נתניהו וסמוטריץ' לא התערבו - ומחיר הדלק יזנק הלילה ליותר מ-8 שקלים
בענפים רבים במשק תלו תקוות בכך ששר האוצר וראש הממשלה ירסנו את העלייה במחיר הבנזין שיזנק הלילה בכ-15% לשיא של 8.05 שקלים לליטר, אך זה לא קרה. המשמעות: תוספת של כ-8.2 מיליארד שקל בשנה להוצאות הציבור ערב חג הפסח
הדרך לסדר פסח מחר בערב תהיה מתוחה ומסוכנת, ברקע הימשכות ירי הטילים מאיראן ולבנון בשבוע החמישי למלחמה במזרח התיכון – וגם יקרה מתמיד: מחירי הדלק יאמירו הלילה בחדות לעומת החודש שעבר וביותר משקל ומחיר של ליטר בנזין 95 אוקטן בשירות עצמי, כולל מע"מ, יעמוד על 8.05 שקלים. מדובר בהתייקרות של כמעט 15% לעומת החודש שעבר שבו עמד מחירו של ליטר בנזין על 7.02 שקלים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' היו יכולים לרסן את התייקרות הדלק, בזמן שאזרחי ישראל נאנקים ממילא מיוקר המחיה המכביד ונאבקים מדי יום על חייהם בשל מתקפות הטילים התכופות מאיראן, לבנון ותימן.
כ-60% ממחיר הדלק הם מס שנכנס לקופת המדינה, כשחלקו של הבלו בליטר בנזין הוא 3.60 שקלים ובתוספת מע"מ של 1.23 שקלים לליטר מדובר ב-4.83 שקלים. מינהל הדלקים שבמשרד האנרגיה מעדכן אחת לחודש את מחיר הבנזין בהתבסס על מחירי הדלק באגן הים התיכון בחמישה ימי המסחר שקדמו לשני ימי העבודה האחרונים בחודש הקודם.
עיקר ההתייקרות שתיכנס לתוקף הלילה בחצות (בלילה שבין שלישי לרביעי) נובעת מעלייה של 49% במחיר הבנזין ברקע עליית מחיר הנפט בעקבות המלחמה במזרח התיכון. לצד התייקרות הנפט, שמחיר חבית האמיר מ-65 דולר ערב המלחמה ליותר מ-100 דולר, חלה גם עלייה של כ-2% בשער החליפין המשפיעה על מחירי הדלק.
בשבועות האחרונים התייקרות הדלק היתה צפויה ובענפים רבים במשק תלו תקוות בכך ששר האוצר וראש הממשלה ירסנו אותה תוך סבסוד זמני של כחצי שקל – שקל בבלו. זאת, כשמחיר של יותר מ-8 שקלים לליטר בנזין מהווה רף פסיכולוגי שהציבור יתקשה לקבל ועלול להיות בעוכריהם של הפוליטיקאים בשנת בחירות. אזהרותיהם של נשיא התאחדות התעשיינים אברהם (נובו) נובוגרוצקי, יו"ר מועצת המובילים והמסיעים גבי בן הרוש ואחרים לסמוטריץ' כי הימנעות משרד האוצר מסבסוד ההתייקרות תגולגל אל הצרכנים ותכביד עוד על יוקר המחיה לא הרשימו אותו, ובניגוד לציפיות, אין בכוונת המדינה להתערב במחיר הדלק.
אל מול הלחצים מהמשק אגף התקציבים התנגד לסבסוד, בנימוק שיפגע באחד ממקורות ההכנסה היציבים ביותר של המדינה בזמן שהגירעון שלה מעמיק והוצאות המלחמה מתרחבות. בעבר המדינה דווקא סבסדה חלק מהתייקרות הדלקים, כדי למנוע מעמסה על הציבור הישראלי. כך היה כשמחירי הדלק זינקו מעל 8 שקלים ב-2012 בעקבות חבלות נשנות בתשתיות הזרמת הגז הטבעי ממצרים לישראל וב-2022 כשמחירי הדלק האמירו בחדות עם פרוץ מלחמת רוסיה אוקראינה.
לצד התייקרות הבנזין, גם מחיר שאר הדלקים מזנק בחדות. הסולר יתייקר בחצות ב-30%, המזוט ב-50%, הגפ"מ (גז לבישול והסקה) ב-40%, הגז הטבעי בכ-50% והדלק הסילוני ב-36%. לפי מכון האנרגיה התייקרות הדלקים מגבירה את הלחצים האינפלציוניים במשק ואם הממשלה לא תפחית את הבלו, ההתייקרות הרוחבית במשק נמצאת מעבר לפינה. במכון האנרגיה העריכו כי עלייה של 10% במחירי האנרגיה תגרור עלייה של 0.3% במדד המחירים לצרכן והוצאות האנרגיה הישירות של משקי הבית יזנקו יעלו ב-12% לסכום כולל של 2,215 שקל בחודש - הרמה הגבוהה ביותר שנרשמה עד כה המשקפת התייקרות של כ-230 שקל לחודש לכל משק בית ממוצע. במונחים משקיים מדובר בתוספת הוצאה של כ-685 מיליון שקל בחודש לכלל משקי הבית בישראל או תוספת של כ-8.2 מיליארד שקל בשנה.
נובוגרוצקי מהתאחדות התעשיינים קיווה כי שר האוצר יענה לקריאות לסבסד את הבלו בעוד ציבור התעשיינים מתמודד ממילא עם מחסור בחומרי גלם הנחוצים לייצור, מחסור בעיות וקשיים בשרשרות האספקה. "יש כאן שרשרת ארוכה של עלויות, מהובלה ושינוע ועד הפעלת מכונות באמצעות סולר ומדובר בקושי נוסף על קשיים קיימים כמו חל"תים לא מסודרים לעובדים, עובדים רבים אחרים שנקראו למילואים ומחסור באלפי עובדים זרים. לא צריך להוסיף לנו משקולות נוספות, קשה גם כך".
