במשרד התחבורה מהמרים על וויז אייר, ומתעלמים מהבעיות בתשתיות התעופה
בדיקה של משרד התחבורה מצאה שהקמת מרכז תפעולי לחברת הלואו קוסט, שבמסגרתו יוצבו עשרה מטוסים שלה בנתב"ג דרך קבע, תשפר את התחרות בענף וגם תסייע לישראל בזמני חירום. עם זאת, ישנה התעלמות מהצפיפות בשדות התעופה ומהשאלה היכן להקים את האתר
הקמת מרכז תפעולי לחברת התעופה וויז אייר תגדיל דרמטית את מספר הטסים ותוזיל את כרטיסי הטיסה. כך נמצא בבדיקת כדאיות כלכלית שהכין אגף הכלכלה במשרד התחבורה. חברות התעופה הישראליות מתנגדות למהלך, אך על פי הבדיקה, הן יגלו עמידות כפי שהיה ברפורמת "שמיים פתוחים".
הבדיקה למעשה חושפת את ההצעה הראשונית של וויז אייר למרכז התפעולי, כאשר בשלב הראשון החברה תציב שלושה מטוסים בישראל כדרך קבע. המטוסים צפויים להיות מדגם NEO321A שמכיל 239 מושבי נוסעים, עם מימוש מלא של הפוטנציאל של המרכז התפעולי, ובשיא הפעילות יוצבו עשרה מטוסים של וויז אייר בנתב"ג דרך קבע.
הבדיקה בחנה את ההשלכות של הקמת אתר תפעולי לוויז אייר, אך הודגש כי התוצאות תקפות גם לחברות זרות אחרות שפועלות במודל לואו קוסט. הבדיקה התייחסה להקמת הבסיס בישראל, ולא העמיקה בשאלה אם נכון שהמרכז יוקם בנתב"ג או במקום אחר בארץ. במשרד התחבורה ביקשו מוויז אייר להקים את הבסיס בשדה התעופה מצפה רמון, אך בשלב זה החברה מתנגדת לזה בנחרצות.
הבוחנים הציגו את הסכם "שמיים פתוחים" מ־2013 כמקרה בוחן שהוביל לעלייה משמעותית בתנועת הנוסעים, לעלייה בקישוריות ולהוזלת כרטיסי הטיסה. גם אז הרפורמה עוררה התנגדות מצד חברות התעופה הישראליות, שהתריעו מפני פגיעה אנושה בתעסוקה ובחוסנן הלאומי, והדגישו כי הן סובלות מעמדת נחיתות תחרותית בשל הוצאות תפעול ייחודיות ורגולציה ביטחונית מחמירה. בעקבות המאבק הממשלה הגדילה את מימון עלויות האבטחה ל־97.5%, אך ניתוח הכלכלי שנעשה לאחר יישום הרפורמה, כולל מחקרי בנק ישראל, הזים את הטענה של פגיעה שלילית. החברות הישראליות המשיכו לצמוח בקצב מתון, והיקפי הפעילות והתעסוקה הכוללים בענפי התיירות גדלו. למעשה, הנתונים לימדו על תרומה חיובית של הרפורמה לכלכלה, שכן העלייה במספר הטסים לחו"ל הגדילה את הצריכה המקומית של שירותים נלווים, ופתיחת השוק חייבה את החברות להתייעל והובילה לשוק תחרותי. החברות הישראליות חולקות על הממצאים, וטוענות כי הם מתעלמים ממסי הנמל המוגדלים שהן משלמות, משיעור התעסוקה של עובדים ישראלים ומהשפעות המצב הביטחוני.
ממצא נוסף שעלה מהבדיקה הוא שהקמת בסיס תפעולי לוויז אייר תוביל לניצול יעיל יותר של משאבים קיימים, לתוספת של מיליוני נוסעים בשנה, להרחבת מספר היעדים והתדירויות ולשיפור הקישוריות האווירית של המשק הישראלי. בשלב הראשון קיים צפי לגידול של מיליון נוסעים בשנה, ובמימוש מלא של המרכז, המספר יזנק לעד 4 מיליון נוסעים בשנה. הבדיקה התעלמה מהצפי שלפיו נתב"ג יגיע לרוויה בשנים הקרובות, ובהיעדר שדה תעופה משלים לא יוכל לעמוד בעלייה במספר הנוסעים, ובוודאי לא במצב שבו וויז אייר תקים בסיס בישראל.
על פי בדיקות קודמות, פיתוח טרמינל 3 בנתב"ג יכול לתת מענה לגדילת מספר הנוסעים עד 2040, אך הן לא הותאמו לצפי הנוכחי, ולא לצפי החדש של תוספת 4 מיליון נוסעים. ביולי 2024 במהלך דיון של ועדת הפנים והגנת הסביבה שעסקה בסוגיית שדה תעופה משלים אמר מנכ"ל מינהל התכנון במשרד הפנים, רפי אלמליח: "לא ייתכן שישראל תישאר עם שדה תעופה אחד, כשהתחזית היא 75 מיליון נוסעים בשנת 2050. אם רוצים שכל תושב ייסע פעם אחת לחו"ל בשנה ויצטרך להזמין מקום בנתב"ג שנה מראש כי נתב"ג לא יעמוד בעומס, אז אפשר להשאיר את המצב כפי שהוא".
סוגיה נוספת שעלתה בבדיקה היא השפעה על יוקר המחיה. על פי הממצאים, הקמת בסיס תפעולי של וויז אייר בנתב"ג צפויה להגדיל את התחרות ואת מספר המושבים, מה שעשוי להוביל לירידה במחירי הטיסות. על פי הדו"ח, הגדלת התחרות מובילה להורדת מחירי הטיסות, אפקט שידוע מהסכם "שמיים פתוחים". המהלך צפוי להוריד עלויות תפעול ליחידת טיסה עבור החברה, ולהתגלגל לצרכנים. עוד צוין כי מחקרים קודמים קבעו כי כניסת חברת לואו קוסט חדשה לקו מביאה לירידת מחירים בשיעור דו־ספרתי. על פי הבדיקה, בכל קו שבו פועלת לפחות חברת לואו קוסט אחת מחירי הכרטיסים נמוכים ב־11% בממוצע לעומת קווים שבהם פועלות רק חברות שירות מלא, וכניסה של חברת לואו קוסט חדשה לקו יכולה להוריד את ממוצע את המחיר ב־21%. עם זאת, המחירים יורדים עד השלב בו חברת הלואו קוסט מחזיקה 86% מנתח השוק. לאחר מכן המחירים מתחילים לעלות.
וויז אייר מציעה כבר היום מחירים נמוכים בהרבה מחברות אחרות, אך היא מציעה את המחירים על השירות הרזה ביותר, ללא מטען, לא הושבה וכדומה. בנוסף, עליית הביקוש עלולה להיתרגם לעלייה במחיר, ובשלב זה במשרד התחבורה לא דורשים מוויז אייר לקבוע מחירי תקרה. במקרה של ישראל, לפני המלחמה וויז אייר החזיקה 30% מנתח השוק, ובבדיקה נמצא כי גם אם יגדל נתח השוק שלה, המחירים ימשיכו לרדת.
על פי הבדיקה, הקמת המרכז צפויה להוביל גם לירידת מחירים אצל שאר חברות התעופה בישראל בכ־8% בממוצע. בבדיקה אין דוגמאות ספציפיות למחירים, אבל כבר היום וויז אייר עושה טיסות פנימיות באירופה בכ־20 יורו לכרטיס. מנגד, מחירי הטיסות הפנימיות בישראל, מנתב"ג לשדה התעופה רמון סמוך לאילת, מתחילים ב־239 שקל ויכולים להגיע ל־600 שקל. במסגרת המשא ומתן מול משרד התחבורה, וויז אייר הביעה נכונות להפעיל טיסות לאילת.
באיגוד הטייסים הישראלי חולקים על הקביעה שחברה זרה תסייע בזמני חירום. על פי האיגוד, לא ניתן להאמין שחברה זרה תטוס לישראל בניגוד להנחיות הרגולטור במדינת המוצא שלה
הבדיקה התייחסה גם לשמירה על הרציפות התפקודית בעת חירום, שהיא מרכיב בעל משמעות כלכלית בזמני חירום ומשפיע על היכולת של המשק לצאת במהירות וביעילות ממצבים חירום. על פי הבדיקה, הניסיון מלמד כי בעת חירום הפסקת טיסות המונית של חברות זרות נובעת, בין היתר, מהמלצות או איסורים של הרגולטורים השונים ושיקולים פרטניים של חברות התעופה. על כן הקמת בסיס תפעולי לחברה זרה היא בעלת פוטנציאל לשיפור מרכיב זה. הימצאות מטוסים וצוותים בישראל, גם אם אינם ישראלים, צפויה לקצר את זמני ההתאוששות ולסייע בפינוי נוסעים בעלי דחיפות, ובמקביל להפחית את התלות בקבלת החלטה על יציאה מאירופה בזמני אי־ודאות.
עוד צוין כי תיאום תוכנית פעולה לחירום עם החברה הזרה וקישור ביטחוני יעיל יכול לסייע לחברה ולמבטחיה להעריך את הסיכון באופן מיטבי. על כן הקמת הבסיס עשוי לתרום לשיפור הרציפות התפקודית בעת חירום. באיגוד הטייסים הישראלי חולקים על קביעה זו. בשבוע שעבר פרסם האיגוד כי לא ניתן להאמין שחברה זרה תטוס לישראל בניגוד להנחיות הרגולטור במדינת המוצא שלה. "הבטחותיה של חברה זרה להישאר כאן בעת חירום הן חסרות כיסוי משפטי או מעשי. צוותי אוויר זרים שמרכז חייהם בבודפשט או בבוקרשט לא יסכימו לסכן את חייהם בנחיתה תחת מטחי טילים", לשון ההודעה.
הדו"ח, שנמסר לבקשת חברות התעופה הישראליות, נעדר תאריך, מה שהעלה את חשדן כי מדובר בעבודה בדיעבד שנעשתה לאחר שכל שאר הפרטים סוכמו. הדו"ח גם מנתח את ההשפעה על כל חברה בנפרד, אך לטענת החברות הן טרם העבירו את ההשפעות הצפויות עליהן ועל כן המידע לא נלקח בחשבון.
