"שנייה, אני רק בודק משהו"- כשמסך קטן פוגע בקשר גדול
גם אם זו הפעם הראשונה שאתם שומעים את המונח "פאבינג", סביר להניח שכבר חוויתם אותו – כשמישהו מתעלם מכם בשיחה כדי לבדוק את הטלפון. אולי בן זוג, אולי אתם בעצמכם. ברוב המקרים זו אי־נוחות רגעית, אבל בזוגיות, זה עלול להפוך להרגל שוחק, שחותר תחת החיבור הרגשי ומכרסם בתחושת הקרבה
זה קורה כמעט בלי שנשים לב: אתם מדברים עם בן או בת הזוג שלכם, ולפתע אתם מרגישים בדחף בלתי נשלט להתעדכן במה שקורה בחדשות. אומנם הייתם באמצע שיחה חשובה, אבל יש מלחמה, לא? אתם שולפים את הטלפון הנייד, גוללים בין כותרות, התראות ודיווחים, ושוכחים לרגע את האדם שמולכם.
הכוונה איננה רעה, אתם רק רוצים להרגיש בשליטה, להבין מה קורה. אבל מבחינת הצד השני, ברגע הזה משהו נשבר: הקשב נעלם, החיבור נקטע, והמסר הסמוי הוא שמה שעל המסך חשוב יותר ממה שמתרחש ביניכם. כך, בלי מילים קשות או ויכוח, הפאבינג חודר למערכת היחסים, וחותר מתחת לאינטימיות ולתחושת הביטחון.
אז מה זה פאבינג בעצם?
המונח פאבינג ("Phubbing") מהווה שילוב המילים "Phone" ו- "Snubbing"ומתאר מצב שבו אדם מתעלם ממי שנמצא מולו בשיחה פנים אל פנים ומתעסק בטלפון הנייד שלו.
מדובר בתופעה נפוצה בעידן הדיגיטלי, שמתרחשת כמעט מבלי משים: בן הזוג בודק הודעות תוך כדי שיחה, אחד ההורים מגולל בפיד של רשתות חברתיות בזמן ארוחת ערב משפחתית, או חבר עונה להתראה באמצע שיתוף רגשי.
ישנן סיבות שונות לתופעה זו, ובכללן התלות ההולכת וגוברת בטלפון הנייד, פחד מהחמצה (FOMO – Fear of Missing Out) וכן שינוי בנורמות החברתיות: מה שפעם נחשב לחוסר נימוס מובהק הפך בשנים האחרונות להתנהגות כמעט מקובלת. כמו כן, לעיתים הפאבינג מהווה דרך בריחה משיחות רגשיות, משתיקות מביכות או מעימותים.
במצבי לחץ או חירום, כמו מלחמה, מתווסף גם צורך עמוק בשליטה באמצעות התעדכנות מתמדת.
ההשפעות השליליות של פאבינג על הזוגיות והמשפחה
כמעט כולם חוטאים בפאבינג, במיוחד בתקופות לחוצות ובמדינה כמו ישראל, שבה החדשות רודפות זו אחר זו בקצב מסחרר.
אולם, מה שנתפס כתגובה טבעית למציאות מתוחה, עלול להפוך להרגל שמכרסם בקשרים הקרובים ביותר. כך, מחקרים בינלאומיים מצאו קשר ישיר בין פאבינג לבין ירידה בסיפוק הזוגי, פגיעה בכישורי התקשורת והגברת קונפליקטים.
פאבינג עלול להוביל אף למעגל קסמים שלילי: פחות תקשורת, יותר קונפליקטים, ירידה באינטימיות וסיכון מוגבר לבעיות נפשיות כמו דיכאון וחרדה.
לפי המחקרים, פאבינג מעלה שורה של סוגיות חמורות בהקשר של זוגיות וגירושין:
• פגיעה בסיפוק הזוגי- מחקרים מצאו קשר שלילי מובהק בין פאבינג לרמת שביעות הרצון מהקשר. 46.3% מהנשאלים דיווחו כי הם חווים פאבינג מצד בן/בת הזוג, ו־22.6% העידו כי הדבר גרם לקונפליקטים.
• קשר לדיכאון ולקשיים נפשיים- במיוחד בקרב נשים צעירות, פאבינג נקשר לדיכאון חמור. אצל זוגות ותיקים, הפאבינג משפיע בעקיפין דרך השחיקה ברגשות ובקשר.
• פגיעה בתקשורת ובאינטימיות- פאבינג שוחק כישורי תקשורת בסיסיים כמו הקשבה, אמפתיה וגילוי עצמי. הוא מייצר תגובות רגשיות שליליות, תחושת טינה וריחוק, ופוגע באמון ובתחושת הקרבה. מחקרים אף הראו כי עצם נוכחות של טלפון על השולחן, גם ללא שימוש בו, מפחיתה את תחושת החיבור בין הצדדים.
• הגברת קונפליקטים- פאבינג נקשרה גם לעלייה בעימותים ובמתחים בין בני זוג, שמובילים לירידה בסיפוק מהקשר.
• איום על צרכים אנושיים בסיסיים- פאבינג פוגע בצרכים פסיכולוגיים חשובים כמו תחושת שייכות, הערכה עצמית, קיום משמעותי ותחושת שליטה. הוא יוצר תחושת הדרה ונידוי אצל הצד שחווה את ההתעלמות.
• תרומה עקיפה לגירושין- אף שפאבינג כשלעצמו אינו נחשב גורם ישיר לגירושין, הוא מהווה זרז עקיף. פגיעה בסיפוק הזוגי, ריבוי קונפליקטים, שחיקה בתקשורת ותחושת ריחוק רגשי, כל אלה מעלים את הסיכון לפרידה. מחקרים מצביעים על כך ששיעורי גירושין עולים עם הירידה באיכות הקשר ובשביעות הרצון ממנו.
• השפעה בין-דורית- פאבינג פוגע לא רק בקשר הזוגי, אלא גם בילדים. ילדים שהוריהם מרבים לעסוק בטלפון חווים פחות חום רגשי ויותר תחושת דחייה. התוצאה היא סיכון גבוה יותר לבעיות רגשיות, דפוסי התקשרות לקויים ותלות מוגברת בטכנולוגיה, על חשבון קשרים אנושיים בריאים.
ניתן לראות כי במערכת יחסים זוגית, פאבינג הוא לא רק "חוסר נימוס"; מדובר בהרגל שמחלחל אל תוך מערכות היחסים הקרובות ביותר שלנו, ומאיים על המרקם הרגשי האינטימי ביותר שלנו.
איך מתמודדים עם פאבינג בעת חירום?
במציאות הישראלית, בה כל התרעה יכולה להיות קריטית וכל עדכון חדשותי עשוי לשנות את מהלך היום, קשה להאשים מישהו על כך שהוא "רק בודק משהו מהר". אך דווקא בזמן חירום, הצורך האנושי בקרבה, הקשבה ותמיכה הדדית מתחדד פי כמה.
הנה כמה דרכים פרקטיות ופשוטות להתמודד עם פאבינג בזמן מלחמה, בלי להתנתק מהמציאות, אבל גם בלי לאבד את הקשר האנושי:
• קבעו אזורים וזמנים ללא טלפונים- אפשר לקבוע למשל כי ארוחות משפחתיות, שיחות רגשיות וזמן זוגי יהיו זמנים נטולי טכנולוגיה.
• הקדימו הסבר במקום התנצלות- אם אתם מרגישים צורך לבדוק את החדשות, הסבירו מראש את הצורך שלכם להיעדר זמנית לטובת עדכון חדשות או שיחות דחופות, והבהירו שזה נעשה בצורה מודעת ומתוך כבוד.
• תרגלו שימוש בטכניקות Mindfulness - תרגול של מודעות קשובה (מיינדפולנס), אפילו בדקות קצרות ביום, מחזק את היכולת להיות נוכח, מפחית חרדה, ומאפשר להבחין מתי השימוש בטלפון כבר לא משרת אותנו.
• פתחו שיח כנה- אם הפאבינג של בן או בת הזוג מפריע לכם, דברו על זה בגובה העיניים.
זכרו: החדשות אולי מספקות תחושת שליטה רגעית, אך הקשר האנושי הוא זה שמעניק ביטחון רגשי אמיתי. לכן, חשוב למצוא את האיזון בין להיות מעודכנים לבין להיות נוכחים.
הגיש תביעה עקב פאבינג במהלך דייט
הלכה למעשה, ידוע רק על מקרה אחד של פאבינג בהקשר משפטי. הסיפור התרחש באוסטין, טקסס. גבר הגיש תביעה קטנה נגד בת זוגו לדייט ראשון בעקבות שימוש מופרז שלה בטלפון נייד במהלך הקרנת סרט קולנוע. לטענתו, היא שלחה הודעות במהלך הצפייה והתעלמה ממנו באופן שפגע בחוויית הדייט. הוא דרש פיצוי סמלי, החזר עלות כרטיס הקולנוע, כ-18 דולר. התיק לא הגיע לפסק דין, שכן האישה החזירה את הכסף, וההליך הסתיים ללא הכרעה שיפוטית. עם זאת, ניתן להניח שלא התקיים דייט שני...
הייחודיות של מקרה זה ממחישה עד כמה תופעת הפאבינג מקדימה את עולם המשפט, שטרם הצליח להדביק את קצב השינויים במציאות הדיגיטלית. כך, פאבינג אינו מוגדר כיום כעוולה משפטית או עילת תביעה, ואף בישראל ובעולם טרם ניתנו פסקי דין הקובעים מסגרת חוקית ברורה להתמודדות עמו.
עם זאת, בדיני משפחה, תופעות כמו התרחקות רגשית, ניכור מתמשך וחוסר תקשורת עשויות להוות בסיס לעילת פירוד או עילת גירושין. יתרה מכך, ניתן לשקול אם הרגל קבוע ומתמשך של פאבינג, הגורם נזק לקשר, יכול להיחשב כהוכחה לריחוק רגשי, שבר במערכת היחסים או כישלון ייעוץ זוגי מקצועי.
גם בתחום המשמורת וההורות, הרגל עקבי של התעלמות מהילדים לצורך גלילה בטלפון עשוי להתפרש כהתרשלות הורית או כפגיעה בטובת הילד. בהקשרים של דיני עבודה, עובד שמפגין חוסר קשב מתמשך בישיבות עקב פאבינג עלול להיתפס כמי שנוהג באופן בלתי מקצועי, דבר שעשוי להצדיק צעדים משמעתיים.
ככל שהעולם הופך ליותר דיגיטלי, וגם יותר מסוכן, תופעת הפאבינג צפויה לקבל ביטוי הולך וגובר בכתבי טענות, בראיות ובפסקי דין – לא כעילה עצמאית, אלא כחלק ממערך רחב יותר של טענות בדבר ניכור, ריחוק רגשי, התרשלות הורית או פגיעה באמון. מה שמתחיל בהתעלמות רגעית בזמן שיחה, עלול להפוך לאבן בוחן חדשה במערכות יחסים אישיות ומקצועיות – גם בבית, גם במקום העבודה, וגם בבית המשפט.
הטלפון יכול לחכות, הלב - פחות
נראה כי אם יש עם אחד בעולם שהרוויח ביושר את הזכות לפאבינג, אלו הישראלים. מגפות, מלחמות, אזעקות ותחושת חירום תמידית, כל אלה יוצרים מציאות שבה להיות מחובר הוא כמעט תנאי בסיסי להרגשת ביטחון.
אבל דווקא בגלל זה, הפאבינג כאן מסוכן פי כמה. כשאנחנו מתרגלים "להיות על המסך" גם ברגעים הכי אישיים, אנחנו שוכחים שהחוסן האמיתי נבנה לא רק מיכולת הישרדות, אלא גם ממערכות יחסים קרובות, מתמיכה הדדית, ומהיכולת להיות נוכחים עבור מי שנמצא לידנו ובמיוחד בן או בת הזוג.
מאת עו"ד טל איטקין, מייסדת, טל איטקין משרד עורכי דין
d&b – לדעת להחליט
