מהאקדמיה לתעסוקה: הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש
הנתונים שפרסמה השבוע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מטרידים במיוחד: למרות ש-42% מהמבוגרים בישראל הם בעלי תואר אקדמי – מהשיעורים הגבוהים ב-OECD – רמת המיומנויות שלהם נמוכה באופן ניכר מהממוצע במדינות המפותחות. לפי מבחני PIAAC, ישראל מדורגת בתחתית הדירוג ביכולת מתמטית ובפתרון בעיות מורכבות – גם בקרב בעלי מקצועות אקדמיים. הפער הזה בין ההשכלה לבין היכולת להשתלב ולהוביל בשוק העבודה העתידי, הוא לא רק אתגר חינוכי – אלא איום ישיר על החוסן החברתי והכלכלי של המדינה.
למרות הנתונים, חשוב להדגיש: ההשכלה הגבוהה היא עדיין אחד המנופים המרכזיים לקידום מוביליות חברתית ולצמצום פערים. אך כדי שתמלא את ייעודה במציאות החדשה – היא חייבת לעבור התאמה. בעידן של שינויים טכנולוגיים מואצים ותפקידים חדשים שנולדים מדי שנה, השכלה גבוהה לבדה כבר לא מספיקה. נדרשת השכלה שמקנה לא רק ידע – אלא גם מיומנויות פעולה, יכולת יישום, גמישות מחשבתית, ועבודת צוות בין-תחומית.
סקר שערכנו לאחרונה באלומה בקרב צעירים מראה עד כמה התחושות האלה רווחות בשטח: פחות מ-40% מהנשאלים מרגישים מוכנים לעולם העבודה. רבים מהם מביעים חשש מכך שהלימודים לבדם לא יכינו אותם לאתגרים שבדרך ומנגד גם לימודי מיומנויות או קורס הכשרה לתפקיד מסוים לא מבטיחים לצעיר אופק תעסוקתי איכותי. התחושות הללו חזקות במיוחד בקרב צעירים מהחברה הערבית, שמלכתחילה מתמודדים עם חסמים מורכבים יותר.
כדי לצמצם את הפער הזה, דרושה גישה חדשה. יש לבנות מסלולים משולבים – שבהם למידה תיאורטית וצמיחה מקצועית מתרחשים במקביל וקשורים זה בזה. אסור לוותר מצד אחד על השכלה המספקת את הידע ההקשרי והעקרוני המאפשר להבין את התמונה הגדולה, לזהות תבניות חוזרות, ולשאול שאלות מורכבות, ומהצד השני נדרשת הכנה ותרגול של יכולת היישום המתבססת על מיומנויות.
שילוב של התמחויות מעשיות כבר במהלך הלימודים, מנטורינג אישי, למידה מבוססת פרויקטים ושיתופי פעולה בין מוסדות אקדמיים למעסיקים – כל אלה הכרחיים כדי לייצר בוגרים שמסוגלים לא רק להבין בעיה, אלא גם לפתור אותה.
למה לא מספיק לפתח מיומנויות "תוך כדי תפקיד"? – חשיבות ההשכלה האקדמית
העולם המקצועי של היום דורש הרבה יותר מהכשרה טכנית ומיומנויות יישומיות. כדי לפעול בצורה מושכלת, אתית, חדשנית ומעמיקה – נדרש בסיס רעיוני, אנליטי ותיאורטי. זו בדיוק התרומה של ההשכלה האקדמית. העולם משתנה. מקצועות נעלמים. אך בוגר אקדמיה שרכש מיומנויות מעשיות ידע ללמוד, לפרק ולהרכיב, לזהות עקרונות ולהחיל אותם מחדש. השילוב הין השכלה למיומנויות הינו הכנה לעתיד של שינוי מתמיד.
מבחני PIAAC הם לא רק תמונת מצב מדעית – הם תמרור אזהרה חברתי וכלכלי. אם נמשיך להתעלם ממנו, נמצא את עצמנו עם דור צעירים שמחזיק תעודות – אך חסר אופק. לעומת זאת, אם נפעל עכשיו, נוכל להבטיח שצעירי ישראל יהיו מצוידים ביכולות, בביטחון ובתשתית הנדרשת להצליח בעולם העבודה של המחר.
המהפכה כבר מתחילה – בשטח, בקרב ארגוני תעסוקה, במיזמים משולבים, בשיח עם צעירים. אך כדי שהיא תתרחב ותשפיע באמת, דרושה מעורבות אקטיבית של המדינה, של המוסדות להשכלה גבוהה ושל שוק העבודה. הגיע הזמן לעבור ממילים למעשים – ולבנות עתיד שבו כל צעיר וצעירה בישראל מקבלים לא רק השכלה, אלא גם הזדמנות.
ד"ר תמי חלמיש אייזנמן היא יו"ר פורום ארגוני תעסוקת צעירים ומנכ"לית עמותת אלומה
