הבהלה לזהב הסולארי
גם הסכם פרויקט אנרגיה סולארי שלא נחתם עשוי ליצור בעיות
מושב נקלע למאבק משפטי לאחר שחברה יזמית טענה כי הצדדים הגיעו להסכם מחייב להקמת מתקן סולארי, אף שהמסמך לא נחתם ולא קיבל את אישור האסיפה הכללית.
החלום להפוך שדות חקלאיים למקור הכנסה ירוק באמצעות מתקנים סולאריים מושך בשנים האחרונות יזמים, מושבים וקיבוצים רבים. אולם מניסיוני, כמי שמלווה שנים רבות קיבוצים ומושבים בהתקשרויות חוזיות מול יזמים לצד ההזדמנות הכלכלית, הקמת פרויקט אנרגיה סולארי עלול ליצור גם אתגרים משפטיים לא פשוטים ומחייב זהירות רבה, הקפדה על נהלים וניסיון בתחום.
לאחר משא ומתן ממושך, המושב בחר דווקא במתחרה.
מושב באזור הגלבוע חתם על מזכר הבנות עם חברה יזמית לקידום פרויקט אגרו וולטאי. אלא שהמהלך הצית מחלוקת כאשר חברה יזמית אחרת, שניהלה עם המושב מו"מ במשך חודשים ארוכים, טענה כי היא והמושב כבר הגיעו לנוסח הסכם סופי ומחייב, גם אם זה לא נחתם רשמית. בהמשך לכך פנתה לבית המשפט המחוזי בתביעה לאכוף את ההסכם הנטען.
במסגרת התביעה הגישה התובעת בקשה דחופה לצו מניעה זמני, במסגרתו ביקשה למנוע מהמושב ומהיזמית לבצע כל פעולה בקרקע עד להכרעה משפטית. המושב טען מנגד כי האסיפה הכללית מעולם לא התחייבה לחתום על הסכם עם התובעת. כמו כן, התובעת ניסתה לקבוע "עובדות בשטח" ע"י קידום תכנית הפרויקט בוועדה המחוזית לתכנון ובניה, מבלי שיש בידה ייפוי כוח מהמושב, ומבלי ליידע את המושב.
למה בית המשפט דחה את הבקשה?
כמו בכל בקשה לצו מניעה זמני, בית המשפט המחוזי בחן שני פרמטרים מרכזיים: סיכויי התביעה ומי ייפגע יותר אם צו המניעה יינתן או לא יינתן? ("מאזן הנוחות").
באשר לסיכוי התביעה, נקבע כי בשלב זה לא ניתן לקבוע שהסיכוי של התובעת גבוה.
ראשית, ההסכם לא נחתם בפועל, והאסיפה הכללית של המושב לא נתנה את הסכמתה. בית המשפט הדגיש, כי האישור של האסיפה הכללית אינו אישור טכני אלא אישור מהותי ולכן לא ניתן לייחס קיבול למושב בדרך התנהגות.
שנית, לדברי בית המשפט, כבר בהחלטה קודמת של האסיפה נכתב במפורש שכל הסכם עם התובעת ייחתם רק "אם התנאים יתאימו" ורק "בכפוף לבדיקת הסכם משפטית על היתכנות העסקה, נכונותה, תנאיה... בכפוף לאסיפה הכללית". כלומר התובעת היתה מודעת שהסכם ישתכלל רק לאחר שהאסיפה הכללית תאשר את תנאי ההסכם.
ביחס למאזן הנוחות, בית המשפט התרשם כי הנזק שייגרם לתובעת, ככל שייקבע בעתיד כי צדקה, הוא בעיקרו כספי וניתן לפיצוי. לעומת זאת, עצירת ההתקשרות עלולה לפגוע מאוד במצבו הכלכלי של המושב, המורכב מאנשים מבוגרים, ולגרום לעיכוב משמעותי בפרויקט שנועד להבטיח הכנסות יציבות למושב ולחבריו (מענק בסך של כמיליון ₪, וכשלשה מיליון ₪ הכנסה שנתית).
בית המשפט אף ביקר את התובעת על כך שהבקשה לצו מניעה הוגשה על ידה כחודש ימים לאחר הגשת התביעה וכחודש וחצי לאחר שניתנה תשובת המושב המכחישה את זכותה של התובעת לאכיפת ההסכם. נקבע כי מדובר בשיהוי העומד לרועץ התובעת.
לאור כל האמור, בית המשפט דחה את הבקשה לצו מניעה והתובעת אף חויבה לשלם למושב הוצאות משפט בסך של 10,000 שקלים.
מה אפשר ללמוד מההחלטה?
ישנן שלוש נקודות עיקריות העולות מתוך החלטת בית המשפט הראויות לתשומת לב:
ראשית, אכן, במקרה הנדון נקבע בהחלטת ביניים כי כל עוד לא נחתם חוזה מסודר ולא ניתן אישור רשמי של האסיפה הכללית, אין עסקה מחייבת. עם זאת, ההחלטה משמשת תמרור אזהרה לכל קיבוץ ומושב, שכן במקרים אחרים הסכמות בעל פה וטיוטות חוזים עלולים להתפרש כהתחייבות, ולפתוח פתח לתביעות, צווי מניעה ולעיכובים ממושכים בפרויקט.
הדרך הנכונה להימנע מכך היא להקפיד על נהלים ברורים: להבהיר ליזם כבר בתחילת הדרך שכל התחייבות כפופה לאישור האסיפה הכללית; לתעד כל החלטה של האסיפה הכללית בפרוטוקול ברור ומפורט; לא לאפשר ליזמים לקבוע עובדות בשטח על ידי קידום תוכניות ללא ייפוי כוח והקפדה על ליווי משפטי כבר מתחילת הדרך.
שנית, התובעת פנתה לבית המשפט בבקשה לצו מניעה זמן רב יחסית לאחר שהמושב חתם עם היזמית המתחרה על מזכר הבנות. השיהוי הזה פעל לרעתה והעמיק את חוסר האמון בטענותיה. גם קיבוצים ומושבים יכולים ללמוד מכך: כאשר מתעוררת מחלוקת, אסור לדחות את הטיפול בה. יש לפנות ללא דיחוי לייעוץ משפטי מקצועי, ולפעול בנחישות ובזמן אמת.
שלישית, בעת בחינת מאזן הנוחות, בית המשפט לא הסתפק בבחינת הנזק של התובעת מול המושב. הוא שקל גם את מצבם של חברי המושב, אנשים מבוגרים, שחלקם מתקשים לפרנס את עצמם, וההכנסות מהפרויקט עשויות לשנות את חייהם. במילים אחרות, השופט נתן משקל גם להשלכות החברתיות והאנושיות של ההחלטה, ולא רק לשיקולים החוזיים או העסקיים.
החלום הירוק והמציאות המשפטית
שימו לב- לקיבוצים ולמושבים אין את הפריבילגיה להתנהל בחוסר זהירות. המלצתי- כל טיוטה, כל מו"מ וכל צעד מול יזם חייבים להיות מגובים בהחלטות המוסדות הרלוונטיים ומתועדת בהקפדה על קוצו של יוד, כאשר יש לשקף הדברים ליזם בזמן אמת. בנוסף, חשוב מאוד כי הפרויקט ילווה כבר מתחילתו בידי עורך דין המתמחה בליווי קיבוצים ומושבים בפרויקטים של אנרגיה מתחדשת אשר יבהיר מהי מחויבות הצדדים גם בשלבים שונים של המו"מ ובמיוחד בשלבים מתקדמים יותר.
התייעצות עם עורך דין בעל ניסיון בליווי קיבוצים ומושבים בפרויקטים מורכבים יכולה לעשות את ההבדל בין פרויקט ירוק שמכניס לאגודה הכנסות גבוהות ובטוחות, לבין הסתבכות משפטית ארוכה ויקרה.
ת"א 39391-04-25
• המידע המופיע במאמר הוא כללי בלבד. ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
• הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים להליך.
• "איילת רייך - משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים ואנרגיה מתחדשת. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
• אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
