הגיע הזמן לחוק אימות גיל בישראל
בעידן שבו ילד בן עשר יודע לתפעל טלפון חכם טוב יותר מהוריו, מדינת ישראל ממשיכה לנהוג כאילו המרחב הדיגיטלי הוא לא באמת העולם האמיתי. בעשור האחרון הקו בין הווירטואלי לממשי נמחק כמעט לגמרי, והנזקים אמיתיים לחלוטין. פשיעה מקוונת, סחיטה, הפצת תמונות אינטימיות, חרמות דיגיטליים, תכנים אלימים ותעמולה אנטישמית אינם עוד תופעות שוליים. הם הפכו למציאות יומיומית שמאיימת על נפשם של מאות אלפי ילדים ובני נוער בישראל.
דוח מבקר המדינה האחרון הציב מראה קשה מול המערכת הציבורית. המבקר קבע כי ישראל מפגרת הרחק מאחור בכל הנוגע להגנת קטינים ברשת. אין גוף מתכלל, אין מדיניות לאומית, אין חקיקה מחייבת. מוקד 105 הפועל במשרד לביטחון לאומי מטפל מדי שנה בעשרות אלפי פניות, אך מדובר רק בקצה הקרחון. על פי הנתונים, כ־50 אלף ילדים נפגעים בישראל מדי שנה מאלימות ופגיעה ברשת, בעוד 80 אחוז מהמקרים כלל אינם מדווחים. בהשוואה, בתאונות דרכים נפגעים מדי שנה כ־2,000 ילדים בלבד עם אפס אחוז תת דיווח, אך למאבק הזה יש משרד ממשלתי, רשות לאומית ותקציבי עתק.
הפער הזה איננו טכני אלא ערכי. הוא משקף את סדר העדיפויות של המדינה. כשמדובר בכבישים, יש אחריות לאומית. כשמדובר ברשת, זו בעיה של ההורים. זו גישה מסוכנת שמפקירה דור שלם במרחב פראי ללא שומרי סף.
בעולם כבר הבינו את זה מזמן. בצרפת נכנס לתוקף השנה חוק אימות גיל להגנה על קטינים במרחב הדיגיטלי. החוק דורש מכל אתר שמכיל תוכן מיני או אלים לוודא באמצעות גוף צד שלישי עצמאי שהמשתמש הוא אכן בגיר. כל אתר שאינו עומד בדרישות נחסם. בבריטניה נחקק השנה חוק Online Safety Act המחייב גם פלטפורמות כמו טיקטוק ויוטיוב ליישם מערכות זיהוי גיל ולסנן תכנים בהתאם.
ובישראל? גם בשנת 2025 כל ילד יכול להיחשף לכל תוכן, בכל גיל ובכל שעה. אין חוק שמחייב אימות גיל, אין רגולציה על אתרי פורנו או אלימות, ואין גוף מרכזי שמפקח על כך. בעוד אנו משקיעים מיליארדים במערכות הגנה פיזיות כמו כיפת ברזל ומגן אור, אין לנו אפילו שכבת מגן אחת בעולם שבו ילד בן 11 יכול להפוך מטרה לניצול, לסחיטה או לשנאה.
אנחנו מפגינים חוסר אחריות ממלכתית בוטה. מדינת ישראל חייבת להתייחס לסכנות ברשת כמו שהיא מתייחסת לסכנות בכביש או בביטחון הפנים. זה לא עניין פרטי של הורה זה או אחר, זו אחריות של מדינה. הפשיעה המקוונת כבר מזמן איננה וירטואלית. היא חוצה את המסך ומשפיעה על החיים עצמם. ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להמשיך לישון בעמידה. אם מדינה דמוקרטית מערבית כמו צרפת יכולה לאכוף חובת אימות גיל מבלי לפגוע בפרטיות, גם אנחנו יכולים. אם בריטניה מסוגלת לאזן בין רגולציה לבין חופש ביטוי, גם אנחנו מסוגלים.
הגיע הזמן לייצר כאן חוק אימות גיל ישראלי שיגן על ילדינו בדיוק כפי שאנו מגנים על גבולות המדינה. חוק שיחייב אתרי תוכן לוודא גיל משתמשים, שיקבע רשות לאומית למוגנות דיגיטלית, ושיעניק סוף סוף משקל אמיתי לנושא שמזמן הפך לאחד האיומים הגדולים על הדור הצעיר. הגיע הזמן שגם ישראל תשים את הילדים שלה לפני האלגוריתם.
אוהד עזרן הוא מנכ"ל מנכ"ל המרכז הישראלי למוגנות ילדים ברשת
