הצמיחה של ענף הגישור היא בלתי נמנעת
המציאות בענף המשפט הופכת את הגישור לכלי דומיננטי יותר ויותר, אך למרות זאת הוא לא בהכרח מקבל את הכבוד הראוי לו. לקראת פורום Duns 100 - מובילות הגישור בדיני משפחה, שוחחנו עם המגשרות שמובילות את התחום על החשיבות שלו, האתגרים הקיימים והסיבות שבגללן הוא ימשיך לצמוח בשנים הקרובות
העומס על מערכת המשפט, לצד רצון לקצר תהליכים ולהגיע לפתרונות פרקטיים, הופכים את תחום הגישור לדומיננטי יותר ויותר בתוך ענף המשפט. אלא שכלפי חוץ, עולות שאלות ביחס לתפקיד המגשרים והמגשרות, האופן שבו הציבור תופס את העשייה והמעמד של התחום. כדי להבהיר את הנושא – ולגשר על הפערים, תרתי משמע - פנינו לכמה מהמגשרות המובילות בענף.
לדברי איילת שיים מור, עו"ד ומגשרת לענייני משפחה, תפקיד המגשרת המשפחתית עבר אבולוציה משמעותית. "אם בעבר היא נתפסה כמי שתפקידה לפשר ולהוביל אנשים להתפשר בדרך לחתימה על הסכם גירושין או הסכם משפחתי אחר, הרי שכיום המגשרת מובילה ומתכללת את פתרון המשבר על כל זוויותיו. בגישה ההוליסטית שבה אני פועלת, המגשרת היא גם מנטורית ליחסים, שתפקידה לסייע למגושרים לנהל גם את המחר, את היום שאחרי. הראיה היא מערכתית ומביאה בחשבון את האספקטים הנוספים לצד הכלכלי, כגון היבטים רגשיים, הוריים, פסיכולוגיים, חינוכיים.
"בשונה מההליך המשפטי, שהוא מטבעו הליך קשוח שמעמיק לא פעם את הקרע, חדר הגישור מאפשר הזדמנות שבית המשפט אינו יכול להציע: עצירה, התבוננות עמוקה ולעיתים אף בחינה אמיתית של היחסים, של המשבר, לעיתים אפילו של שימור הקשר", מבהירה שים מור. "לא אחת תהליך שמתחיל אצלי בגישור גירושין מתפתח להבנה מחודשת של הצרכים והאינטרסים, ולעיתים אף לשיקום הקשר ולחתימה על הסכם שלום בית ולחילופין גירושין. תפקידי הוא לנהל את המתח שבין עבר טעון, הווה מורכב ועתיד מעשי, ולאפשר קבלת החלטות מושכלת מתוך ראייה רחבה של הסיכויים, הסיכונים והמחיר הרגשי, ההורי, הכלכלי, המשפחתי, החינוכי, של כל בחירה".
לדברי אליה טל, עו"ד ומגשרת, "תפקיד המגשרת בהגדרה, הוא לעזור לצדדים בגישור לנהל שיח ולהגיע להסכמות שהם עצמם בוחרים, מבלי ללחוץ או לכפות עליהם פתרון מסוים. לדעתי, תפקיד המגשרת כיום רחב הרבה מעבר ליישוב סכסוך נקודתי. מגשרת, מסייעת לאנשים, צוותים וארגונים לעצור, להבין מה באמת קורה מתחת לפני השטח, ולייצר דיאלוג שיש בו הקשבה, אחריות ובחירה.
בעולם רווי קונפליקטים, קצרים בתקשורת, עומסים וקיטוב, הגישור אינו רק כלי משפטי אלא מיומנות חיים. בעבודתי כמגשרת גירושין אני פוגשת מדי יום את ההשלכות של חוסר הבנה והיעדר שפה משותפת יחד עם עומס רגשי. המחיר גבוה במיוחד, גם עבור הילדים, אבל גם עבור ההורים. במקביל, בעבודה שלי בארגונים, אני רואה עד כמה הטעמה הדרגתית של שפת הגישור יכולה לשנות את התרבות הארגונית ביצירת תקשורת ישירה ומכבדת, הפחתת מאבקי כוח וחיזוק שיתופי פעולה.לכן, פוטנציאל ההשפעה של מגשרים גדול מאוד, לא רק כמי שמתערב בעת משבר, אלא כמי שמניח תשתית ליחסים מטיבים".
"הרבה מעבר לחלופה להליך משפטי"
עו"ד ומגשרת דגנית אליישיב סבורה כי תפקיד המגשרת כיום הוא הרבה מעבר ל״חלופה להליך משפטי״. המגשרת היא אשת מקצוע שמובילה תהליך קבלת החלטות מושכל, אנושי ואחראי, במצבים של משבר, קונפליקט ואי־ודאות. בעידן של עומס על מערכת המשפט, חוסר סבלנות ציבורית להליכים ארוכים ורצון לפתרונות פרקטיים, המגשרת מאפשרת לצדדים לעצור, להבין את המורכבות המלאה של הסכסוך מכל הבחינות, המשפטית, הכלכלית ובטח ובטח הרגשית, ולבנות פתרון מותאם אישית שמסתכל קדימה.
הערך האמיתי של הגישור אינו רק בקיצור זמנים, אלא ביצירת הסכמות שמחזיקות לאורך זמן, שומרות על מערכות יחסים, ומפחיתות את הצורך בסכסוכים חוזרים ובהליכים עתידיים".
עו"ד ומגשרת אפרת אנגל מוסיפה כי "מאז ומתמיד תפקיד המגשרת היה חשוב, מורכב ומאתגר, שכן בניגוד לתפקידם של עורכי הדין המייצגים, שצריכים לשמור רק על הלקוח שלהם, לדאוג לאינטרסים רק של הלקוח שלכם ולנצח עבור הלקוח שלהם - המגשרת כגורם ניטרלי- תמיד מסתכלת על שני הצדדים. המגשרת צריכה לתת מענה רגשי ומשפטי, היא צריכה לסייע לצדדים לתקשר, להוביל לפתרונות הנכונים והמתאימים ביותר לשני הצדדים, והכל תוך שמירה על האינטרסים של שני הצדדים. היא צריכה להיות סמכותית, קשובה, מכילה ורגישה".
עו"ד ומגשרת לירון שינקמן מסבירה כי בעיניי, המגשרת בתחום המשפחה היא זו שמסייעת לבני הזוג לצלוח את פירוק הזוגיות ואת המעבר מזוגיות להורות משותפת. למעשה, במידה רבה, מגשרת היא מורת הדרך של בני הזוג והיא יוצרת יחד איתם את המתווה העתידי של המשפחה".
הכרה גם מחוץ לבית המשפט
התפקיד החשוב של המגשרות בהליכים השונים, כפי שניתן לראות, רק צובר תאוצה, אולם כלל לא בטוח שהוא זוכה להכרה הראויה. הגישור זוכה להכרה הולכת וגדלה, אך עדיין לא תמיד להכרה הראויה", אומרת טל. "לעיתים הוא נתפס כ'פתרון רך' או כחלופה מהירה לבית המשפט, בעוד שבפועל מדובר במקצוע מורכב הדורש הכשרה, ניסיון, תפיסה מערכתית ויכולת גבוהה לעבוד עם רגשות, כוח ואינטרסים. אחת הסיבות לכך שהקמתי את בית הספר לגישור במכון אדלר היא הרצון להעמיק את המקצוע ולהרחיב את תפיסתו. אנחנו מכשירים מגשרים מהקהל הרחב, לא רק עורכי דין אלא גם מנהלים, אנשי חינוך, משאבי אנוש, אנשי טיפול ואנשים שמגיעים ללמוד גישור כדי לשפר מערכות יחסים בעבודה ובחיים האישיים. הרעב ללמוד תקשורת בונה אמון גדול ואני מאמינה שכך גם ההכרה בגישור כתהליך לפתרון קונפליקטים וניהול משא ומתן תעמיק".
אנג'ל סבורה כי רק בשנים האחרונות ענף הגישור זוכה להכרה גבוהה יותר. "אני זוכרת שבתחילת דרכי אי שם בשנת 2000, אף אחד לא חשב ובטח לא האמין שניתן יהיה בכלל להתפרנס רק מגישור. בתחילת הדרך, הליטיגציה הייתה דרך המלך ליישוב סכסוכים . מעטים פנו לגישור מיוזמתם ומערכת בתי המשפט בכלל לא הכילה ו/או הייתה ערוכה לקלוט את הליך הגישור כדרך ליישוב סכסוכים ותביעות. עם השנים זה כמובן השתנה ואף הוסדר בחקיקה. בתי המשפט מפנים צדדים להליכי גישור חיצוניים, פסיקות בתי המשפט שומרות על חיסיון הליכי הגישור כדי לעודד צדדים להשתתף, ובהליכים מסוימים כמו למשל תביעות קטנות- הצדדים מופנים קודם לגישור, לפני שמתקיים בכלל דיון. ב- 10-15 שנים האחרונות, הליך הגישור זוכה להכרה ולא רק בעולמות המשפט. יש הבנה שמדובר בארגז כלים שכול לשמש ליישוב סכסוכים בכל מקום, בעבודה, בבית, במשפחה, בכל מקום, ולכן מלמדים גישור באוניברסיטאות, במכללות, במכונים ובארגונים פרטיים . ההליך עצמו מוכר יותר לציבור, והוא צובר אהדה. למשל בשנים האחרונות אנחנו שומעים על יותר ויותר אנשים מוכרים שמתגרשים בטוב (בגישור). זה בהחלט מראה שההכרה במקצוע מתחזקת אבל יש תמיד מקום לעוד.
"נקודת מפנה"
שים מור מציינת בהקשר למעמד ענף הגישור כי "אנחנו מצויים בנקודת מפנה, שבה גם הלקוחות גם עורכי הדין וגם השופטים מבינים את הערך המוסף והמופלא שבגישור. העובדה שהמון תיקים מופנים אליי משופטים ועורכי דין מעידה על הבנה מצידם שיש סיכוי שדווקא בהובלת מגשרת מוסמכת מקצועית ומנוסה, יש סיכוי להגעה להסכם. ואולם, עדיין קיים פער בין המורכבות האמיתית של מקצוע הגישור, בעיקר הגישור המשפחתי, לבין האופן שבו הוא נתפס בציבור ולעיתים גם בקהילה המשפטית. יותר ויותר עורכי דין וגם אנשים פרטיים פונים לעיסוק בגישור מתוך מחשבה שכל אחד יכול לקחת תיק גישור, אך לא תמיד מתוך הבנה שמדובר במקצוע עצמאי הדורש סט כישורים ייחודי: אינטואיציה חדה, יכולת הכלה, כלים מעולמות האימון והטיפול, ויכולת לנהל קונפליקטים מורכבים לאורך זמן, זאת לצד הבנה משפטית עמוקה של תחום דיני המשפחה.
לדבריה, "בגישורי משפחה במיוחד, יש חשיבות מכרעת לכך שהמגשרת תהיה גם עורכת דין ורצוי כזו שעוסקת או עסקה בליטיגציה וייצגה בבתי משפט, שמכירה את התנהלות השופטים או יישום הוראות ההסכם שהיא כותבת. הסכם שאינו מדויק משפטית עלול להפוך למוקש עתידי, אני רואה זאת מידי יום כשמגיעים אליי סכסוכי משפחה שנוצרים כתוצאה ממחלוקות שלא קיבלו מענה בהסכם גירושין המקורי ואז שוב נדרשים לנהל תיק. יש חשיבות לכתיבת ההסכם בידי מי שהינו עו"ד העוסק בתחום. הערך המוסף של מגשרת־עו״ד הוא השילוב בין רגישות אנושית עמוקה וראיית צרכי הילדים והזוג לחשיבה משפטית אסטרטגית, כך שההסכם אינו רק נכון לרגע החתימה, אלא יציב ומגן גם לשנים קדימה ונותן מענה לסיטואציות עתידיות".
"הובלה תחת לחצים רגשיים"
אלישיב מציינת כי "הגישור זוכה להכרה הולכת וגוברת, גם בקרב בית המשפט וגם בקרב הציבור הרחב. יחד עם זאת, לעיתים קיימת תפיסה מוטעית שמדובר בהליך “רך” או פחות מחייב, בעוד שבפועל גישור איכותי דורש רמה מקצועית גבוהה במיוחד הכוללת הבנה משפטית עמוקה, מיומנויות ניהול קונפליקט, יכולת הקשבה, קריאת סיטואציות מורכבות והובלת תהליך תחת לחצים רגשיים כבדים. ולכן, ככל שהציבור, עורכי הדין והמערכת עצמה ימשיכו להיחשף להצלחות של גישורים מורכבים ולתוצאות היציבות שהם מייצרים, כך לדעתי, יתחזק גם המעמד המקצועי של המגשרים והמגשרות כגורם מרכזי ומשמעותי בענף המשפט".
בדומה גם שיינקמן סבורה כי "אין ספק שבשנים האחרונות יש יותר מודעות לגישור והכרה בו. יחד עם זאת המצב רחוק מלהיות מספק. זוגות רבים עדיין אינם מודעים לאופציית הגישור ובוחרים בניהול הליכים מיותרים, וגם עורכי הדין למשפחה לא מכירים מספיק בחשיבות הגישור".
העתיד: בגישורים מותאמים אישית
ענף הגישור, כפי שמסתמן מהדברים, עדיין לא מקבל את מלוא ההכרה שלה הוא ראוי אך בכל הנוגע לעתיד שלו קיימת תמימות דעים: מדובר בתחום שרק הולך לצמוח. שים מור מבהירה כי "הצמיחה של ענף הגישור היא בעיניי בלתי נמנעת, והיא תתרכז במקומות שבהם פתרון משפטי טכני אינו נותן מענה למורכבות האנושית והרגשית של הסכסוך. הפוטנציאל המשמעותי ביותר נמצא בנישות שבהן יחסים משפחתיים הם לב העניין: סכסוכי ירושה מורכבים, סכסוכי אחים, עסקים משפחתיים, הסכמי ממון וגישורי גירושין. אין תחליף ואין דומה למגשרת מקצועית בסכסוכים מעין אלו. העתיד של הגישור הוא בגישורים מותאמים אישית, כאלה שלא מסתפקים בחלוקת רכוש או בהכרעה פורמלית, אלא בונים מנגנונים לשימור יחסים טובים בעתיד, לצמצום חיכוכים עתידיים ולשקט נפשי ארוך טווח. היתרון המובהק של הגישור הוא ביכולת לא רק לפתור מחלוקת, אלא לבנות את היום שאחרי, והרי המשפחה אמנם משנה צורה, אך חשוב שהיא לא תתפרק, לטובת הצדדים אך בעיקר ובפרט לטובת הילדים".
טל מזהה גם היא את המגמה הזו. "המציאות החברתית, הארגונית והמשפחתית מייצרת יותר מורכבויות, פחות ודאות ויותר חיכוכים ואלה תנאים שבהם גישור לא רק צומח, אלא הופך להכרח אנחנו חיים בעידן בו אנשים רואים חשיבות גבוהה בלהיות חלק מההחלטות שקשורות לחייהם, מעוניינים להשמיע ולהשמע ואת זה הם מקבלים בגישור. מחקרים מראים, שהסכמי גישור חזקים יותר במציאות מאשר פסקי דין, כיוון שאנשים בחרו בהסכמה ולכן פועלים לפיה בקלות יותר מאשר אם היא נכפתה עליהם".
לטענתה, "במקום בו יש סכסוך בין אנשים שנמצאים במערכת יחסים נמשכת ומשמעותית, אין תחליף טוב יותר לגישור. לכן, בתחום המשפחה, הגישור רק ימשיך לצמוח וכך גם בתחום העבודה והגישור הפנים-ארגוני ובוודאי נכון הדבר גם למערכת החינוך, שם אני מאמינה שהגישור ראוי להפוך למיומנות חובה ללימוד בבתי הספר ובהכשרות מורים ומנהלים. בתחום העסקי, ידוע שמערכות יחסים טובות, הן תנאי בסיס לעסקים מניבים, והתנהלות תחרותית מקדמת צמיחה. לכן ניתן לומר, שכל תחום יתרם מהשפה הגישורית ומתהליך גישור לפתרון קונפליקטים ולדרך לניהול משא ומתן עסקי".
אנג'ל סבורה כי הצמיחה של הענף מגיעה מהשטח. "אני מאמינה שנמשיך לראות את הענף צומח, מתפתח וגדל, שכן הגישור מוכר יותר ואנשים נחשפים ליתרונות שלו. הוא מהיר יותר, זול יותר, אינטימי ואישי, מאפשר שמירה על מערכות יחסים (משפחתיות, אישיות, מקצועיות), מאפשר לאנשים להחליט ולקבוע איך תיראה התוצאה בסוף. אני מקווה שזה יקרה בכל הענפים והתחומים. בתחום דיני המשפחה שאליו אני משתייכת, אני רואה צמיחה והתפתחות משמעותית, בתחום דיני הנזיקין, בתחום הפלילי, תחום דיני העבודה – גם כיום הליגי הגישור מוכרים וזוכים לאהדה, כך שדי ברור וטבעי שימשיך כך".
"הדרך הטובה ביותר ליישב קונפליקטים"
אלישיב מציינת כי "ענף הגישור ימשיך לצמוח ואף להעמיק, במיוחד בתחומים שבהם למערכת היחסים בין הצדדים יש חשיבות מתמשכת. גישור גירושין, בתוך המשפחה וכן גישור בסכסוכי ירושה ימשיך להיות תחום מרכזי, לצד גישור עסקי, גישור בארגונים וכן גישור ביחסים שבין עובד ומעסיק.
ככל שהמודעות הציבורית ליתרונות הגישור תעמיק, הוא צפוי להפוך מתהליך שנתפס כחלופה להליך משפטי לבחירה הראשונה והטבעית לניהול סכסוכים, כבר בשלביהם הראשונים, מתוך הבנה שמדובר בכלי יעיל, אחראי ומקצועי ליצירת פתרונות יציבים וברי־קיימא".
שיינקמן אף צופה התפתחות בתחום הגישור הזוגי. "לדעתי בעתיד הגישור הזוגי ימשיך לצמוח ויהפוך לנוכח ומקובל יותר, הן משום שזו האלטרנטיבה הטובה ביותר והן משום שהיא זולה ומהירה בהרבה מניהול הליכים. בנוסף גם בתחומים אחרים הגישור ימשיך להתבסס ולצמוח משום שזו הדרך הנכונה והטובה ביותר ליישב קונפליקטים".
d&b – לדעת להחליט
