משחק הפוקר של טראמפ: כשאין קלפים והשווקים משלמים את המחיר
"השוק שופט אותי" – נהג דונלד טראמפ לומר שוב ושוב במהלך כהונתו הראשונה, כשהצביע בגאווה על העליות התמידיות במדדי וול סטריט כראיה חותכת להצלחתו הכלכלית. עבור טראמפ, שוק ההון אינו רק אינדיקטור – אלא הברומטר הרגשי של נשיאותו. אולם כעת, עם פתיחתה של מלחמת מכסים חדשה והחזרת הרטוריקה המתלהמת מול סין ואירופה, נדמה שטראמפ מהמר על אותו שוק שהוא כה תלוי בו – ומסכן את מקור הכוח המרכזי שלו.
התכנית שעליה הכריז בחודש שעבר – תוספת מכסים דרמטית על יבוא מסין – היא לא פחות מהימור אסטרטגי מסוכן. ראשית, מדובר במהלך הנשלט בלעדית על ידי אדם אחד. אין כאן עבודת מטה רחבה או שיקול דעת מוסדי – אלא החלטה אינסטינקטיבית. זה הופך את המשבר הנוכחי לתלוי גחמה ובעיקר – בלתי צפוי. הנשיא שיכול להבעיר את השווקים בציוץ, הוא גם היחיד שיכול לכבות את האש.
עבור טראמפ – שוק ההון הוא אינדיקטור משמעותי. כל ירידה חדה בנאסד"ק או בדאו ג'ונס מערערת את הלגיטימיות שלו כאיש עסקים שמבין כלכלה. ולכן, כשהשוק נפל בתגובה לתכנית המכסים, טראמפ לא נותר אדיש. אך מה שהבהיל באמת את המשקיעים הייתה תגובת המטבע – הדולר לא התחזק, אלא נחלש דרמטית. תופעה חריגה שמעידה על אובדן אמון רחב, והעולם הפיננסי שידר: ארה"ב אינה עוד עוגן של יציבות.
ומה קורה בישראל? כאן דווקא מתקבלת תמונה מורכבת ומעניינת יותר. בשבוע האחרון, בניגוד לתנודתיות בשווקים העולמיים, הבורסה בתל אביב רשמה עליות יפות, כשמדד ת"א 35 זינק פעם אחר פעם לרמות שיא חדשות. יש לכך כמה סיבות – בהן ספקולציות להרחבת הסכמי אברהם, התאוששות חלקית מהסנטימנט הביטחוני, תמחור חסר של מניות מובילות, ופעילות מוגברת של משקיעים מקומיים שמחפשים אלטרנטיבות להשקעות בחו"ל תחת תנאי אי-הוודאות הגוברים.
עם זאת, אין לטעות – התחזקות הבורסה המקומית אינה חסינה בפני זעזועים גלובליים. ישראל היא כלכלה קטנה, פתוחה ותלויה במסחר בינלאומי. כל הסלמה משמעותית במלחמת הסחר, או משבר אמון עמוק בדולר ובשווקים האמריקאיים, תחלחל במהירות גם אלינו – דרך שער החליפין, עלויות היבוא, וכמובן דרך התנהגות המשקיעים הזרים והגופים המוסדיים.
לכן, השאלה המרכזית איננה אם ישראל תושפע – אלא מתי, ועד כמה. השוק כרגע מאותת על אופטימיות זהירה, אך זו עשויה להתהפך במהירות עם כל ציוץ נוסף או מהלך לא צפוי מצד טראמפ או מקביליו בסין ובאירופה.
עלינו לזכור שכלכלה איננה לוח שחמט פוליטי. היא מציאות חיה ונושמת שמשפיעה על כולנו. אסור שנשיאי מעצמות יהפכו אותה לכלי משחק אישי – והאחריות שלנו היא להיערך מראש, לא רק לקוות שהסערה תחלוף.
אור פוריה הוא יו"ר פוריה פיננסים
