אחרי המערכה מול איראן: "יש מספיק תוכניות מגירה עכשיו נותר רק לממש”
המערכה האחרונה מול איראן עלתה למשק הישראלי מעל 5 מיליארד שקל. אבל המספר היבש הזה מסתיר אמת הרבה יותר גדולה: מלחמה היא לא רק עימות צבאי — היא גם אסון סביבתי, כלכלי וחברתי. השאלה היא לא רק כמה כסף יעלה לשקם תשתיות שנפגעו, אלא האם נדע להפוך את הכסף הזה למנוע צמיחה וחוסן עתידי. כל שקל שנשפוך עכשיו, מוכרח ללכת לתכנון חכם, שמגן על הסביבה, על הבריאות שלנו, על החברה ועל הכלכלה. אחרת, נמצא את עצמנו באותו המקום — רק עם חור גדול יותר בתקציב.
הנה חמישה צעדים קריטיים שהמלחמה האחרונה חייבת ללמד אותנו לעשות כדי לבנות חוסן סביבתי וכלכלי אמיתי:
1. להוציא את התעשייה המסוכנת מהערים
פגיעת הטילים בבתי הזיקוק בחיפה, שהביאה למותם של שלושה עובדים, היא תמרור אזהרה צורב.
זה לא מקרה ראשון: ב-2017 הוצא מיכל האמוניה מהמפרץ בעקבות לחץ ציבורי, ובצדק — כדי למנוע אסון רב-נפגעים.
הגיעה השעה להפסיק לטייח. במקום להשקיע מיליונים בשיקום מפעלים מסוכנים בלב אוכלוסייה, צריך להוציא את בזן מהמפרץ, כפי שהתכנון המאושר קובע. וכדאי להסתכל גם דרומה: פרויקט קצא"א באילת הוא חבית חומר נפץ סביבתית שעלולה לפגוע קשות בתיירות ובמערכת האקולוגית הייחודית שם. הממשלה חייבת לקבוע מדיניות ברורה: תעשייה מסוכנת לא יושבת יותר ליד בתים. נקודה.
2. להפסיק את ההתמכרות לדלקים מזהמים
המלחמה חשפה עד כמה אנחנו תלויים בדלקים פוסיליים ובתשתית חשמל ריכוזית ושברירית. תוכניות לאומיות להגדלת ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת כבר קיימות — חלקן אף מכוונות להגיע ל-95% ייצור ירוק. הבעיה? הן נותרות על הנייר.. ישראל חייבת להאיץ את המעבר לאנרגיה מתחדשת ולבנות רשת חשמל חכמה ומבוזרת, עם מיקרו-גרידים עצמאיים בכל עיר, אזור ותעשייה. מדובר לא רק בסביבה נקייה יותר, אלא גם בביטחון לאומי.
3. ביטחון תזונתי הוא ביטחון לאומי
מלחמה פירושה לעיתים גבולות סגורים, נמלים סגורים, ושיבוש באספקת המזון. החקלאות שלנו חייבת להיות מקיימת, יעילה ובעיקר – זמינה גם בשעת חירום. אבל זה לא נגמר בשדות ובפרדסים. ביטחון תזונתי אמיתי אומר גם גישה למזון בריא ונגיש לכל שכבות האוכלוסייה. הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא כבר גיבש תוכניות מפורטות. עכשיו צריך להעביר אותן מהמגירה אל התקציב.
4. לשקם את מה שנהרס — אבל חכם
אלפי בתים ייבנו מחדש בעוטף עזה, בצפון, ואולי גם במרכז בעתיד. זו לא רק משימה הנדסית — זו הזדמנות היסטורית. במקום לשחזר טעויות עבר, ישראל יכולה לבנות שכונות חכמות, ירוקות, עמידות לשינויי אקלים, בריאות ובטוחות יותר. הידע קיים, התקנים קיימים, רק צריך להחליט שמעכשיו בונים אחרת. זו השקעה שמחזירה את עצמה — בכסף ובאיכות חיים.
5. לתקצב את העורף החברתי והסביבתי
המערכה האחרונה, כמו באוקטובר השחור, הוכיחה שעמותות, יוזמות אזרחיות וארגונים חברתיים הם קו ההגנה האמיתי של העורף. המדינה חייבת להפסיק להתייחס אליהם כאל פילנתרופיה ולהתחיל לתקצב אותם כחלק בלתי נפרד מהביטחון הלאומי. כי חוסן חברתי וסביבתי הוא לא מותרות — הוא בסיס ההגנה של כולנו.
לסיכום - החוסן של ישראל לא יכול להישען רק על מערכת הביטחון. הוא חייב להיבנות על קרקע יציבה של תכנון סביבתי, אנרגיה מתחדשת, ביטחון תזונתי, בנייה חכמה וחברה אזרחית חזקה.
זהו אינטרס לאומי, כלכלי וביטחוני. ואם לא נפעל עכשיו — נשלם ביוקר במלחמה הבאה.
נגה לבציון נדן היא שותפה מייסדת של וואליו בריבוע, בית השקעות אחראיות
