הפתרון שיצר בעיה: יבוא עובדים עלול לפגוע בשכר ובפריון
ההחלטה להחליף את הפועלים הפלסטינים במאות אלפי עובדים זרים מעוררת דאגה. דו"ח של משרד העבודה מזהיר מפני נטישה של ישראלים את ענפי הצווארון הכחול, קריסה של ענפים בעת חירום והימנעות מעסיקים מאימוץ טכנולוגיות מתקדמות
דו"ח שוק העבודה בישראל של משרד העבודה לשנת 2025 מזהיר, כי מהפכת העובדים הזרים בשוק העבודה "מעלה חשש לצמצום אפשרויות התעסוקה לעובדים מקומיים, ליצירת תלות גדולה של המשק בעובדים חיצוניים במיוחד בעת חירום ולפגיעה בשכר ובפריון של עובדים ישראלים, בעיקר בעלי השכלה נמוכה". הדו"ח מונה את העלייה הגדולה במספר העובדים הזרים כאחת הסיבות לכך שהשכר הממוצע הריאלי עלה ב־2025 ב־0.3% בלבד, למרות הביקוש הגדול לעובדים בשכר נמוך.
בלי דיון ציבורי וללא תשומת לב רחבה חלה במהלך המלחמה מהפכה ביחס ממשלת ישראל לעובדים זרים. עד המלחמה התייחסו לתופעה כאל הכרח מגונה, שמסכן את האופי היהודי של ישראל ואת שוק העבודה. בין המגרעות: יבוא עובדים זרים בשכר נמוך בולם כניסת טכנולוגיות חדשניות ומונע עלייה בפריון העבודה בענפים אלה. לכן מדיניות הממשלה היתה להפחית את מכסות העובדים הזרים בהדרגה ולייקר את עלויות ההעסקה.
אלא שבעקבות מלחמת 7.10 ומניעת כניסתם של כ־100 אלף פועלים פלסטינים נוצר מחסור קשה בעובדים בענפי הבניין והחקלאות. במקביל חלה ירידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה ועלייה בהיעדרות מעבודה בקרב משרתי המילואים ובנות זוגם. כן חל גידול בהיקף התושבים שהיגרו מישראל. הממשלה החליטה בתגובה להכפיל את מספר העובדים הזרים למכסה של 3.4% מהאוכלוסייה, 335.9 אלף איש, ומאפשרת כניסה שלהם לשורה ארוכה של ענפים שהסתדרו עד היום מצוין בלעדיהם, כמו מסחר ושירותים. זה יותר מפי 2 מ־136 אלף העובדים הזרים החוקיים והלא־חוקיים בסוף 2023. כתוצאה מכך, גדל במהירות מספר העובדים הזרים מכ־150 אלף טרם המלחמה לכ־240 אלף במאי השנה, וצפוי גידול משמעותי נוסף. יתר על כן – נשקלת הגדלת המכסה ל־400 אלף עובדים. ואלה המכסות שנקבעו עד כה: בניין ותשתיות – 113.5 אלף, חקלאות – 57 אלף, מסחר ושירותים — 31 אלף, תעשייה — 21 אלף, מלונאות — 8,000, מוסדות סיעוד ובריאות – 8,000, מסעדנות – 2,000. לענף הסיעוד הביתי ולמומחים בתחומים כמו תעשיית ההייטק או שפים אין מכסות.
מבחינה מספרית, אין ספק שנרשמה הצלחה גדולה בבהלת היבוא של מהגרי העבודה. על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, מספרם נסק ב־79% מרמה של 109.2 אלף ב־2023 ל־195.7 אלף במאי השנה. כלומר בשנתיים וחצי הצליחו להביא 85 אלף עובדים זרים ללא הבחנה. כמו כן שוהים בארץ עוד 44.6 אלף עובדים זרים לא־חוקיים, שהגיעו כחוק. במחקר שפרסם אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר בדצמבר 2025 נקבע, כי "למעט מקרים נקודתיים, איננו מזהים סימנים למחסור בעובדים בשוק העבודה המקומי ברמה המאקרו־כלכלית". למעשה, הענף היחיד שבו גילה האוצר מחסור הוא הבינוי.
הדו"ח הנוכחי של משרד העבודה קובע, ש"כניסת העובדים הזרים צפויה לגרום לשינויים רבים בשוק העבודה הישראלי בשנים הקרובות". המשרד מזהיר, ש"כניסה של עובדים זרים מעלה חשש ממשי לפגיעה בתעסוקה ובשכר של עובדים ישראלים, בעיקר בעלי השכלה נמוכה. חשש משמעותי יותר, הנובע מהעסקת עובדים זרים, הוא יצירת תמריץ שלילי למעסיקים להתבסס על כוח עבודה זול ולהימנע מאימוץ טכנולוגיות מתקדמות. חשש זה מקבל משנה תוקף על רקע הפיגור הבינלאומי המשמעותי של ישראל בפריון בענפי המסחר והשירותים שאינם מייצאים".
עוד לפי הדו"ח, הגידול במשרות הפנויות אחרי המלחמה במשלחי יד נפוצים בתעשייה ומסחר וכן עובדי ניקיון ומטבח, לא קיבל מענה בהעסקת ישראלים. יתר על כן, ירד מספרם של העובדים הישראלים במוסכים, וביחד עם האיסור על העסקת עובדים פלסטינים נוצר גידול חד של 85% במספר המשרות הפנויות בתחום זה. משרד העבודה מזהיר ש"היעדר הגידול של מועסקים ישראלים במקצועות הללו מעלה את החשש שגידול מהיר במספר העובדים הזרים באותם התחומים עלול להביא לכך שישראלים ינטשו אותם לגמרי. באופן זה יצטמצמו אפשרויות התעסוקה לעובדים מקומיים בעלי מיומנות נמוכה, ותגדל התלות של המשק בעובדים חיצוניים - מה שעלול להביא לפגיעה משמעותית בעתות חירום".
לפי הדו"ח, ייתכן שכבר מורגשת השפעה שלילית של יבוא עובדים זרים על שכרם של הישראלים. למרות שוק העבודה ההדוק, שיעור האבטלה הנמוך ושיעור המשרות הפנויות הגבוה, נרשמה בשנת 2025 עלייה מתונה יחסית בשכר הריאלי הממוצע של 0.3% (הכוונה לשכר הממוצע בניכוי המדד). מחברי הדו"ח מסבירים, ש"בענפים ששכר העבודה בהם נמוך ויש שיעור גבוה של משרות פנויות — בינוי, מסחר, אירוח ותחבורה — הוגדלו מכסות העובדים הזרים, או התקבל לראשונה אישור להעסקתם. ההיצע הצפוי של עובדים זרים מחסל את התמריץ להתחרות על עובדים ישראלים באמצעות שכר גבוה".
ישנם שני הסברים נוספים לעלייה הקטנה בשכר הריאלי: במגזר הציבורי השכר הריאלי למשרת שכיר ב־2025 נמוך ב־1.6% מכפי שהיה ב־2024, הנתון הנמוך בכל המגזרים. המגזר הציבורי פיגר אחרי המגזר העסקי בקצב עליית השכר עוד לפני המלחמה. ירידת השכר הושפעה מהפחתת השכר במגזר הציבורי ב־3.3% כחלק מהצעדים לייצוב פיננסי של תקציב המדינה.
בענף ההייטק נרשמה עליית שכר ריאלית מתונה יחסית של כ־0.8%. הדו"ח מציין, שלאחר גל הפיטורים והקפאות הגיוס ב־2023-2022 לא חזרו חברות הטכנולוגיה לרמות תחרותיות השכר של שנת 2021. אי־הוודאות הביטחונית והכלכלית ממשיכה לרסן את נכונות המעסיקים להתחייב להעלאות שכר גדולות. "סביר שגם החשש מהשפעת הבינה המלאכותית על הענף מצמצם את כוח המיקוח של העובדים בו".
לפני כחודש פרסם כלכליסט את פרק ההייטק מהדו"ח, לפיו מספר העובדים בהייטק גדל ב־2.3% מ־396 אלף ב־2024 ל־405 אלף ב־2025, כלומר חלה התאוששות קלה בדמות תוספת של 9,000 עובדים. עם זאת, מדובר בקצב נמוך משמעותית מזה שנרשם בשנים 2022-2018. בשנת 2022, למשל, נרשמה עלייה של 10.7%. ההאטה בתעסוקה בענף ההייטק בשנתיים הקודמות ניכרה במקצועות הטכנולוגיים ובאלה שאינם כאלה. ב־2025 התאוששה התעסוקה בהייטק בזכות קבוצת המועסקים במקצועות הטכנולוגיים, שגדלה ב־4%; במקצועות שאינם טכנולוגיים נרשמה ירידה של 0.8%. גם שיעור המשרות הפנויות בהייטק עלה מ־4% ל־4.8%.
