ניתוח
סמוטריץ' משתוקק לחדש את הלחימה אך לא הכין גיבוי תקציבי
תקציב 2025 שמונח בכנסת יושפע משני אירועים משמעותיים ולא צפויים: הראשון, האפשרות שישראל חוזרת ללחימה עצימה בסוף השבוע הקרוב. השני, האם הנתונים החיוביים של הכנסות המדינה ממסים בינואר מצדיקים עדכון של תחזית ההכנסות. אלא שההחלטות שיתקבלו בעקבות שתי ההפתעות הללו יהיו יותר פוליטיות מכלכליות
בכירים מהאוצר ובבנק ישראל צפויים לשוב היום מפריז הקרירה. הם הגיעו מדיון שהתקיים בדו"ח ה־OECD על יוקר המחיה בישראל, הדו"ח עצמו יוצג ויוגש לממשלה על ידי מזכיר הארגון בתחילת אפריל. טיוטת הדו"ח לא פורסמה אך לדברי גורמים שמכירים את הדו"ח, הדו"ח לא צפוי לכלול איזה ג'וקר שיפתיע מישהו. הכלכלנים ב־OECD אינם שונים מהכלכלנים בישראל, וגם הם יצביעו על הצורך לקדם תחרות במקטעים לא תחרותיים, להיפתח לייבוא, ולהימנע ככל הניתן מפיקוח מחירים.
בראש המשלחת הישראלית לפריז, עמדו יוגב גרדוס הממונה על התקציבים, והכלכלן הראשי במשרד האוצר ד"ר שמואל אברמזון. כשהשניים יחזרו לישראל הם יצטרכו להתמודד עם שתי סוגיות שצפויות להשפיע על מבנה התקציב לשנת 2025 שנמצא כעת בדיונים בוועדת הכנסת. הסוגיה הראשונה והחשובה היא, האפשרות שישראל חוזרת ללחימה עצימה בסוף השבוע הקרוב. הסוגיה השנייה היא, האם הנתונים החיוביים של הכנסות המדינה ממסים בינואר מצדיקים עדכון של תחזית ההכנסות לשנת 2025, עדכון כזה עשוי לגרור גם שינוי במבנה התקציב.
נכון למועד כתיבת שורות אלו, עדיין קשה להאמין כי ישראל תחזור ללחימה עצימה במקרה וחמאס יעמוד בהסכם המקורי שנקבע, אך בלתי אפשרי להתכחש לעובדה כי ישנה אפשרות כזו. התקציב לשנת 2025 שכעת נידון בכנסת מתבסס במידה רבה על ההנחה כי הלחימה העצימה לא ממשיכה במהלך 2025, אם אכן חוזרים ללחימה עצימה שתימשך זמן לא־קצר, תקציב 2025 יצטרך עדכונים הן בצד ההוצאה, והן בצד ההכנסה.
נזכיר, כי בתקציב 2025 המוגש כעת לכנסת יש רזרבה של 10 מיליארד שקל שמיועדת לתרחיש של הסלמת הלחימה, אך חשוב לזכור, כי 1.2 מיליארד שקל מתוך הרזרבה יועדו כבר למימון שהות המפונים מהצפון. ובאוצר השתעשעו ברעיון לייעד 4 מיליארד נוספים מהסכום למימון המלצות ועדת נגל. כך שנכון לעכשיו, אין תכנון תקציבי להתמשכות לחימה משמעותית. כמובן, שהתמשכות לחימה לא רק מעלה את ההוצאות, אלא צפויה להשפיע גם על הפעילות המשקית, וכך גם להקטין את ההכנסות.
אמש, בדיון בוועדת הכספים, הזכיר ח"כ ולדימיר בליאק בצדק כי עוד לפני ההתפתחויות האחרונות "יש פער בין ההצהרות של שר האוצר לבין ההנחות בבסיס התקציב. התקציב מניח שלא תהיה חזרה למלחמה, אבל מבחינת ההצהרות של השר תהיה חזרה למלחמה לנצח, ואז החוק והתקציב לא רלבנטיים, מישהו צריך לסגור לי את הפער". לדבריו של בליאק, הצטרפו דווקא החכי"ם החרדיים מהקואליציה, תחילה אמר ח"כ ינון אזולאי מש"ס "אם שר אוצר אומר מלחמה עצימה, הוא יודע שיש לזה משמעות כלכלית, אז שיגיד שיש לי תוכנית מגירה, וצריך להוסיף כסף".
יו"ר הועדה ח"כ משה גפני, היה ישיר יותר ולא הסתתר מאחורי הדיון התקציבי, הוא אמר "אנחנו חולקים עליו, החזרת החטופים היא הדבר החשוב ביותר, ולכן אני נגד מלחמה עצימה, אני לא רוצה שהוא יילך בדרך הזו, יהיו שם אנשים שיישארו מתים". מעבר לרובד הגלוי בדבריו של גפני שמשקפים את עמדתו העקבית למען שחרור החטופים, יש את הרובד הפוליטי והמגזרי, חזרה למלחמה עצימה עומדת בניגוד לאינטרס החרדי, היא מקשה עליהם לקדם חוק אי־גיוס שהולם את רצונותיהם, והיא מקטינה להם את היכולת לאיים באי־העברת תקציב.
אלא שדווקא מבחינת נתניהו וסמוטריץ' חזרה למלחמה עצימה היא מוצא זמני מהפלונטר סביב חוק הגיוס וסוללת את הדרך לאישור התקציב. ראשית, היא מחזירה את בן־גביר לממשלה. שנית, המלחמה תחזק את לכידות הקואליציה. שלישית, יהיה קל להסביר לחרדים כי לא ניתן לקדם כעת חוק גיוס, וכי למען יציבות הממשלה בעת מלחמה יש צורך באישור תקציב מהיר, שכן בתקציב המוצע יש כספים חשובים לניהולה התקין של המלחמה. רביעית, ביקורת ציבורית ומקצועית על הגדלת גירעון ואפילו הורדת דירוג תיהדף בטענה כי "אין מה לעשות, זו תוצאה של הלחימה".
ביום שני התפרסמו הנתונים הרשמיים של הכנסות המדינה, התברר כי בחודש ינואר 2025 נגבו מסים ואגרות בהיקף של 62.5 מיליארד שקל, וסך הכנסות המדינה בחודש ינואר הגיע ל־63.1 מיליארד שקל. מדובר בגבייה הגבוהה ריאלית ב־21% מהגבייה בינואר 2024. הכנסות גבוהות ממסים עשויות לעיתים לגרור תגובות חגיגיות, זאת מכיוון שהכנסות גבוהות ממסים עשויות ללמד על כך שהמשק מייצר ופעיל יותר. במקרה שלנו, זו לא הסיבה העיקרית, הסיבה העיקרית שורה ארוכה של צעדי חקיקה, דוגמת העלאת המע"מ, הקפאת מדרגות מס הכנסה, ובעיקר, צעדי המיסוי על המאיון העליון. העלאת מס היסף ל־5% מינואר 2025 גרמה לבעלי הון רבים – שחלקם המתינו למבצע דיבידנד - לחלק דיבידנד בסוף 2024 במס היסף הנמוך של 3%. המס על הדיבידנד שחולק בסוף 2024 נכנס לקופת המדינה ב־2025. מעבר לכך, חוק מיסוי הרווחים הכלואים עודד אנשים בדרכים שונות למשוך רווחים ולחסוך תשלום מס.
אלא שהחגיגיות סביב נתוני ההכנסות יוצרים גם דאגה במשרד האוצר, החשש הוא שגם אם העלייה בהכנסות הינה חד־פעמית וזמנית, הרי שחברי הכנסת יסרבו להעביר את שאר צעדי ההתאמה שטרם אושרו בכנסת. ואכן, ברשות המסים מבקשים להדגיש כי "יש להמתין ולראות את המשך היקף הגביה בחודשים הבאים בשביל לקבל את התמונה המלאה". למעשה, תחזית ההכנסות של הכלכלן הראשי לשנת 2025 עדיין לא סופית, היא מבוססת על שני תרחישים, על כ־517 מיליארד שקל בתרחיש שבו יאושרו כלל צעדי ההתאמה, ועל כ־497.4 מיליארד ללא אישור אף צעד מצעדי ההתאמה. לכלכליסט נודע, כי באגף הכלכלן הראשי טרם ביצעו הערכה מחודשת בעקבות נתוני הגביה של ינואר, אך יש להעריך כי הם יידרשו להנפיק תחזית הכנסות מעודכנת שלוקחת בחשבון הן את האופן שבו צעדי ההתאמה עברו בכנסת, הן את הגביה בפועל בינואר, והן את ההתפתחויות הביטחוניות, אם יהיו.
מבחינת משרד האוצר, גם אם תחזית ההכנסות תתעדכן בחדות, הרי שהם עדיין יבקשו לקדם את צעדי ההתאמה, ובוודאי שהם יתנגדו לכל ניסיון להגדיל את ההוצאה בעקבות עדכון תחזית ההכנסה. מבחינת האוצר, גם הגירעון הנוכחי, שצפוי להיות לפחות 4.9% (יחד עם הרזרבה של 10 מיליארד שקל), הוא גירעון גבוה בהרבה מהתקרה של 4% ששר האוצר סמוטריץ' יצא עמה לדרך בתחילת תהליך התקציב. לכן העדיפות הראשונה היא להשתמש בהפתעה בצד ההכנסות בכדי לצמצם את הגירעון ל־2025. מנגד, קשה לראות את חברי הכנסת והשרים נרתמים להעברת צעדים כמו ויתור על יום הבראה ומאבק בהון השחור, כשתחזית ההכנסות העדכנית השתפרה.
