החרדים יכולים להפוך למנוע הצמיחה הבא של ישראל
מערכת הבחירות עוסקת רבות בחברה החרדית: גיוס, תקציבים, לימודי ליבה ויחסי דת ומדינה. אבל יש שאלה שכמעט אינה נשאלת: מה יקרה אם נהפוך את נקודת המבט מאתגרים להזדמנויות? אם במקום לשאול רק אם החברה החרדית היא אחד האתגרים של הכלכלה הישראלית, נשאל אם נמצאת כאן גם אחת מהזדמנויות הצמיחה הגדולות שלה?
השאלה הזאת מעניינת במיוחד עכשיו, משום ששתי מהפכות מתרחשות בישראל בעת ובעונה אחת. הראשונה דמוגרפית. החברה החרדית צעירה וצומחת במהירות. מאות אלפי צעירים חרדים ייכנסו בעשורים הקרובים לגיל העבודה, ולכן השאלה במה יעבדו וכמה ישתכרו אינה עוד שאלה מגזרית, אלא שאלה על עתידה של הכלכלה הישראלית.
המהפכה השנייה היא טכנולוגית: הבינה המלאכותית. דווקא במפגש בין השתיים עשויה להסתתר הזדמנות גדולה. במשך שנים, אחד החסמים בפני כניסת נשים חרדיות להייטק היה פער נקודת הפתיחה. צעירה חרדית מוכשרת התחרתה על משרת ג׳וניור מול בוגר אוניברסיטה יוקרתית, ולעיתים מול בוגר יחידה טכנולוגית שכבר צבר ניסיון מעשי.
הפער לא נעלם, אבל AI מתחיל לשנות את משמעותו. מפתחת צעירה המצוידת בכלי AI יכולה ללמוד מהר יותר, לכתוב ולבדוק קוד מהר יותר ולהגיע לתפוקה שבעבר דרשה ניסיון רב יותר. וכשהטכנולוגיה עצמה משתנה במהירות, גם אנשים שנמצאים שנים בתעשייה נדרשים ללמוד מחדש.
במובן הזה, השעון התאפס במידה מסוימת לכולנו. במקביל נולדים מקצועות חדשים סביב AI, והוא גם יוצא מגבולות ההייטק. בנקים, בתי חולים, מפעלים, חברות ביטוח, קמעונאות והמגזר הציבורי יצטרכו אנשים שיודעים להפוך AI לכלי עבודה. ישראל עשויה להזדקק להרבה יותר אנשים בעלי יכולות טכנולוגיות מכפי שההייטק מעסיק כיום.
וכאן כדאי להסתכל על מה שכבר קרה. בעשור האחרון התחולל בשקט שינוי משמעותי: כניסתן של אלפי נשים חרדיות לעולם הטכנולוגיה. זה קרה כאשר נוצרו מסלולים שאפשרו לנשים מוכשרות לקבל הכשרה מקצועית רצינית ולהתחבר למעסיקים איכותיים, תוך שמירה על אורח חייהן.
שיעור התעסוקה של נשים חרדיות, שעמד בתחילת שנות האלפיים על כ־50%, זינק בשנים האחרונות לכ־81%, כמעט זהה לשיעור בקרב נשים יהודיות לא־חרדיות, העומד על כ־82.5%. במקביל, שיעור הנשים החרדיות העובדות בהייטק עלה מכ־3% בשנת 2014 לכ־4.9% בשנת 2024, וכיום נשים חרדיות מהוות כ־5.6% מכלל הנשים המועסקות בהייטק בישראל.
מאחורי המספרים האלה עומד שינוי חברתי וכלכלי משמעותי: אלפי נשים חרדיות הפכו בתוך עשור למפתחות תוכנה, מהנדסות ונשות דאטה, שבבים ו־AI, והשתלבו בחברות טכנולוגיה מובילות בישראל ובעולם.
ודווקא ההצלחה הזאת ממחישה כמה גדול הפוטנציאל שעוד לפנינו. שיעור הנשים החרדיות העובדות בהייטק עדיין נמוך כמעט בחצי מזה של נשים יהודיות לא־חרדיות – כ־4.9% לעומת כ־9.5% – ושכרה הממוצע של אישה חרדית עומד עדיין על כ־67% בלבד משכרה של אישה יהודייה לא־חרדית.
הלקח הוא שכאשר בונים את המסלולים הנכונים, אין צורך לדרוש מאוכלוסייה שלמה להשתנות כתנאי להשתלבותה. אפשר לזהות את הכישרון שבתוכה ולחבר בין היכולות שלה לצורכי המשק. כך כולם מרוויחים: העובדת, המשפחה, החברות והמדינה.
לצד הנשים מתפתח גם דור חדש של יזמי הייטק חרדים. עכשיו דמיינו את כל זה בעידן ה־AI ובקנה מידה גדול בהרבה: אלפי צעירות חרדיות שבונות ומטמיעות מערכות AI במשק הישראלי, ולצדן יזמים חרדים שמקימים את החברות של המחר.
לא באמצעות ניסיון לשנות את החברה החרדית, אלא באמצעות מסלולים מותאמים, הכשרה ברמה הגבוהה ביותר וחיבור של טאלנט חרדי למקומות שבהם הכלכלה הישראלית זקוקה לו.
זו אינה פילנתרופיה, וזו אינה רק מדיניות חברתית. זו יכולה להיות אסטרטגיית צמיחה. ישראל ניצבת בנקודת מפגש נדירה: אחת האוכלוסיות הצעירות והצומחות בעולם המערבי פוגשת מהפכה טכנולוגית אדירה. אם נדע לחבר ביניהן נכון, בעוד עשור אולי לא נדבר רק על האתגר בשילוב חרדים בכלכלה הישראלית, אלא על אחד ממנועי הצמיחה החדשים של ישראל.
משה פרידמן הוא מייסד ומנכ״ל קמא־טק וקרן 12A Venture Capital, הפועלים לשילוב חרדים בהייטק ולקידום יזמות טכנולוגית חרדית
