יו"ר הכנסת לבג"ץ: לדחות את בחירת מבקר המדינה לאחר כינון כנסת חדשה
אמיר אוחנה מסר את עמדתו לבית המשפט, ולפיה רק לאחר הבחירות הקרובות על הכנסת לבצע הצבעה מחדש לתפקיד המבקר, לאחר שההליך הקודם בוטל עקב שערוריית תיעוד ההצבעה; לטענתו, מדובר בדחייה לא ארוכה שתשקף את רצון הבוחר; מאז יולי 2026 פועלת המדינה בלא מבקר
יו"ר הכנסת אמיר אוחנה הודיע הערב (ב') לבג"ץ כי יש לדחות את בחירתו של מבקר מדינה חדש לאחר בחירת הכנסת ה-26 - ב-10 בנובמבר 2026. יש לציין כי מאז תחילת יולי 2026 פועלת המדינה בלא מבקר מדינה.
אוחנה מסר את עמדתו באמצעות עו"ד ציון אמיר, זאת בעקבות עתירה של ירון גדות באמצעות עו"ד אבי רימון נגד אי בחירת המבקר שבה ביקש צו על תנאי לכינוס הכנסת בעניין. כזכור, בתחילת יולי קבע בג"ץ שעל אוחנה לכנס את הכנסת לבחירת מבקר מדינה.
בתשובתו לבג"ץ טען אוחנה כי "הסמכות לקבוע את מועד ההצבעה החוזרת לבחירת מבקר המדינה מסור ליו"ר הכנסת, ולו בלבד. מאחר שעו"ד מיכאל ראבילו (שנבחר על ידי הכנסת לתפקיד, צ.ז) מסרב להיכנס לתפקידו, וממילא לא ניתן לחייבו לעשות כן, ההחלטה הסבירה שנותרה היא לקיים את הבחירות לאחר כינונה של הכנסת ה-26, ובסמוך לכינוסה. קירבת מועד הבחירות, ושיקולים נוספים מצדיקים, ללא ספק, עמדה זו".
עוד הודיע אוחנה כי "הסמכות לקבוע את יום הבחירה צריכה להותיר אפשרות ממשית לשקול את קירבת הבחירות, ונסיבות נוספות, ובלבד שההמתנה אינה מסכלת את ההצבעה, או פוגעת שלא כדין ובאופן קיצוני בתפקוד מוסד הביקורת. השלמת הליך הבחירה בכנסת הבאה, בסמוך לאחר כינוסה, מגשימה איזון זה. העובדה שבבחירת מבקר המדינה פועלת הכנסת כגוף בוחר, אינה מייתרת את מרחב ההכרעה שהחוק עצמו מתיר ליו"ר בניהול ההליך. מדובר בדחייה לא ארוכה של מועד הבחירות, על מנת שזו תיעשה על ידי כנסת המשקפת את רצון הבוחר. למעשה, החלטתו של יו"ר הכנסת עולה בקנה אחד עם הנוהג המתבקש לזהירות באיוש תפקידים בתקופת הבחירות, ובהכרעות שלהן השפעה מתמשכת".
אוחנה הדגיש כי הבחירות יביאו לשינוי הרכב שבין שליש למחצית חברי הכנסת, וגם לכך יש שיקול לטעמו בדחיית הבחירה לקדנציה הבאה. כזכור, ערב הפריימריז בליכוד שנערכו בקיץ התגאה אוחנה שהוא אומר לא לבג"ץ, שכאמור כבר הורה לו לכנס את המליאה לבחירת המבקר, אך הוא אינו עושה זאת.
הבוקר הודיעה היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, לבג"ץ כי יש לקיים את פסק הדין בעניין הבחירות למבקר המדינה, ולקבוע מועד לקיום ההצבעה החוזרת בהקדם האפשרי. המשמעות היא שלפי דבריה יש לקיים את בחירת המבקר עוד במהלך ימיה של הכנסת הנוכחית.
כך הגענו עד הלום
נזכיר כי בסיבוב הראשון בהצבעה לבחירת מבקר המדינה, לפני יותר משלושה חודשים ב־3 ביוני, בחרו 60 חברי כנסת בשופט בית המשפט העליון בדימוס יוסף אלרון, לעומת 57 חברי כנסת שהצביעו לעו"ד ראבילו - עורך דינם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה. בסיבוב הראשון להצבעה נדרש רוב של 61 חברי כנסת בעד מועמד כלשהו, ומשום שזה לא קרה, הכריז יו"ר הכנסת אוחנה על סיבוב שני. למרות שההצבעה בכל הסיבובים אמורה להיות חשאית, בקלפי שהוצבה במליאת הכנסת, חברי כנסת מהליכוד צילמו את עצמם עם פתק שעליו שמו של ראבילו ופרסמו את הצבעתם ברשתות, בניגוד להנחיית היועצת המשפטית של הכנסת.
בעקבות סערה שפרצה באולם המליאה, ההצבעה הופסקה. בהתייעצות שקיים אוחנה בלשכתו עם נציגי הקואליציה והאופוזיציה, הסכימו חברי האופוזיציה לקיומה של הצבעה חוזרת, שבה 61 חברי כנסת הצביעו בעד ראבילו, מול 57 בלבד בעד אלרון.
כחודש לאחר מכן, ב־1 ביולי השנה, בג"ץ הוציא צו ביניים שהקפיא את מינויו של ראבילו למבקר המדינה. למחרת, ב־2 ביולי, בג"ץ ביטל את הבחירה כולה מפאת פגם מהותי שנפל בהליך. בית המשפט קבע אז שיש לקיים הצבעה מחדש. כהונתו של מבקר המדינה הנוכחי מתניהו אנגלמן הסתיימה לפני חודשיים וחצי, ב־4 ביולי 2026, ומאז המשרה אינה מאוישת. אוחנה כאמור מסרב לכנס את הכנסת כדי לקיים את ההצבעה.
