נתניהו לא עדכן את הנגיד על התוספת לתקציב הביטחון; בבנק ישראל מסתייגים
בבנק מזהירים כי הגדלה מתמשכת של ההוצאה מחייבת לקבוע במקביל מקורות מימון. לדבריהם, ללא העלאת מסים או קיצוץ בהוצאות אחרות, כל תוספת של 10 מיליארד שקל תגדיל את החוב בסכום זהה
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, המשמש לפי חוק כיועץ הכלכלי לממשלה, לא עודכן על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו על כוונתו לפתוח את תקציב המדינה כדי להעביר תוספת של 50 מיליארד שקל לתקציב הביטחון. בבנק מסתייגים מהחלטה של נתניהו ומדגישים כי הגדלת הוצאה מתמשכת מחייבת החלטה מקבילה על מקורות המימון - החלטה שאינה קיימת. כך נמסר מהבנק בתגובה לפנייה בנושא. משמע, בנק ישראל היה הגוף שהמליץ על הקמת ועדת נגל - הוועדה לבחינת תקציב הביטחון - אך לא היה שותף להחלטה לחרוג מהמלצותיה.
בנק ישראל התייחס להשלכות המהלך על החוב: "באופן לא מפתיע, כל הגדלה של 10 מיליארד בהוצאה (ללא תיקון בהכנסות) תוביל לעלייה של 10 מיליארד בחוב". המסר של בנק ישראל ברור: במונחי התוספת הנדונה מדובר בהיקף שאין דרך לספוג אותו ללא צעדי התאמה - קרי, בלי מיסים או קיצוץ במקום אחר. יחס אחד לאחד בין הוצאה לחוב פירושו שכל שקל שלא ימומן ממקור מזוהה יגולגל ישירות לחוב של השנים הבאות - ולכן גם לתשואה שבה תגייס המדינה. בנק ישראל מפציר תקופה ארוכה כי יש הכרח לעצב תוכנית ומתווה רב שנתיים להפחתת החוב, שצפוי להמשיך לגדול ולהגיע השנה סביב 70% תמ"ג.
עמדת הבנק בסוגיה אינה חדשה. הנגיד, פרופ' אמיר ירון, הציג בעבר את המשמעויות הפיסיקליות והמאקרו-כלכליות של הגדלת תקציב הביטחון בכ-350 מיליארד שקל בעשור הקרוב, וחידד את הצורך בחזרה לתוואי יורד של יחס חוב-תוצר. בבנק הדגישו כי החלטות על הגדלה משמעותית ומתמשכת של תקציב הביטחון צריכות להיות מלוות בהחלטות על הדרך שבה ימומנו ההוצאות הנוספות.
