מנכ"ל חדשות 12 חושף: הפגישה עם קרעי שהבהירה מה עומד מאחורי חוק השידורים
חברת החדשות של קשת עתרה לבג"ץ נגד חוק השידורים, בטענה כי הוא נועד להחליש את עצמאות חברות החדשות ולאפשר התערבות פוליטית בתכניהן. לפי תצהיר המנכ"ל אבי וייס, שר התקשורת אמר בפגישה ב-2023 כי שינוי החוק יאפשר לבעלי הערוצים להיענות לפניות ראש הממשלה בנוגע לתוכן המשודר
שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי, אמר ב-2023 שהוא מעוניין לקדם את חוק השידורים על מנת לאפשר לראש הממשלה להשפיע על שידורי חדשות – כך הצהירה חברת החדשות של קשת 12 בעתירה שהגישה היום (ה') לבג"ץ.
בשבוע שעבר, ביומה האחרון של הכנסת, אישרה המליאה בקריאה שנייה ושלישית את חוק השידורים של קרעי. החוק, חלק מחוקי ההפיכה המשטרית שהובילה הממשלה היוצאת, כולל סעיפים שיפגעו בעצמאות של חברות חדשות בערוצי הטלוויזיה, יכפיפו ערוצים לרגולטור פוליטי חדש, יאפשרו לטייקונים ליצור אימפריות תקשורת ריכוזיות ויעניקו הטבות של עד עשרות מיליוני שקלים לערוץ התעמולה הפרו-ממשלתי, ערוץ 14.
עוד לפני שהושלמה החקיקה הוגשו לבג"ץ עתירות בדרישה לבטל את החוק, הן בשל תוכנו האנטי־דמוקרטי והן בשל הפגמים בהליך חקיקתו. בין היתר, נטען כי הוקמה ועדה מיוחדת בראשות ח"כ גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד), במטרה לעקוף את ועדת הכלכלה של הכנסת, וכי שר התקשורת התערב באופן גס בהליכי החקיקה - בין השאר באמצעות הוספה והסרה של סעיפים באישון לילה ותוך התעלמות מצוות הייעוץ המשפטי של הוועדה. ביום ראשון הורה בג"ץ לעצור את כניסתם לתוקף של סעיפי החוק בעלי תחולה מיידית, עד לקבלת החלטה על צו ביניים.
היום הצטרפה לעותרים נגד החוק חברת החדשות של קשת. לצד טענות בדבר הפגיעה הצפויה בעצמאות שידורי החדשות בטלוויזיה, היא מטילה ספק במניעים שהציג שר התקשורת שלמה קרעי לקידומו. קרעי טען לאורך הדרך כי מטרתו היא לעודד תקשורת חופשית, תחרות וריבוי דעות, אך לפי תצהירו של מנכ"ל חברת החדשות אבי וייס, שצורף לעתירה, בפגישה שנערכה עם השר בפברואר 2023 נחשפו מניעים אחרים.
"שר התקשורת הביע חוסר שביעות רצון מהמצב החוקי ששרר באותה עת ביחס להסדרת שידורי החדשות בטלוויזיה ושלדבריו לא אפשר לראש הממשלה להתקשר לבעלי הרישיון לשידורי טלוויזיה על מנת להשפיע על התוכן המשודר במסגרת שידורי החדשות, כך שאלה ישקפו את דעת העם לשיטתו", כתב וייס בתצהיר. "שר התקשורת אמר לי שזה בדיוק מה שהוא רוצה לשנות, כך שבשונה מהמצב החוקי שהיה קיים אז, שבו בעלי הרישיון 'נצמדו לחוק' ודחו פניות כאלה משום שאינם רשאים להתערב בשידורי החדשות, הרי שבעקבות שינוי החוק וביטול ההפרדה המבנית בין בעל הרישיון לבין חברת החדשות, הם יוכלו להשפיע על התוכן המשודר בשידורי החדשות ולא יוכלו עוד לסרב לקבל את פניותיו של ראש הממשלה, ויפעלו בהתאם להן".
מדובר, נטען בעתירה, ב"תכלית פסולה מכל וכל". "(הפגישה) מוכיחה כי תכליתו של חוק השידורים אינה לשמור על חופש הביטוי ולהבטיח את חופש העיתונות ואת אמינות המידע החדשותי, או למנוע התערבות פוליטית בתוכן, אלא ההיפך הגמור: לבטל או להחליש את מנגנוני העצמאות של שידורי החדשות בטלוויזיה על מנת לבצע בהם התערבות פוליטית פסולה תוך פגיעה חמורה באינטרס הציבורי", נכתב. "בנסיבות אלה, לא מתקיימת דרישת התכלית הראויה במסגרת בחינת חוקתיותו של חוק השידורים, ולפיכך דינו של החוק להתבטל".
