא שהסיפור הגדול אינו 30 מיליון השקלים ואף לא הפיילוט עצמו, אלא עצם העובדה שמדינת ישראל נאלצת להקים מנגנון פיצוי ייעודי לעסקים שנפגעו מפשע מאורגן הפועל בתוך גבולותיה.
בכירים: "מצב הזוי"
הביקורת באוצר חריפה במיוחד. בכירים במשרד ששוחחו עם כלכליסט מסרו כי המהלך כלל לא היה אמור להגיע לשולחן האוצר אלמלא כשלי האכיפה המתמשכים. “משטרת ישראל אמונה על האירוע הזה, היא הייתה צריכה לטפל בו ולפתור אותו”, אמרו. לדבריהם, “זה שאנחנו מגיעים למצב כזה שאנחנו צריכים לברוא יצירה יש מאין הוא דבר קשה מבחינתנו”. באוצר אף הגדירו את עצם הצורך במנגנון החדש כ"מצב הזוי".
העלייה בסיכון מורגשת גם בשוק הביטוח. באוצר מתארים מקרים שבהם חברות ביטוח מסרבות להעניק כיסוי לעסקים שנמצאים תחת איום או לעסקים הפועלים באזורים שבהם הפרוטקשן הפך לתופעה נפוצה. הדבר מעיד כי מבחינת חברות הביטוח לא מדובר בסיכון נקודתי אלא בתופעה רחבה, מתמשכת וקשה לתמחור. במקרים כאלה המדינה אמורה להיכנס לתמונה ולספק רשת ביטחון.
עם זאת, במשרד ביקשו למנוע מראש מצב שבו חברות הביטוח ינצלו את המתווה כדי להעביר למדינה את הסיכון. לכן נקבע כי המתווה לא יחול על חברות ביטוח שיבטלו כיסוי לאחר כניסת הפיילוט לתוקף. המשמעות היא שהמדינה אינה מבקשת להחליף את שוק הביטוח אלא למלא חלל שנוצר כשהכיסוי אינו קיים.
נתונים בדו"ח המבקר (בתרשים למעלה) מצביעים על בעיה רחבה הרבה יותר מאשר כשל נקודתי בחקירת מקרה פרוטקשן כזה או אחר. מדובר בכשל מערכתי לאורך שרשרת האכיפה - מהחקירה הראשונית, דרך איסוף הראיות ועד למיצוי ההליך הפלילי. מרבית התיקים נסגרים ללא תוצאה משפטית משמעותית, ההרתעה נשחקת והסיכון לעסקים גדל.
מנקודת מבט כלכלית, המשמעות היא שהמדינה נאלצת להתמודד עם תוצאות הכשל במקום עם הכשל עצמו. הפתרון הטבעי לבעיית הפרוטקשן אינו מנגנון פיצוי ממשלתי אלא צמצומה באמצעות אכיפה יעילה יותר.
הדבר בולט במיוחד על רקע סדר העדיפויות של הממשלה הנוכחית. המאבק בפשיעה המאורגנת, בפרוטקשן ובהיעדר המשילות בנגב עמד במרכז הקמפיין של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. בהתאם לכך זכה המשרד לביטחון לאומי לתוספות תקציב משמעותיות והפך לאחד ממוקדי ההוצאה הצומחים בתקציב. למרות הגידול בתקציבים וההבטחות להחזרת המשילות, המדינה נאלצת להקים מנגנון שהוא הודאה בכך שהמאבק בפרוטקשן רחוק מלהיות מוכרע.
הציבור מממן פעמיים
המשמעות הכלכלית: הציבור מממן באמצעות המסים את המשטרה ואת מערכת האכיפה שאמורות למנוע את התופעה, וכעת הוא נדרש לממן גם את הנזקים הנגרמים כשאותה מערכת אינה מצליחה לבלום אותה. משלמי המסים משלמים פעמיים - פעם אחת עבור מניעת הפשע ופעם שנייה עבור תוצאותיו.
יותר מכל, המהלך משקף מציאות שבה המדינה אינה מצליחה לספק למגזר העסקי - מנוע הצמיחה של המשק - את ההגנה הבסיסית ביותר שכל ממשלה מתפקדת אמורה להבטיח: אכיפת חוק והגנה על הקניין.
